לנוכח הסערה: מהו הרכב תיק ההשקעות המומלץ לאוגוסט?
סקירה חודשית
השווקים קיבלו לרגע קטן רוח גבית בהשראת ההסכם להעלאת תקרת החוב בארה"ב, חילוץ יוון ודוחות טובים של החברות בארה"ב. ברם, אנו מעריכים (וכבר רואים) שזה לא מספיק משכנע.
בין הסיבות העיקריות ניתן למנות את הצמיחה האפסית בארה"ב, אבטלה ברמה גבוהה, סיכוי סביר להורדת דירוגה של ארה"ב וכן המשך התפשטותו של משבר החוב האירופי לאיטליה וספרד. לכן, אנו מציעים "להוריד הילוך" ולנצל "אופוריות" יומיות או שבועיות וסה"כ להקטין חשיפות לנכסים מסוכנים עד יעבור זעם.
שווקים מפותחים
אירופה - הבנק המרכזי באירופה העלה ריבית ב-0.25% ל-1.5%, מעשה אשר מדגיש את הגישה "הניצית" בנושא האינפלציה. שרי האוצר האירופאים ובכירים נוספים הצליחו לעצור את משבר האמון וחשש מהידבקות של כל הגוש במשבר החוב, כשהודיעו על תוכנית ההצלה ליוון.
הנקודות המרכזיות בתוכנית הינן:
- 109 מיליארד אירו יוזרמו ליוון בתור הלוואה מהאיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית. 50 מיליארד אירו ממוסדות פיננסים דרך סדרה של החלפות ורכישות חוזרות של אג"ח ממשלת יוון.
- במקרה של חדלות פירעון, הממשלות האירופאיות יבטחו את האג"ח של יוון כדי שאלו יתקבלו ע"י הבנק המרכזי האירופי בתור בטחונות.
- הארכת הזמן להחזר כספי החילוץ והורדת שיעור הריבית על ההלוואה.
- קרן ההצלה האירופאית תורשה לרכוש אג"ח ממשלתיות ולהזרים כספים באופן ישיר לבנקים (הצעד מותנה באישור המדינות).
העלות הכוללת לבנקים של "התספורת היוונית" מוערכת בכ-20 מיליארד אירו (הבנקים מחזיקים בכ 100 מיליארד יורו של חוב והתספורת מהווה כ- 20% ). השוק אהב את תוכנית ההצלה כשהתשואות על האג"ח ל-10 שנים של כל מדינות הפריפריה האירופאית ירדו בצורה חדה (כ-3%). אג"ח ארוכות של מדינות ספרד ואיטליה חזרו לקידומת של 5% תשואה לפדיון, אחרי שכבר היו מעל 6%.
אך, התשואות עדיין קרובות ל-6%. עובדה המצביעה על החששות לעתיד בעיקר לאור שאלת אפקטיביות התוכנית החדשה בעצירת התפשטות משבר החוב. קרן ההצלה המדוברת לא מספיק גדולה כדי לתמוך גם באיטליה וספרד.
בנוסף, ישנן הערכות בקרב בנקים ובתי השקעות באירופה כי התספורת האפקטיבית של מחזיקי האג"ח היווני תהיה גבוהה משמעותית מהערכה של 20% ואולי אף תגיע לרמה אפקטיבית של 50%. אנו ממשיכים להחזיק משקל חסר באירופה כשבתוך היבשת נותנים משקל עודף לגרמניה ושבדיה.
יפן - הין ממשיך להכביד על היצואניות היפניות כשביולי הוסיף 4% לערכו. העלייה היא בעיקר על רקע בעיית החובות באירופה והצפי להורדת דירוג בארה"ב. החברות עדיין מתקשות להתאושש אחרי רעידת האדמה והצמיחה האפסית בארה"ב גם לא ממש מעודדת. כך שההתאוששות בסימן V ברבעון השלישי עומדת בספק. לפיכך, אנו מותירים את המשקל של יפן במשקל שוק.
ארה"ב - שוק האג"ח האמריקני ממשיך להפגין עוצמה והתשואות על איגרת החוב ל-10 שנים שברו את רמת 3.0% ונסחרים באזור ה-2.8%. זאת בעקבות נתון התמ"ג שאיכזב (ברבעון השני לפי הערכה ראשונית צמחה ב-1.3% כשהצפי היה ל-1.7%), ומשבר החובות הקשה באירופה.
התחזקות האג"ח באה למרות העלייה בסיכוי של הפחתת הדירוג המושלם של ארה"ב ע"י הסוכנות S&P עקב משבר החוב ולראשונה בהיסטוריה. אנו מעריכים כי הריבית לא תעלה השנה, אלא ברבעון ראשון של שנת 2013. זו כנראה הסיבה המרכזית שמהווה תמיכה לשוק המניות שממשיך לדשדש קרוב לרמות השיא של השלוש שנים האחרונות.
בנוסף, לאור הצמיחה האפסית בארה"ב השוק כבר מתחיל לגלם הרחבה כמותית שלישית. אנו רואים בינתיים תוצאות טובות המשתקפות מדוחות החברות לרבעון השני של השנה (כשני שליש מהחברות שפרסמו דוחות עקפו את תחזית האנליסטים), כך שדעתנו על השוק היא ניטרלית לתקופה הקרובה, קרי אחזקה במשקל שוק (בהתאם למדד ה-MSCI world).
אג"ח
העלאת תקרת החוב משחררת את "פקק" הנפקות האג"ח של ממשלת ארה"ב. אנו צופים הנפקות מסיביות בשבועות הקרובים. יחד עם זאת, לאור סיום תוכנית ההרחבה הכמותית השנייה, קונה הפד פחות (רק על בסיס פידיונות). כך הזרים אינם מהווים רוב בהנפקות.
לפיכך, התמיכה העיקרית לשוק האג"ח בארה"ב ולגל ההנפקות של ממשלת ארה"ב היא הצמיחה האפסית. מאז תחילת השנה, חברת הדירוג S&P העלתה את הדירוג של 118 מנפיקים אירופאים והורידה את הדירוג של 205, בזמן שסוכנות הדירוג העלתה את הדירוג של 380 מנפיקים אמריקניים והורידה את הדירוג של 165. נציין שזהו הפער הגדול ביותר בהיסטוריה שנראה במחצית ראשונה של השנה. בין הסיבות המרכזיות אפשר למנות את משבר החוב האירופאי ותוכנית ה-QE2 ששיפרה את איכות החוב הקונצרני האמריקני.
אוסטרליה - האינפלציה במדינה ממשיכה להפתיע כשעלתה בקצב שנתי של 3.6%. הקצב המהיר ביותר משנת 2008. פרמיית ה-CDS לביטוח נמוכה מארה"ב ומגרמניה, כשהיא מגלמת סיכוי נמוך יותר להגיע למצב של חדלות פירעון. לכן המטבע ממשיך לשבור שיאים חדשים. הזהב והניתוק מבעיות החוב האירופאי מהווים תמיכה לכלכלה האוסטרלית אשר ממשיכה להרוויח מהביקוש לסחורות.
השוק האוסטרלי חשוף ל-30% אנרגיה ומתכות, אוסטרליה היא יצואנית הפחם הגדולה בעולם. הבנייה המחודשת ביפן (יפן היא שותפת הסחר מספר אחד של אוסטרליה) וקרבתה היחסית לסין תומכים כרגע בכלכלה האוסטרלית. יחד עם זאת, נציין כי במידה וסין "תוריד הילוך" ו/או השיקום של יפן לא יתפוס תאוצה, סביר להניח שאוסטרליה תיפגע מכך (סין היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של אוסטרליה). לפיכך, אנו מותירים את משקלה של אוסטרליה במשקל שוק.
שווקים מתעוררים
ברזיל - סובלת מאינפלציה גבוה של 6.7% וממטבע חזק שפוגע ביצואניות. הממשלה הטילה מס של 1% על פוזיציות "שורט דולר" בשוק החוזים העתידיים. לפי התקנון שנחתם ע"י נשיאת המדינה, דילמה רוסף, יש ביכולתה להעלות את המס עד 25% לפי הצורך.
ברזיל שילשה את המס על זרים שרוכשים אג"ח נקוב ריאל כבר מתחילת השנה, העלתה את הביטחונות הנדרשות לפוזיציות שורט דולר והטילה מיסים להלוואות בריאל לזרים.
סין - הבנק המרכזי העלה את הריבית בפעם השלישית מתחילת השנה, ב-0.25% ל-6.56%. ישנן עדויות כי צעדי הממשל הסיני לצינון שוק הנדל"ן מתחילים להשפיע: אחוז הקונים של הדירות יורד וקצב העלייה במחיר מתמתנת (הממשלה ממשיכה להטיל מגבלות על רוכשי דירות, מעלה את דרישת ההון המינימלי לרכישת בית שני בנוסף למיסי ארנונה).
כמו כן מתגבר החשש כי המשק הסיני בדרך ל-"Hard lending". החשש מתבטא במרווחים. למשל, המרווח הממוצע ביו אג"ח קונצרני סיני בדירוג השקעה ל-10 שנים לבנצ'מרק התרחב השנה בכ-47 נקודות בסיס ל-173 נקודות בסיס (תשואה של 5.64% עלייה של 50 נקודות בסיס). בתחילת יולי עמד המרווח על 176 נקודות בסיס הרחב ביותר מזה 33 חודשים (אחרי קריסת ליהמן ברדרס).
חברת הדירוג מודיס הודיעה שסך ההלוואות שנתנו הבנקים הסינים לממשלות האיזוריות בסין גבוה בכ-540 מיליארד דולר ממה שדווח ע"י מבקר המדינה (33% יותר). לכן קיים סיכוי שתחזית הדירוג של הבנקים הסינים תיפגע. לפי מודיס החובות המסופקים יכולים להגיע לכ-12% מסך ההלוואות.
אנו ממשיכים להחזיק בדעה שהשווקים המתעוררים הם המפתח לצמיחה העולמית, אך לאור מצב השווקים ממליצים על הקטנת הפוזיציה בשווקים מתעוררים למשקל שוק.
- 8.משקיעים ושוקעים 04/08/2011 08:41הגב לתגובה זומי שעושה ההיפך מכל מה שהלמן אומרים רק מרוויח. גוף הזוי ללא זכות קיום. השקעות מפוקפקות של כספי פנסיה והשתלמות באיסלנד, ובזמנון בדולר (רוני הלמן טען ב-2006 שהדולר יגיע ל-6 ש" ח). פשוט משונה איך אנשים מסכימים להישאר בגוף כזה. במיוחד כל עובדי המדינה והמושבניקים...
- 7.קשקוש שיורה לכל הכיוונים (ל"ת)משקיע קטן 04/08/2011 01:08הגב לתגובה זו
- 6.המזכיר הלאומי 03/08/2011 20:15הגב לתגובה זועד מתי ציבור החוסכים יהיה פרייאר ? לא נשכח את ההשקעות הכושלות בוויטנאם באיסלנד ו[ ועוד שאר מיני השקעות אקזוטיות כושלות ובלתי אחראיות שהשמידו ערך למשקעים בקרנות נאמנות ובקופ?" ג המהוללות של אדון דן היקר והכל כמובן על חשבון דמי הניהול של החוסכים. היכן המחאה החברתית גם בתחום הנ" ל בהם הידע והשקיפות למשקעים מוגבל ולכן " מומחי" ההשקעות מסוגלים לגזור קופון שמן שאינו מצדיק את הביצוים אז שלא יעבדו עליכם......
- 5.אולי נשקיע באיסלנד?מה דעתך? (ל"ת)למר הלמן 03/08/2011 19:25הגב לתגובה זו
- 4.השקול 03/08/2011 16:55הגב לתגובה זומרוב עצים לא רואים את היער.תן טבלה עינינית וברורה ואל תכתוב סיפורים.
- 3.מאז סיפור איסלנד-אתם מוחרמים אצלי. (ל"ת)קבצן 03/08/2011 13:15הגב לתגובה זו
- 2.הכותב בדימוס 03/08/2011 11:20הגב לתגובה זומה איכפת לי מהמחצבים בעולם תן טבלה פשוטה מה להכניס לתיק וסגור עניין.
- בשביל המידע הזה צריך לשלם.... (ל"ת)מגיב בדימוס 03/08/2011 12:00הגב לתגובה זו
- 1.הנתוח יפה - אז מדוע תמיד הפסדתי בקרנות שלכם? (ל"ת)קררה 03/08/2011 10:06הגב לתגובה זו

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
