בשיקלול הנתונים - יש מקום לעליות בשוק המניות בתל אביב

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, בוחן את הנתונים ומתייחס לשוק המניות בארץ ובעולם
אורי גלאי | (12)

מתחילת שנת 2011 שוק המניות המקומי ירד בעוד השווקים בארה"ב ובאירופה נמצאים דווקא במגמת עליה. מניות מדד ת"א 25, המניות הגדולות במשק, ירדו בכ-2% ומניות מדד ת"א 75 ירדו בשיעור גבוה יותר של כ-8%. באותה תקופה הניב מדד הדאו ג'ונס תשואה של כ-8%.

מה משמעות נתונים אלה ומה ניתן ללמוד מהשוני הרב בהתנהגות השווקים? ראשית הנתונים מצביעים פעם נוספת, כפי שטענו בעבר, שהקורלציה בין ישראל לבין השווקים בעולם אינה מלאה ולעתים היא גם אינה גבוהה במיוחד. ברור הוא שבאירוע גלובלי חריג תהיה השפעה מקבילה על שוקי המניות בעולם ובישראל, אך במהלך רגיל של העניינים המתאם בין השווקים בשינויים השבועיים או החודשיים אינו גבוה כפי שנוטים להאמין. שנית, מעליית התשואה בשווקי חו"ל יש לקזז את ייסוף השקל שחל מול הדולר בתקופה זו, ואז נקבל שבמונחי שקל (בנטרול מטבע) הפער בין התשואות אינו כה משמעותי. שלישית, יש לזכור ששוק המניות הישראלי תיקן באופן משמעותי את הנפילות של המשבר הפיננסי כבר במהלך 2009 ו-2010. בשווקים רבים התיקון היה הרבה יותר מתון ומאוחר מהשוק הישראלי, וחלקם עדיין בתהליך תיקון הירידות החריפות של המשבר ונמצאות מתחת לשיאים שנקבעו לפני 4 שנים.

אם נסתכל על נתוני המקרו ומדיניות הממשלות בהיבט של שוק ההון יבלטו ההבדלים בין השווקים השונים. בארה"ב, על אף התגברות הסימנים לאינפלציה, הצמיחה הכלכלית היא איטית, ובתגובה הודיע הפד על שמירת ריבית אפסית בטווח הקצר. הריבית האפסית קיימת מסוף שנת 2008, ועדיין הפד נרתע מהעלאתה, זאת במטרה להמשיך ולעודד השקעות במשק האמריקאי. ריבית נמוכה היא בסיס לעליות בשוק המניות כאשר כספים מוסטים מאג"ח ממשלתיות בתשואה אפסית למניות ואג"ח קונצרניות כדי להשיג תשואות על השקעות בציבור.

גם באירופה הצמיחה הכלכלית מאד איטית וצפויה להמשיך בקצב דומה, כאשר במדינות המשבריות (יון, פורטוגל, אירלנד) הצמיחה היא שלילית. אמנם באירופה הריבית אינה אפסית אך היא ברמה נמוכה וגם היא מעודדת השקעות במניות. נזכיר גם כי החברות ששרדו את המשבר האחרון יצאו ממנו מחוזקות ויעילות יותר, מאחר ומרביתן עברו תהליך של פיטורים והתייעלות, עובדה זו מתבטאת היטב בתוצאות החברות ל-2010.

בישראל הצמיחה הכלכלית, כפי שהדבר מתבטא בסטטיסטיקה הרשמית, חזקה יחסית, מעל ל-4% לשנה במונחים ריאליים. למרות ייסוף השקל, נתוני היצוא הצביעו על עליה מתמשכת. נכון שהגרעון המסחרי עלה ברבע הראשון של 2011, אך זאת כמעט אך ורק כתוצאה מהתייקרות האנרגיה. ללא התייקרות זו וללא מרכיב האנרגיה, ישראל מייצאת יותר מאשר היא מייבאת. האבטלה בישראל היא ברמה היסטורית נמוכה של 6%.

בנוסף, רווחיות החברות בישראל נמצאת במגמת שיפור הנובע הן משיפור בביקושים בענפי הצריכה, הבניה, התיירות ועוד, והן מירידה בהוצאות המימון כתוצאה מירידת מחיר גיוס הכסף בשנתיים האחרונות. למרות עליות מחירי המניות מכפילי הרווח בישראל ברמה סבירה. מכפיל הרווח על סמך דוחות הרבעון האחרון של החברות מדד ת"א 100 עומד על 16.1 מכפילי הרווח בענפים נבחרים, הם כדלקמן: מדד הנדל"ן כ-9, מדד הבנקים כ- 10 עם מכפיל הון של 1, ענף המזון כ-13 ומדד התקשורת עם מכפיל של כ-9.4.

יש להדגיש שאת מכפיל הרווח אין לחשב על סמך רווחי העבר אלא ביחס לרווח הצפוי בשנה הקרובה. כלומר, היחס הרלבנטי הוא בין הרווח הנקי הצפוי לבין מחיר המניה כיום. אם מכפיל הרווח ההיסטורי הוא נניח 15 ואם אנו צופים צמיחה של הרווחים שנה קדימה בשיעור 10% אזי המכפיל העתידי הוא 13.6 בלבד.

אנו צופים גידול ברווח השנה כך שמכפיל הרווח הרלוונטי נמוך מזה שמתפרסם, ועל כן אנו צופים עליה במדדי המניות. תמיכה בכך באה גם מצד הריבית הריאלית שהיא עדיין ברמות נמוכות יחסית לממוצע הרב שנתי, אך ברמה גבוהה במקצת מזו של 2010. קרוב לוודאי שהעלאות הריבית של נגיד בנק ישראל בחודשים האחרונים ל-3% נומינלית תורמות למעבר כספים משוקי המניות לשוק האג"ח.

אם ימשכו העלאות הריבית, כפי שאנו מעריכים שיקרה, עשויה להיות לכך השפעה ממתנת על שוק המניות. אך מכיוון שהנגיד לא מעלה את הריבית באופן דרסטי בשלב זה מחשש לייסוף השקל, אנו אופטימיים לגבי שוק המניות המקומי ב-2011. מגמה זו בהחלט יכולה להשתנות לקראת סוף השנה או ב-2012 במידה והנגיד יעלה הריבית במינון גבוה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מריח ירידות 22/05/2011 23:32
    הגב לתגובה זו
    השוק בישראל בדרך לעמידה במקום והמשך לירידה צבר ההזמנות נחלש מדינות אחת אחרי השניה פושטות רגל אז.... למה לשלם יותר?
  • 11.
    געגוע ל 2008 22/05/2011 23:29
    הגב לתגובה זו
    בטח העליות ימשיכו... בטוח... הרי זה מה שקורה בד" כ הציבור מפוצץ במניות ואז באים השחקנים וקרנות גידור וקונים מהם את הסחורה ביוקר... הרי הציבור חכם הסיבה שבונים את בניין הבורסה החדש ליד סניף הסופרפארם זה כדי שיהיה מקום קרוב לקנות ווזלין
  • 10.
    לאורי גלאי היקר 22/05/2011 21:51
    הגב לתגובה זו
    להזכירך כי קאסמים מיוצרים במחרטה ביתית ממפרט הנמצא באינטרנט! יש להניח שאת ילדיך היקרים לא תרצה לגרד מתיקרת קמיון לשקית ותשלח אותם ללונדון? האם אתה תמשיך להמר על חייך או תחפש מולדת חדשה ותשאיר את הקליינטים כאן עם פוטנציאל גבוה לשוק עולה?
  • 9.
    יובל 22/05/2011 17:48
    הגב לתגובה זו
    אורי שלום . כתבה יפה וממצה ... אבל אבל אבל איך תסביר שבמחזורים מצחיקים שכאלה השוק מתרסק ? מדוע הגוף שאתה מייצג וגופים אחרים שבמקצוע לא קולטים את המניות שנזרקות ללא הבחנה ? אני יודע שאתם לא מוכרים אבל אתם גם לא קונים. אולי תסביר לנו למה אתם מחכים ? הרי עוד יומיים כאלו ותתחילו לספוג פדיונות ובגדול. ברור לכולם שבמחירים האלו כדאי לקנות , אך משום מה אף אחד לא קונה. זה לא מסתדר ביחד עם ההמלצות שרצות בשוק וזה נראה לא אמין, צריך אחד שיתחיל לקנות וכולם ירוצו אחריו , מה דעתך להרים את הכפפה ?
  • 8.
    אחרי היום כתבה מגוחכת (ל"ת)
    איתן 22/05/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    המסקנה הפוכה 22/05/2011 15:14
    הגב לתגובה זו
    הבורסה כאן בדיוק כמו בחו" ל. כרגע מה שהפיל כאן את הבורסה היה הסיכוו הבטחוני כתוצאה ממה שקורה באיזורנו (מצרים, סוריה, ההכרזה הצפויה באו" ם בספטמבר וחשש להדרדרות למלחמה).
  • 6.
    מצאתם זמן לקמפיין... (ל"ת)
    שיא הירידות 22/05/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אודי 22/05/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    יכתוב מאמר נוסף (כמו בסוף 2008) בו ימליץ בחום לסגור את הבורסה. ככה נראה הקפיטליזם מבית מדרשו של הדיקן (וניגוד העניינים).
  • 4.
    אתה משחק באש ועלול לשרוף את שמך (ל"ת)
    עם הנחות שבסיסן רעוע 22/05/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הזרים נכנסים כרגע חזק בגלל זה הדולר יורד (ל"ת)
    z 22/05/2011 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מבין 22/05/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
    הנחת עבודה סבירה שעליית ריבית דרסטית ואינטנסיבית לא צפויה. מה כן צפוי? הרבה העלאות ריבית מתונות שיגיעו עד סוף השנה לכ- 5% וב- 2012 ליותר. אם כך סביבת ריבית גבוהה צפויה ,בעייתית לשוק המניות. ובכלל מי קונה מניות לטווח של מספר חודשים אם הוא צופה בעייתיות ב- 2012 ?
  • 1.
    ליאור 22/05/2011 10:38
    הגב לתגובה זו
    אם אתה כל כך אופטימי אז אני מאושר, יש על מי לזרוק את הסחורה. חבל רק על הלקוחות שלך אבל אותם בטח תמרח עם תירוצים מעולים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי