בשיקלול הנתונים - יש מקום לעליות בשוק המניות בתל אביב

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, בוחן את הנתונים ומתייחס לשוק המניות בארץ ובעולם
אורי גלאי | (12)

מתחילת שנת 2011 שוק המניות המקומי ירד בעוד השווקים בארה"ב ובאירופה נמצאים דווקא במגמת עליה. מניות מדד ת"א 25, המניות הגדולות במשק, ירדו בכ-2% ומניות מדד ת"א 75 ירדו בשיעור גבוה יותר של כ-8%. באותה תקופה הניב מדד הדאו ג'ונס תשואה של כ-8%.

מה משמעות נתונים אלה ומה ניתן ללמוד מהשוני הרב בהתנהגות השווקים? ראשית הנתונים מצביעים פעם נוספת, כפי שטענו בעבר, שהקורלציה בין ישראל לבין השווקים בעולם אינה מלאה ולעתים היא גם אינה גבוהה במיוחד. ברור הוא שבאירוע גלובלי חריג תהיה השפעה מקבילה על שוקי המניות בעולם ובישראל, אך במהלך רגיל של העניינים המתאם בין השווקים בשינויים השבועיים או החודשיים אינו גבוה כפי שנוטים להאמין. שנית, מעליית התשואה בשווקי חו"ל יש לקזז את ייסוף השקל שחל מול הדולר בתקופה זו, ואז נקבל שבמונחי שקל (בנטרול מטבע) הפער בין התשואות אינו כה משמעותי. שלישית, יש לזכור ששוק המניות הישראלי תיקן באופן משמעותי את הנפילות של המשבר הפיננסי כבר במהלך 2009 ו-2010. בשווקים רבים התיקון היה הרבה יותר מתון ומאוחר מהשוק הישראלי, וחלקם עדיין בתהליך תיקון הירידות החריפות של המשבר ונמצאות מתחת לשיאים שנקבעו לפני 4 שנים.

אם נסתכל על נתוני המקרו ומדיניות הממשלות בהיבט של שוק ההון יבלטו ההבדלים בין השווקים השונים. בארה"ב, על אף התגברות הסימנים לאינפלציה, הצמיחה הכלכלית היא איטית, ובתגובה הודיע הפד על שמירת ריבית אפסית בטווח הקצר. הריבית האפסית קיימת מסוף שנת 2008, ועדיין הפד נרתע מהעלאתה, זאת במטרה להמשיך ולעודד השקעות במשק האמריקאי. ריבית נמוכה היא בסיס לעליות בשוק המניות כאשר כספים מוסטים מאג"ח ממשלתיות בתשואה אפסית למניות ואג"ח קונצרניות כדי להשיג תשואות על השקעות בציבור.

גם באירופה הצמיחה הכלכלית מאד איטית וצפויה להמשיך בקצב דומה, כאשר במדינות המשבריות (יון, פורטוגל, אירלנד) הצמיחה היא שלילית. אמנם באירופה הריבית אינה אפסית אך היא ברמה נמוכה וגם היא מעודדת השקעות במניות. נזכיר גם כי החברות ששרדו את המשבר האחרון יצאו ממנו מחוזקות ויעילות יותר, מאחר ומרביתן עברו תהליך של פיטורים והתייעלות, עובדה זו מתבטאת היטב בתוצאות החברות ל-2010.

בישראל הצמיחה הכלכלית, כפי שהדבר מתבטא בסטטיסטיקה הרשמית, חזקה יחסית, מעל ל-4% לשנה במונחים ריאליים. למרות ייסוף השקל, נתוני היצוא הצביעו על עליה מתמשכת. נכון שהגרעון המסחרי עלה ברבע הראשון של 2011, אך זאת כמעט אך ורק כתוצאה מהתייקרות האנרגיה. ללא התייקרות זו וללא מרכיב האנרגיה, ישראל מייצאת יותר מאשר היא מייבאת. האבטלה בישראל היא ברמה היסטורית נמוכה של 6%.

בנוסף, רווחיות החברות בישראל נמצאת במגמת שיפור הנובע הן משיפור בביקושים בענפי הצריכה, הבניה, התיירות ועוד, והן מירידה בהוצאות המימון כתוצאה מירידת מחיר גיוס הכסף בשנתיים האחרונות. למרות עליות מחירי המניות מכפילי הרווח בישראל ברמה סבירה. מכפיל הרווח על סמך דוחות הרבעון האחרון של החברות מדד ת"א 100 עומד על 16.1 מכפילי הרווח בענפים נבחרים, הם כדלקמן: מדד הנדל"ן כ-9, מדד הבנקים כ- 10 עם מכפיל הון של 1, ענף המזון כ-13 ומדד התקשורת עם מכפיל של כ-9.4.

יש להדגיש שאת מכפיל הרווח אין לחשב על סמך רווחי העבר אלא ביחס לרווח הצפוי בשנה הקרובה. כלומר, היחס הרלבנטי הוא בין הרווח הנקי הצפוי לבין מחיר המניה כיום. אם מכפיל הרווח ההיסטורי הוא נניח 15 ואם אנו צופים צמיחה של הרווחים שנה קדימה בשיעור 10% אזי המכפיל העתידי הוא 13.6 בלבד.

אנו צופים גידול ברווח השנה כך שמכפיל הרווח הרלוונטי נמוך מזה שמתפרסם, ועל כן אנו צופים עליה במדדי המניות. תמיכה בכך באה גם מצד הריבית הריאלית שהיא עדיין ברמות נמוכות יחסית לממוצע הרב שנתי, אך ברמה גבוהה במקצת מזו של 2010. קרוב לוודאי שהעלאות הריבית של נגיד בנק ישראל בחודשים האחרונים ל-3% נומינלית תורמות למעבר כספים משוקי המניות לשוק האג"ח.

אם ימשכו העלאות הריבית, כפי שאנו מעריכים שיקרה, עשויה להיות לכך השפעה ממתנת על שוק המניות. אך מכיוון שהנגיד לא מעלה את הריבית באופן דרסטי בשלב זה מחשש לייסוף השקל, אנו אופטימיים לגבי שוק המניות המקומי ב-2011. מגמה זו בהחלט יכולה להשתנות לקראת סוף השנה או ב-2012 במידה והנגיד יעלה הריבית במינון גבוה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מריח ירידות 22/05/2011 23:32
    הגב לתגובה זו
    השוק בישראל בדרך לעמידה במקום והמשך לירידה צבר ההזמנות נחלש מדינות אחת אחרי השניה פושטות רגל אז.... למה לשלם יותר?
  • 11.
    געגוע ל 2008 22/05/2011 23:29
    הגב לתגובה זו
    בטח העליות ימשיכו... בטוח... הרי זה מה שקורה בד" כ הציבור מפוצץ במניות ואז באים השחקנים וקרנות גידור וקונים מהם את הסחורה ביוקר... הרי הציבור חכם הסיבה שבונים את בניין הבורסה החדש ליד סניף הסופרפארם זה כדי שיהיה מקום קרוב לקנות ווזלין
  • 10.
    לאורי גלאי היקר 22/05/2011 21:51
    הגב לתגובה זו
    להזכירך כי קאסמים מיוצרים במחרטה ביתית ממפרט הנמצא באינטרנט! יש להניח שאת ילדיך היקרים לא תרצה לגרד מתיקרת קמיון לשקית ותשלח אותם ללונדון? האם אתה תמשיך להמר על חייך או תחפש מולדת חדשה ותשאיר את הקליינטים כאן עם פוטנציאל גבוה לשוק עולה?
  • 9.
    יובל 22/05/2011 17:48
    הגב לתגובה זו
    אורי שלום . כתבה יפה וממצה ... אבל אבל אבל איך תסביר שבמחזורים מצחיקים שכאלה השוק מתרסק ? מדוע הגוף שאתה מייצג וגופים אחרים שבמקצוע לא קולטים את המניות שנזרקות ללא הבחנה ? אני יודע שאתם לא מוכרים אבל אתם גם לא קונים. אולי תסביר לנו למה אתם מחכים ? הרי עוד יומיים כאלו ותתחילו לספוג פדיונות ובגדול. ברור לכולם שבמחירים האלו כדאי לקנות , אך משום מה אף אחד לא קונה. זה לא מסתדר ביחד עם ההמלצות שרצות בשוק וזה נראה לא אמין, צריך אחד שיתחיל לקנות וכולם ירוצו אחריו , מה דעתך להרים את הכפפה ?
  • 8.
    אחרי היום כתבה מגוחכת (ל"ת)
    איתן 22/05/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    המסקנה הפוכה 22/05/2011 15:14
    הגב לתגובה זו
    הבורסה כאן בדיוק כמו בחו" ל. כרגע מה שהפיל כאן את הבורסה היה הסיכוו הבטחוני כתוצאה ממה שקורה באיזורנו (מצרים, סוריה, ההכרזה הצפויה באו" ם בספטמבר וחשש להדרדרות למלחמה).
  • 6.
    מצאתם זמן לקמפיין... (ל"ת)
    שיא הירידות 22/05/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אודי 22/05/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    יכתוב מאמר נוסף (כמו בסוף 2008) בו ימליץ בחום לסגור את הבורסה. ככה נראה הקפיטליזם מבית מדרשו של הדיקן (וניגוד העניינים).
  • 4.
    אתה משחק באש ועלול לשרוף את שמך (ל"ת)
    עם הנחות שבסיסן רעוע 22/05/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הזרים נכנסים כרגע חזק בגלל זה הדולר יורד (ל"ת)
    z 22/05/2011 11:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מבין 22/05/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
    הנחת עבודה סבירה שעליית ריבית דרסטית ואינטנסיבית לא צפויה. מה כן צפוי? הרבה העלאות ריבית מתונות שיגיעו עד סוף השנה לכ- 5% וב- 2012 ליותר. אם כך סביבת ריבית גבוהה צפויה ,בעייתית לשוק המניות. ובכלל מי קונה מניות לטווח של מספר חודשים אם הוא צופה בעייתיות ב- 2012 ?
  • 1.
    ליאור 22/05/2011 10:38
    הגב לתגובה זו
    אם אתה כל כך אופטימי אז אני מאושר, יש על מי לזרוק את הסחורה. חבל רק על הלקוחות שלך אבל אותם בטח תמרח עם תירוצים מעולים.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.