סלקום מסכמת רבעון: הרווח התפעולי עלה 3.1% - ההכנסות ממכשירים פיצו על הפחתת דמי הקישוריות
ספקית שירותי הסלולאר, חברת סלקום, הודיעה היום על תוצאותיה לרבעון הראשון של שנת 2011 וניראה כי החברה מתחילה להרגיש על בשרה את ההשפעות של השינויים הרגולטוריים.
סלקום דיווחה כי הכנסותיה לרבעון הראשון 2011 הסתכמו לסך של 1,587 מיליון שקל, עלייה של 0.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בכך עקפה החברה את תחזיות האנליסטים אשר ציפו להכנסות של 1,577 מיליון.
הגידול הקל בהכנסות נבע בעיקר מגידול של 130% בהכנסות מציוד קצה, מ-166 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד ל-382 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2011, אשר קוזז ברובו על ידי קיטון של כ-15% בהכנסות משירותים, פועל יוצא של השינויים הרגולטוריים, מ- 1,414 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2010 ל- 1,205 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2011.
עוד מסרה החברה כי עלות המכירות והשירותים הסתכמה ברבעון הראשון של 2011 ב-750 מיליון שקל, קיטון של 6.2% מ-801 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. קיטון זה נבע בעיקרו מירידה משמעותית בדמי הקישוריות ששולמו למפעילי סלולר מקומיים אחרים לאור הפחתת תעריפי דמי הקישוריות החל מ-1 בינואר 2011.
ה-EBITDA לרבעון הראשון 2011 עלה ב-0.2% והסתכם ב-639 מיליון שקל , המהווה 40.3% מסך ההכנסות.
בשורה התחתונה הרווח הנקי לרבעון הראשון 2011 ירד ב-2.5% מ-314 מיליון והסתכם ב-306 מיליון שקל. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הראשון 2011 הסתכם ל-3.09 שקל. גפ כאן עקפה החברה את תחזיות האנליסטים אשר ציפו לרווח של 282 מיליון בלבד. בחברה מציינים הירידה נבעה כתוצאה מהעלייה בהוצאות המימון.
שיעור הנטישה עולה
מהחברה נמסר כי שיעור הנטישה ברבעון הראשון של שנת 2011 עמד על 7.1%, בהשוואה ל- 5.4% ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בנטישה ברבעון הראשון של 2011 נבעה מהתחרות המוגברת ומהשינוי הרגולטורי בנוגע להפחתת דמי היציאה, המאפשר למנויים לצאת מתוכנית עם התחייבות לתקופה מסוימת בתשלום דמי יציאה בסכום זניח מבלי להמתין לסיומה של תקופת ההתחייבות, אשר הביא לירידה במספר המנויים הכפולים והלא פעילים.
ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ("ARPU") ירדה ב-17.2% והסתכמה ברבעון הראשון של שנת 2011 ב- 115.2 ש"ח (33.1 דולר) בהשוואה ל- 139.1 ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ירידה זו מיוחסת להפחתת תעריפי הקישוריות ולשחיקה המתמשכת בתעריפי זמן האוויר.
מכריזים על דיבידנד
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
