סלקום מסכמת רבעון: הרווח התפעולי עלה 3.1% - ההכנסות ממכשירים פיצו על הפחתת דמי הקישוריות
ספקית שירותי הסלולאר, חברת סלקום, הודיעה היום על תוצאותיה לרבעון הראשון של שנת 2011 וניראה כי החברה מתחילה להרגיש על בשרה את ההשפעות של השינויים הרגולטוריים.
סלקום דיווחה כי הכנסותיה לרבעון הראשון 2011 הסתכמו לסך של 1,587 מיליון שקל, עלייה של 0.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בכך עקפה החברה את תחזיות האנליסטים אשר ציפו להכנסות של 1,577 מיליון.
הגידול הקל בהכנסות נבע בעיקר מגידול של 130% בהכנסות מציוד קצה, מ-166 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד ל-382 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2011, אשר קוזז ברובו על ידי קיטון של כ-15% בהכנסות משירותים, פועל יוצא של השינויים הרגולטוריים, מ- 1,414 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2010 ל- 1,205 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2011.
עוד מסרה החברה כי עלות המכירות והשירותים הסתכמה ברבעון הראשון של 2011 ב-750 מיליון שקל, קיטון של 6.2% מ-801 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. קיטון זה נבע בעיקרו מירידה משמעותית בדמי הקישוריות ששולמו למפעילי סלולר מקומיים אחרים לאור הפחתת תעריפי דמי הקישוריות החל מ-1 בינואר 2011.
ה-EBITDA לרבעון הראשון 2011 עלה ב-0.2% והסתכם ב-639 מיליון שקל , המהווה 40.3% מסך ההכנסות.
בשורה התחתונה הרווח הנקי לרבעון הראשון 2011 ירד ב-2.5% מ-314 מיליון והסתכם ב-306 מיליון שקל. הרווח הבסיסי למניה לרבעון הראשון 2011 הסתכם ל-3.09 שקל. גפ כאן עקפה החברה את תחזיות האנליסטים אשר ציפו לרווח של 282 מיליון בלבד. בחברה מציינים הירידה נבעה כתוצאה מהעלייה בהוצאות המימון.
שיעור הנטישה עולה
מהחברה נמסר כי שיעור הנטישה ברבעון הראשון של שנת 2011 עמד על 7.1%, בהשוואה ל- 5.4% ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בנטישה ברבעון הראשון של 2011 נבעה מהתחרות המוגברת ומהשינוי הרגולטורי בנוגע להפחתת דמי היציאה, המאפשר למנויים לצאת מתוכנית עם התחייבות לתקופה מסוימת בתשלום דמי יציאה בסכום זניח מבלי להמתין לסיומה של תקופת ההתחייבות, אשר הביא לירידה במספר המנויים הכפולים והלא פעילים.
ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ("ARPU") ירדה ב-17.2% והסתכמה ברבעון הראשון של שנת 2011 ב- 115.2 ש"ח (33.1 דולר) בהשוואה ל- 139.1 ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ירידה זו מיוחסת להפחתת תעריפי הקישוריות ולשחיקה המתמשכת בתעריפי זמן האוויר.
מכריזים על דיבידנד
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
