הנפקת זכויות - לא ההטבה שחשבתם: ישראמקו, רציו וכו'
חברות רבות מגייסות כספים באמצעות הנפקות בשוק ההון. רציו יה"ש הוציאה דיווח על כוונה לגייס הון באמצעות הנפקה לציבור. ישראמקו יה"ש, כמו חברות נוספות, נמצאת בשלבים אחרונים של הנפקת זכויות.
חברה אשר רוצה לגייס כספים בשוק ההון, עומדת בפני מגוון אפשרויות. האפשרות הראשונה היא הנפקת מניות חדשות. השנייה, הינה הנפקת חוב והאפשרות השלישית היא גיוס כספים באמצעות הנפקת זכויות. חברות שמתקשות לגייס כספים ע"י הנפקת מניות או הנפקת חוב בוחרות בדרך הקלה יותר - הנפקת זכויות. החיסרון של הנפקה זו לבעלי המניות היא שהם נדרשים להביא כסף מהבית.
מהי זכות?
הזכות מקנה לבעל המניות בחברה אפשרות לרכוש ני"ע נוספים של החברה במחיר נמוך ממחיר השוק. בעלי המניות מתבקשים להזרים כסף נוסף לחברה. במידה ובעל המניות לא יזרים את הכסף הוא ידולל, כלומר, חלקו בחברה יקטן.
משקיעים רבים נוטים להתייחס לקבלת הזכות כהטבה משמעותית, אולם המשקיעים צריכים לשים לב כי ביום האקס מתבצעת התאמה בשער המניה אשר מקזזת את שווי ההטבה ולכן הזכות לא מטיבה בהכרח עם המשקיע. בנוסף, כאשר חברה מודיעה על כוונה להנפיק זכויות, המניה מגיבה בד"כ בירידות שערים בגלל חששם של משקיעים המוכרים את המניה, מכיוון שאינם מעוניינים להשקיע עוד כספים ואינם רוצים שחלקם ידולל. כמו כן, ככל שהתוספת הכספית גבוהה יותר היא משפיעה על היכולת הכספית של המשקיע הקטן להיענות להצעה.
בתאריך 31/3/2011 הגישה רציו יהש לרשות לני"ע טיוטת תשקיף מדף לגיוס הון. ביום המסחר שלאחריו ירדה המניה ב-8.63% במחזור גבוה ועד לכתיבת שורות אלה השלימה המניה ירידה של 16.7%. עוד בטרם פרסמה רציו את מבנה ההנפקה עלה חשש בשוק מהנפקת זכויות נוספת. בתאריך 28/04/2011 הוציאה החברה עדכון על הנפקת מניות לציבור אך עדיין לא פורסם מחיר ההנפקה, לאחר פרסום המחיר המניה תגיב בהתאם.
בהנפקת זכויות יש להתייחס למספר תאריכים רלוונטיים:
- יום הקום - זהו היום הקובע לקבלת הזכות. משקיע המחזיק בסוף יום המסחר את המניה זכאי לקבל את הזכות.
- יום האקס - יום המסחר לאחר היום הקובע. ביום זה מתבצעת התאמה בשער המניה לאחר חלוקת הזכות (קיזוז ההטבה).
- יום המסחר בזכות - ביום הזה יכול בעל הזכות למכור את הזכות במהלך המסחר בבורסה. במידה ולא ימכור או ינצל את הזכות היא תפקע ללא תמורה. ביום המסחר יש שיווי משקל בין מחיר הזכות + מחיר המימוש למחיר המניה.
- יום אחרון לניצול הזכות - שני ימי מסחר לאחר יום המסחר בזכויות. עד ליום זה ניתן להוסיף את תוספת המימוש ולקבל את התמורה.
חברת ישראמקו יהש הגישה תשקיף לגיוס 113 מיליון שקל בדרך של הנפקת זכויות. עפ"י התשקיף, הזכויות מוצעות למחזיקי יחידות ההשתתפות הקיימות שהחזיקו ביום הקובע (27/4/2011), באופן שבגין כל 18 יחידות השתתפות יהיה המחזיק זכאי לקבל יחידת השתתפות בתוספת של 18 אגורות. יום המסחר נקבע לתאריך 8/5/2011 והמועד האחרון לניצול 12/5/2011. מחיר המניה ביום הקום עמד על 45 אגורות והמחיר ביום האקס עמד על 43.6 אגורות , מכאן שההטבה הגלומה הינה 3.1%.
האמנם כך? האם באמת יש כאן הטבה?
נבצע חישוב של שווי האחזקה במניות (בהנחה שמחיר המניה לא משתנה):
שווי המניות ביום הקום: 18 מניות * 45 אגורות = 810 אגורות .
שווי המניות ביום האקס לאחר המימוש: 19 מניות* 43.6 אגורות- 18 אגורות (תוספת מימוש) = 810 אגורות.
המסקנה: הזכות לא בהכרח מטיבה עם שווי ההשקעה של הלקוח. ההחלטה האם לממש את הזכות ולהזרים כסף לחברה תלויה אך ורק במצב החברה ולא בשווי ההטבה הגלומה. למשקיע המעריך ששווי החברה יעלה כדאי לנצל את הזכות ולממשה למניות. למשקיע שלא מאמין בחברה כדאי למכור אותה. נקודה נוספת היא שגיוס הכספים יכול לעזור לחברה לממש את יעדיה ולשפר את מצבה הכלכלי ולכן יש לבחון כל הנפקה לגופה.
- 8.HELP (ל"ת)פלואוסנס מדיקל 02/05/2011 07:49הגב לתגובה זו
- 7.יוסף 01/05/2011 17:23הגב לתגובה זוהנפקת הזכויות היא לא ההטבה, אומנם כמו שאמרת ישנה נק' איזון לאחר יום הקום, אבל ואבל גדול! המניה בד" כ מתקנת כלפי מעלה ביום האקס, מאחר ומחירה נראה יותר אטרקטיבי בעיני המשקיעים (לא כולם יודעים על החלוקה או מבינים את המשמעות). תראה את ישראמקו ביום האקס - פתחה יותר מ-2% למעלה. אפשר למכור וכך לממש את הרווח מהעליה עקב הירידה הטכנית במחיר.
- 6.משה 01/05/2011 12:30הגב לתגובה זוגם הם גורמים ללחץ על מחיר המניה כהנפקת זכויות ?ולמי שמאמין במניה עם מחיר המימוש אטרקטיבי לעומת השוק -שווה כניסה?
- 5.מה המצב " אני" ? הילדה בדרך? (ל"ת)סמ" ב 01/05/2011 12:24הגב לתגובה זו
- 4.נאה נאה (ל"ת)סמ" ב 01/05/2011 12:23הגב לתגובה זו
- 3.יעקב 01/05/2011 11:56הגב לתגובה זובד" כ מצורפים לזכויות גם אופציות ללא תשלום ובזה לכאורה עיקר הרווח לבעל המניה ביום הקום. מדוע הכותב התעלם מכך?
- במקרה של ישראמקו לא היו אופציות (ל"ת)יוסי 01/05/2011 16:10הגב לתגובה זו
- 2.אלון 01/05/2011 11:15הגב לתגובה זוכי יש פה דילול של המיעוט בחברה שלא מודע/לא מנצל את הנפקת הזכויות ולכן מדולל במחיר נמוך. כל ההנחה שלך התבססה על כך שכל בעלי המניות מנצלים את ההנפקה וקונים בה.
- 1.כתבה טוב ומחכימה (ל"ת)אני 01/05/2011 10:27הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
