הכלכלה החזקה באירופה מקבלת כוח ממקור לא צפוי
בראיה לאחור, משבר החוב האירופי תרם לכלכלה הגרמנית שמציגה בשנה האחרונה נתונים מצויינים. התאוששות הכלכלה הושגה מהר מהצפוי, כאשר גרמניה הציגה צמיחה של 3.6% בשנת 2010 (קצב הצמיחה הגבוה מאז האיחוד בין המזרח למערב), הפכה לקטר הצמיחה של אירופה ועל פי הנתונים הנוכחיים נראה שהיא ממשיכה במומנטום החיובי.
השילוב של מטבע נחלש (אירו), עובדים מקצועיים עם מוסר עבודה גבוה וכלכלה המתבססת על ייצוא סחורות מוגמרות, הזניק את גרמניה קדימה והבליט אותה על רקע בעיות החוב של גוש האירו. מה יקרה כעת לאחר שיפן חווה האטה? האם נפתחה בפני גרמניה הזדמנות?
הכלכלה הגרמנית
כלכלת גרמניה היא הגדולה באיחוד האירופי והרביעית בגודלה בעולם. מספר התושבים בה הוא 82 מיליון נפש ועל פי נתוני תוצר לנפש, רמת החיים בה נחשבת לאחת הגבוהות באירופה ובעולם. לגרמניה כוח השפעה פוליטי רב באיחוד האירופי, ומבחינות רבות היא נתפסת כמנהיגת האיחוד. מבין הכלכלות המרכזיות בגוש האירו (צרפת, איטליה וספרד), מובילה גרמניה את ההתאוששות הכלכלית ועל פי הערכות קרן המטבע העולמי (IMF), היא צפויה לצמוח ב-2.1% בשנתיים הבאות, לעומת צפי צמיחה של 1.7% באיחוד האירופי.
קטר הצמיחה
קטר הצמיחה של גרמניה הינו הייצוא. לאחר שהיקף סחר החוץ התכווץ בשנים
2008/09, בשנה שעברה (2010) השתנתה המגמה וחל גידול של 14.2% בייצוא, לצד גידול של 13% בייבוא. גורם חשוב שתרם לייצוא הינו היחלשות האירו, שהביאה להוזלת מחירי התוצרת הגרמנית מחוץ לאיחוד האירופי. הצמיחה חלחלה מטה לתושבי המדינה, הגדילה את הכנסתם הפנויה והביאה לגידול בצריכה הפרטית בשיעור של 1.4%. גידול שתרם משמעותית לצמיחה ושצפוי להמשיך ולתרום לה בשנתיים הקרובות.
בדומה למדינות רבות בעולם, המשבר העביר את גרמניה מעודף תקציבי לגירעון. במהלך שנת 2010 הגדילה הממשלה את הגירעון, שעמד בסוף השנה על 3.3% וכתוצאה מכך, לראשונה מזה חמש שנים חרגה גרמניה מיעד הגירעון שנקבע באמנת מסטריכט. בנוסף, חל גידול ביחס החוב לתוצר לרמה של 79% (רמה נמוכה יחסית לצרפת ואיטליה, בהן יחס זה עומד על 83.5% ו-118% בהתאמה).
שוק העבודה בשיא
סממן נוסף ליציאת הכלכלה מהמשבר הינו השיפור בשיעור האבטלה, שהגיע ל-8.3% בעת המשבר אך ירד לרמה של 7.4% כיום, שיעור האבטלה הנמוך ביותר מאז תחילת שנות ה- 90. שיעור האבטלה הגרמני הינו נמוך יחסית לספרד, הסובלת משיעורי אבטלה גבוהים במיוחד (כ- 20%), אך גם נמוך יחסית לצרפת - המעצמה הכלכלית השנייה בגוש האירופי, בה שיעור האבטלה הנו כ- 10%.
עקב השיפור בביטחון הכלכלי, צפויות החברות הגרמניות לגייס עובדים נוספים במהלך השנתיים הקרובות, צעד שעשוי להוביל להמשך הקיטון בשיעור האבטלה ולהגדלת הצריכה הפרטית.
מדיניות כלכלית להתמודדות עם המשבר
גרמניה משמשת כ"הורה האחראי" של גוש האירו, בשיתוף עם צרפת, כאשר המשבר הכלכלי אף הגדיל את כוחה בכלכלה העולמית בכלל ובכלכלה האירופית בפרט. כלכלנים רבים טוענים כי עתיד האיחוד האירופי תלוי בהסכמתה לסייע למדינות הנכשלות שצברו חובות גדולים, כגון מדינות ה- PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד).
בניגוד למדיניותה המרחיבה של ארה"ב, טוענת גרמניה כי רמת החוב של המדינות היא סכנה גדולה, ולכן אינה מעודדת תכניות תמריצים חסרות רסן להמרצת הכלכלה. היא חוקקה חוקים פיזיקליים המגבילים את ההוצאות ומטילים יעדי גירעון וחוב, והשפיעה על מדינות אחרות באיחוד האירופי ללכת בדרכה על מנת לייצב את המערכת הכלכלית באיחוד.
חשוב לזכור שעזרתה של גרמניה למדינות אירופה אינה נובעת מנדבנות טהורה, אלא בתלות שלה בייצוא למדינות השכנות ותמריץ למנוע מהמדינות הכושלות לגרור את האיחוד האירופי והעולם כולו למיתון חוזר.
סיכום
בשלב זה נראה כי גרמניה התאוששה מאחד המשברים החמורים ביותר שפקד את העולם בשנים האחרונות. צמיחתה של כלכלת גרמניה תלויה רבות במצב הכלכלי העולמי ובמצבן של הכלכלות המרכזיות באיחוד האירופי בפרט, המהוות יעד ייצוא מרכזי. למרות זאת, שיעור הייצוא למדינות שאינן משתייכות לאיחוד האירופי הולך וגדל, והגידול בייצוא למדינות המזרח מהווה יעד חשוב בתוכניות הכלכליות של המדינה. יעד זה עשוי לבוא לידי ביטוי כעת - כשיפן חווה האטה בייצור (וגם היא מתאפיינת בייצור וייצוא מוצרים מוגמרים) ולגרמניה יש הזדמנות לתפוס חלק מנתח השוק שיתפנה באסיה.
גרמניה הינה המדינה היציבה ביותר באירופה ובעלת פוטנציאל צמיחה גבוה לעומת כלכלות מרכזיות אחרות באיחוד, כאשר התוכנית לנצל את הצמיחה לצמצום הגרעון אף תוסיף ליציבות המדינה.
הכותב הינו עובד של תכלית בית השקעות
- 7.fixrfixr 24/03/2011 10:06הגב לתגובה זותבוא לבקר!:)
- האם הכלכלות הנכשלות הן בעצם נחשלות? (ל"ת)GG 24/03/2011 16:09הגב לתגובה זו
- 6.דימה 23/03/2011 22:59הגב לתגובה זוקצת קשה לחוקק חוקים פיזיקליים בימינו...הייתכן שהכלכלן אינו מבדיל בין פיזיקלי לפיסקאלי?
- 5.רמי 23/03/2011 21:24הגב לתגובה זותותח אתה ישראל !
- 4.אוהב את המאמרים שלך בחור ! (ל"ת)סטנלי 23/03/2011 21:07הגב לתגובה זו
- 3.כתבה מעניינת ואף נכונה במידה רבה (ל"ת)לני 23/03/2011 20:15הגב לתגובה זו
- 2.מעניין - תודה (ל"ת)עמרי 23/03/2011 12:32הגב לתגובה זו
- 1.תותח !!! (ל"ת)גרמניה 23/03/2011 12:11הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
