מאת: רו"ח נדב הכהן

1. רכישת נכס מניב

שמעון מעוניין לרכוש נכס מסחרי מניב בסכום, שכולו הון עצמי, של 10 מיליון שקל. אם שמעון ירכוש את הנכס כיחיד יהיה עליו לשלם מס הכנסה וגם דמי ביטוח לאומי על הכנסתו החייבת מהשכרת הנכס, לאחר ניכוי הפחת לחלופין, שמעון יכול להקים חברה חדשה שתהיה בבעלותו, לה יעניק הלוואת בעלים צמודה למדד בסכום של 10 מיליון שקל, והחברה החדשה תרכוש את הנכס המניב.

במקרה כזה, תהא החברה החדשה רשאית לנכות לצורכי מס, נוסף על הפחת, גם את הפרשי המדד בגין הלוואת הבעלים שקיבלה משמעון, ואילו שמעון יהיה פטור מתשלום מס בגין הפרשי המדד. סביר להניח, על פי שיעורי האינפלציה השנתית שחווינו בשנים האחרונות, שהחברה החדשה לא תדווח על הכנסה חייבת במס (לפחות בשנות ההשכרה הראשונות), ואילו שמעון יהיה רשאי למשוך את דמי השכירות מקופת החברה החדשה, על חשבון החזר הלוואת הבעלים שנתן לחברה.בדרך זו, ישכיל שמעון להימנע מתשלום המס הפוטנציאלי, בברכת המחוקק, ואף תשלום דמי הביטוח הלאומי ייחסך ממנו.

בעתיד, לכשיחליט שמעון לממש את הנכס, הוא יוכל להגדיר את החברה החדשה "חברה משפחתית" (מהלך המחייב הודעה מראש, לפני תחילת שנת המס), ובמקרה כזה ידווח שמעון על השבח הריאלי ממימוש הנכס כיחיד(שיעור מס של 20% בלבד), ויוכל למשוך מקופת החברה את מלוא סכום רווח ההון (לרבות הסכום האינפלציוני הפטור) ללא תשלום מס נוסף (היבטי הביטוח הלאומי טעונים בדיקה פרטנית). אם שמעון לא מתכוון לממש את הנכס המניב בעתיד הנראה לעין, ויהיה לו עניין לצרף לחברה בעלי מניות נוספים ולעבות את בסיס ההון שלה, הוא יוכל לגרום לכך שיוקצו זכויות לבעלי מניות נוספים על ידי החברה החדשה, תמורת מזומנים.

הקצאה כזאת פטורה ממס (ובעלי הזכויות החדשים פטורים מתשלום מס רכישה), ובלבד שתמורת ההקצאה לא תשולם לשמעון, במישרין או בעקיפין (אם בעלי המניות הנוספים יזרימו לחברה הלוואות בעלים משלהם, אזי ניתן להחזיר לשמעון חלק יחסי מהלוואת הבעלים שנתן לחברה החדשה).

2. הפרשי הצמדה "שליליים" בעוד פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 עוסקת במפורש בכמה וכמה היבטים בהפרשי הצמדה "חיוביים" (סכומים שנוספו לחוב או לתביעה עקב הצמדה למדד כלשהו), אין כל התייחסות בחוקי המס להפרשי הצמדה "שליליים". שתיקתו הרועמת של המחוקק אומרת דרשני, הרי כל דרדק יודע כי ערכם של מטבעות חוץ מסוימים פחת במהלך השנים עד מאוד יחסית לאחרים (וגם יחסית לשקל).

די בכך שנציין, לדוגמה, כי לירה שטרלינג אחת שוות ערך כיום רק למעט יותר מ-1.5 פרנקים שוויצריים, אך לפני כעשר שנים הייתה שוות ערך ל-2.5 פרנקים ואף יותר. נניח כי לפני עשר שנים לוי קיבל הלוואה מתושב חוץ בסכום של מיליון לירות שטרלינג, ורכש בכספי ההלוואה אגרות חוב בסכום של 2.5 מיליון פרנקים שוויצריים.

הריבית שקיבל לוי במהלך השנים, בשל השקעתו, שימשה לתשלומי הריבית בגין ההלוואה, וכעת הוא עומד לממש את ההשקעה ולפרוע את ההלוואה.

במקרה כזה, הרווח שייוותר בידיו של לוי, הלכה למעשה, יהיה בסכום של כמעט מיליון פרנקים שוויצריים, אך ידו של פקיד השומה תהא קצרה מלהגיע אל רווחי לוי, מפני שאין מס על מימוש ההשקעה ואין מס על שחיקת ההלוואה.

שאלת מס מעניינת, שהתשובה עליה אינה נהירה אף לנו, הייתה מתעוררת אילו לווה לוי, לפני עשר שנים, סכום של 2.5 מיליון פרנקים שוויצריים, ורכש בכספי ההלוואה אגרות חוב בסכום של מיליון לירות שטרלינג.

הכותב - ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'

*התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.