התפוצצה עסקת גרמזיאן-בנין: הצדדים לא הגיעו להסכמות והעסקה בוטלה
התפוצצה העסקה לרכישת השליטה בשלד הבורסאי בנין על ידי משפחת גרמזיאן. אמש דיווחה חברת בנין כי הסכם ההקצאה פקע לאחר שלא התקיימו כל התנאים המוקדמים שבהסכם. עוד ציינה החברה כי הרוכש (גרמזיאן) סירב להאריך את תוקפו של ההסכם - דבר אשר הוביל לביטולו של ההסכם.
בסוף נובמבר האחרון חתמה משפחת גרמזיאן, אחת המשפחות היהודיות העשירות בקנדה על הסכם לרכישת השליטה בחברת בנין תמורת 2.4 מיליון שקל. במסגרת ההסכם תכננה המשפחה להקים פלטפורמה להשקעות בתחום הגז והנפט בישראל דרך השלד הבורסאי.
במסגרת ההסכם היה אמור גרמזיאן לקבל שלד נקי מהתחייבויות אולם כל המהלכים שהוביל בעל השליטה בחברה דוד בניאשוילי לא הצליחו להוביל לפתרון מוסכם מול מחזיקי האג"ח.
בחברת בנין מציינים כי הם עדיין מעוניינים להמשיך ולבחון הסדר על פיו ירכוש בניאשוילי את פעילותה של חברת בנין באופן שבו החברה תמורק מכל הנכסים והתחייבויות שלה (שלד בורסאי). לאחר מכן בכוונת החברה ליצוק פנימה תוכן אחר.
על רקע החששות מהתפוצצות העסקה צנחה אתמול מניית בנין שנסחרת ברשימת הדלי סחירות בשיעור של 39%. מניית החברה גבוה ב-70% מהמחיר שבו הייתה טרם נחתמה העסקה למכירת השליטה לגרמזיאן.
- 12.לא רצינים כל הודעה שלהם לא דובים ולא יער (ל"ת)משקיע 01/03/2011 12:15הגב לתגובה זו
- בעל ענין 01/03/2011 12:48הגב לתגובה זובמהלך התקופה שבין הפרסום בדבר העסקה ועד למכירה, מכרו אנשי העסקים דוד בינאשוולי (עבור עצמו ועבור יהושע הרשקוביץ) מניות של בנין במילוני שקלים, האם ניתן גילוי נאות לסיכונים לאי התממשות העסקה??
- יפה כתבת (ל"ת)jh 01/03/2011 17:15
- 11.מה עם יוסי לוי.יאיר פילפ.ושוקי הרשיקוביץ. (ל"ת)אנליס 01/03/2011 11:10הגב לתגובה זו
- 10.גרמזיאן לעזאזל (ל"ת)אא 01/03/2011 11:05הגב לתגובה זו
- 9.לא מאמין כמה כסף הפסדתי... (ל"ת)מבואס 01/03/2011 10:57הגב לתגובה זו
- 8.הם יחזרו (ל"ת)אנה 01/03/2011 10:52הגב לתגובה זו
- 7.חברה גדולה מאוד תגיע במקום (ל"ת)גד 01/03/2011 10:51הגב לתגובה זו
- 6.בניין במחיר זול מאוד (ל"ת)צחי 01/03/2011 10:50הגב לתגובה זו
- 5.מידע פנים 01/03/2011 10:43הגב לתגובה זומשפחה בעייתית ... כל הבלון התפוצץ.
- 4.מכיר 01/03/2011 10:21הגב לתגובה זואם משפחת גרמזיאן מחפשת השקעה בישרא, זה יופי.
- 3.מנופים תעלה חזק בעקבות חזרה של גרמיזיאן (ל"ת)אלון 01/03/2011 08:40הגב לתגובה זו
- אם הוא נכנס למנופים (ל"ת)יוסי 01/03/2011 10:10הגב לתגובה זו
- 2.עכשיו זה הזמן של מנופים .... (ל"ת)מנופים 01/03/2011 08:40הגב לתגובה זו
- 1.מעולה!! עכשיו משפחת גרמיזיאן תחבור למנופים !! (ל"ת)דורון 01/03/2011 08:30הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
