שכר מינימום למומחי חוץ ותשלום שכר דירה עבורם
השאלות: 1. מה שכר המינימום למומחה חוץ? 2. מה החבות לתשלום שכר דירה ו/או העמדת מקום דיור לרשות מומחי החוץ על חשבון המעסיקה? 3. מהן ההוראות לעניין שילוב נושא הדיור בתלוש השכר של העובדים, במקרה של תשלום ישיר של שכר דירה על ידי המעסיקה? עו"ד, רו"ח אריאל דרייפוס משיב: 1. יש לחלק את התשובה לשאלה זו לשלושה חלקים: הראשון, הוא שכר מינימום לקבלת היתר להעסקת מומחה חוץ. השני, הוא שכר מינימום להחשבת מומחה חוץ ככזה לעניין תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל"ט-1979 (להלן: "תקנות הניכוי"). והשלישי, הוא שכר מינימום כדי לא להתחייב בתשלום היטל בגין העסקת עובד זר לפי הוראות חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן: "חוק ההיטל"). שכר מינימום לקבלת היתר להעסקת מומחה חוץ החוק אינו מגדיר שכר מינימום למומחה חוץ (למעט, כמובן, משכר מינימום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987), אך מתוקף סעיף1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"), ומכוח הוראות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ותקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 התקבלו מספר החלטות ממשלה שקבעו כי בכדי לקבל היתר להעסקת עובד זר, על העובד הזר להיות בגדר "מומחה חוץ", שבין יתר התנאים להגדרתו ככזה נמנה תנאי כי שכרו לא יפחת משכר השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, שכר המוגדר "שכר מומחים". כחלק מהבקשה להעסקת עובד זר ב"שכר מומחים" יש למלא תצהיר הכולל את התחייבות המעסיק לתשלום שכר כאמור. מומלץ לקרוא את פסק הדין המנחה בנושא זה, בג"ץ 9722/04 פולגת ג'ינס בע"מ ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'. כמו כן, מומלץ לעיין בטופס הבקשה לקבלת היתר להעסקת עובד זר "מומחה" של יחידת ההיתרים של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי גבול במשרד הפנים, המפרט את התנאים לקבלת היתר העסקה ואת המסמכים הנדרשים. שכר מינימום לעניין תקנות הניכוי תקנות הניכוי מגדירות מומחה חוץ, בין היתר, כתושב חוץ שבעד שירותו שולמה לו תמורה העולה על 12,300 ש"ח לחודש (לשנת 2010) ושנוכה ממנה מס במקור כדין. כלומר, בכדי לקבל את ההטבות הקבועות בתקנות הניכוי יש לשלם לעובד הזר שכר שלא יפחת מ-12,300 ש"ח לחודש (לשנת 2010). יצוין כי לאור האמור בסעיף הקודם לעניין עצם ההיתר להעסקת עובד זר, הרי תנאי זה אמור להתקיים ממילא, מאחר שהשכר הממוצע במשק הוא 8,015 ש"ח לחודש (לשנת 2010), וממילא הסך השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק גבוה מהסכום הקבוע בתקנות הניכוי. שכר מינימום לעניין חוק ההיטל סעיף 45 לחוק ההיטל קובע כי מעסיק חייב בתשלום היטל שנקבע כאחוז משכרו של עובד זר. סעיף 44 לחוק ההיטל ממעט מהגדרת עובד זר, לעניין חוק ההיטל, עובד זר שמשולמת לו, בעבור חודש עבודה, הכנסה בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק או הכנסה בסכום הגבוה מזה. הגדרה זו הולכת יד ביד עם התנאי הבסיסי לקבלת היתר להעסקת עובד זר כאמור לעיל, ומי שמשלם לעובד זר שכר חודשי העולה על פעמיים השכר הממוצע במשק יהיה פטור מתשלום ההיטל. 2. סעיף 1ה' לחוק עובדים זרים קובע כי אחד התנאים להעסקת עובד זר הוא כי המעביד העמיד מגורים הולמים לשימוש העובד הזר, על חשבונו, למשך כל תקופת עבודתו אצלו. תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000 (להלן: "תקנות מגורים הולמים") מסדירות מהם מגורים הולמים. המעביד רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור הקבוע בתקנות אלו. ברם, תקנה 2 לתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות הפטור ממגורים") פוטרת אדם שמעסיק "עובד זר מומחה" מקיום הוראות סעיף 1ה לחוק עובדים זרים. דהיינו, לעניין עובד כאמור אין חובה על המעסיק להעמדת מגורים הולמים. ההנחה היא, כמובן, שלעובד ממילא ידאגו למגורים הולמים מתוקף מעמדו. "עובד זר מומחה" מוגדר כעובד זר שהתקבלה החלטה להתיר את העסקתו לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, בתפקיד אחד מאלה: (1) מרצה או חוקר במוסד להשכלה גבוהה; (2) רופא או אחות המועסקים בבית חולים במסגרת השתלמות לימודית, או רופא מומחה המועסק בבית חולים, והכול בהמלצת משרד הבריאות; (3) מנהל, נציג בכיר או עובד בכיר במשרה הדורשת מידה רבה של אמון אישי בתאגיד זר או בין לאומי, בהמלצת מנהל מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: "המשרד"); (4) צלם או כתב שנשלח על ידי גורם תקשורת מחוץ לישראל למילוי תפקיד בעבור אותו גורם בתוך ישראל, בהמלצת לשכת העיתונות הממשלתית; (5) יהלומן, בהמלצת המפקח על היהלומים במשרד; (6) בן זוג, ילד או בן משפחה נתמך של איש סגל דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ, בהתאם למחויבות בין לאומית של מדינת ישראל, בהמלצת נציג משרד החוץ; (7) אמן או ספורטאי הנכנס לישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים לביצוע משימה זמנית; (8) סגל בכיר של חברת תעופה זרה או חברת ספנות זרה, על פי מחויבות בין לאומית של מדינת ישראל. 3. סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי יראו כהכנסת עבודה, בין היתר, כל טובת הנאה שניתנה לעובד ממעבידו וכן תשלומים ששולמו לעובד לכיסוי הוצאותיו, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף. על כן, נראה לכאורה כי תשלום שכר דירה המשולם ישירות על ידי המעסיק לבעל הנכס יש לזקוף לעובד כהטבת שכר ולנכות מס בהתאם. ברם, נראה לדעתנו, כי יש להבחין בין עובד זר שהועמדו לרשותו מגורים אך ורק מכוח תקנות מגורים הולמים, ובין עובד זר שחלות עליו תקנות הפטור ממגורים או שלרשותו הועמדו מגורים מכוח עצם מעמדו. עובד שגר במגורים הולמים רק מכוח העובדה שהמחוקק חייב את מעסיקו להעמיד לו מגורים הולמים בתקנות מגורים הולמים - ייתכן שללא תקנות אלו היה מוצא את עצמו ללא קורת גג ראויה לראשו. גם "מגורים הולמים", מכוח תקנות מגורים הולמים, לא בהכרח שיהלמו את מגוריו של אדם מן הישוב. על כן, נראה שמדובר בהעמדת תנאי מחיה בסיסיים לאדם הנמצא במצב שעל המחוקק לדאוג לזכויותיו, ולא ב"הטבה" שראויה להיזקף כהטבת שכר. לעומת זאת, עובד שחלות עליו תקנות הפטור ממגורים, או אפילו עובד שתקנות אלו לא חלות עליו (למשל מומחה חוץ המועסק בשכר מומחים שאינו עונה לאחת מהגדרות התפקיד שבתקנות אלו) שמקבל מגורים מכוח מעמדו (ובמקרים רבים אלו מגורים שגם שכיר ישראלי "רגיל" לא היה מתנגד, בלשון המעטה, לגור בהם), נראה שבעניינו אכן מדובר בהטבה שיש לזקוף לשכרו, ויש להוסיף בתלוש השכר את רכיב ההטבה כרכיב החייב במס. באם החברה מעוניינת לשלם את החזר ההוצאות בסכום נטו, יש כמובן לגלם את הסכום. ברם, באם עובדים כאמור זכאים לניכוי הוצאות הדיור לפי תקנות הניכוי, כמובן שיש לקחת זאת בחשבון, ולפי הוראות סעיף 2(2)(א) לפקודה תשלומים המותרים בניכוי בידי העובד לא ייחשבו כהכנסה בידיו. המשיב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ" *התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן