ברננקי - הנאום, הריבית ותוכנית התמריצים
המסחר בוול-סטריט ננעל במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים קלות על רקע נאומו היוני של ברננקי בפני בית הנבחרים. יו"ר הפד' טען כי למרות השיפור המשמעותי שחל בשוק התעסוקה בחודשיים האחרונים, האבטלה עדיין נמצאת ברמה גבוהה. ברננקי הביע דאגה בנוגע לגירעונות הגדולים של הממשל האמריקני, אשר עלולים לפגוע בתהליך הצמיחה של הכלכלה הגדולה בעולם. בנוסף ציין כי האינפלציה תישאר ברמות נמוכות למרות העלייה החדה במחירי הסחורות.
לגבי תוכנית רכישת האג"ח ציין יו"ר הפד כי עדיין מוקדם בכדי לדבר על שינויים בה. בעקבות עדותו של ברננקי, הדולר נחלש על רקע הערכות כי הריבית לא תעלה לפני סיומה של תוכנית התמריצים עליה הכריז ברננקי בחודש נובמבר שצפויה להסתיים בסוף חודש יוני השנה.
בריטניה - הגרעון התרחב לרמת שיא של 9.2 מיליארד פאונד. למרות הנתון המאכזב, הפאונד לא הושפע לרעה לאור העובדה כי הסיבה העיקרית לגרעון הייתה הזמנות מסיביות של מטוסים לפני העלאת המיסים המתוכננת באנגליה.
אירופה - קברניטי הכלכלה האירופאית התחילו לדבר שוב על "מבחני לחץ" לבנקים ברחבי היבשת. במבחנים האחרונים שנערכו בחודש מאי אשתקד, התוצאות היו טובות והובילו לגל אופטימיות ולהתחזקות משמעותית של האירו. במידה ואכן יערכו מבחני לחץ נוספים, השווקים הפיננסים עשויים להיות תחת לחץ עד לפרסום התוצאות.
אוסטרליה - נתוני התעסוקה מפתיעים לטובה בניגוד לתחזיות. המשק האוסטרלי הצליח ליצר בחודש ינואר כ-24 אלף משרות והאבטלה נותרה על כנה ברמה של 5%. הערכות עמדו על פחות מ-20 אלף משרות והתחזיות הפסימיות יותר ניבאו מספרים נמוכים עוד יותר על רקע אסונות הטבע שפקדו את אוסטרליה לאחרונה.
מה מצפה לנו ביומיים הקרובים
האירוע המרכזי הוא ללא ספק - החלטת הריבית בבריטניה שתפורסם בשעות הקרובות. למרות שלא צפויים שינויים במדיניות המוניטארית, הסוחרים יעקבו בדריכות אחרי תוכן נאומו של נגיד הבנק המרכזי בבריטניה. מי שמצפה לרמזים כלשהם עדיף שימתין לפרוטוקולים של ישיבת הריבית שלפנינו, אשר אמורים להתפרסם לקראת סוף החודש. נתון היצור התעשייתי בבריטניה צפוי להראות על המשך התאוששות של סקטור היצור, דבר אשר עשוי לחזק את המטבע המלכותי.
בארה"ב ירכזו עניין נתון מספר דורשי עבודה חדשים, תקציב הפדרל ריזרב מאזן הסחר הבינ"ל וסקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. בבריטניה מדד המחירים ליצרן ירכז עניין ביום שישי. על פי הערכות המחירים עלו בעוד 1.3% בחודש ינואר אחרי הזינוק החד של 3.4% שנרשם בחודש קודם. באירופה ובאוסטרליה ירכזו עניין נאומם של נגידי הבנקים המרכזיים.
ניתוח טכני
דולר שקל
גרף יומי
ניתוח כללי
-הצמד בחן אמש את רמת ההתנגדות באזור 3.6650 וסגר מתחת לרמה זו.
-מהלך הירידות עשוי להימשך עד הגבול התחתון של תעלת המסחר היורדת.
-פריצה ונעילת מחיר מעל 3.6880 עשויה להחזיר את הצמד עד לאזור קו המגמה היורד בנק 3.72.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 3.6880
התנגדות 1 : 3.6650
ספוט : 3.6602
תמיכה 1 : 3.60
תמיכה 2 : 3.5650
אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט כל עוד הצמד נסחר מתחת לקו מגמה יורד. המשך החזקת פוזיציות שורט. יעדים: 3.63, 3.60, 3.57, יעד נוסף פתוח.
אירו דולר
גרף יומי
ניתוח כללי
-ייתכן כי הצמד בונה תבנית "ראש וכתפיים". פריצה של 1.3750 תבטל את התבנית.
-פריצה של 1.3750 עשויה להזניק את הצמד עד לאזור 1.40.
-כישלון פריצה + היווצרות של תבנית דובית עשויה להוביל למהלך ירידות עד אזור קו הצוואר בנק 1.3560.
-שבירה של קו הצוואר עשויה לדרדר את הצמד עד לאזור 1.3430 לפחות.
-ה-RSI עדיין בטריטוריית לונג.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 1.3861
התנגדות 1 : 1.3750
ספוט : 1.3720
תמיכה 1 : 1.3560
תמיכה 2 : 1.3430
אסטרטגיה לשבוע זה: העליות צפויות להימשך. קניה - כל עוד הצמד מעל 1.3560. יעדים: 1.3730 (הושג אתמול), 1.38, 1.40, יעד נוסף פתוח. מכירה בכישלון פריצה של 1.3750. יעדים: 1.3560, 1.3430, 2 יעדים נוספים פתוחים.
דולר ין
גרף 4 שעתי
ניתוח כללי
-הצמד פרץ קו מגמה יורד + רמת התנגדות משמעותית בנק 82.45.
-פריצה ונעילה מעל 82.80 עשויה להוביל למהלך עליות עד אזור 84 ין לדולר.
-שבירה ונעילה מתחת לקו מגמה יורד עשוי להחזיר את השליטה לדובים. במקרה זה , מהלך ירידות עשוי להימשך עד אזור 81.90 לפחות.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 84.20
התנגדות 1 : 82.83
ספוט : 82.65
תמיכה 1 : 82.45
תמיכה 2 : 81.90
אסטרטגיה לשבוע זה: ניטראלי. קניה - בפריצה ונעילה מעל 82.83. יעדים: 84, 85.90, יעד נוסף פתוח. מכירה בשבירה ונעילה מתחת ל-82.45. יעדים: 81.90, 81, 80.20, יעד אחרון פתוח.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
