ההודעה על 'לוויתן' גרמה לסחרור בשוק, דווקא אקט הפקיעה היה יחסית מינורי
המסחר בשבוע פקיעה זה נחלק לשני חלקים: בחלק הראשון נסחר השוק סביב 1310 כשכבר בתחילת המסחר זינקה הסטייה הקצרה מ-11% ל-14.5 והארוכה מ-13.5% ל-15.5% כרמז לעתיד לבוא...
בהמשך השבוע יום שני שלישי נסחר השוק אכן סביב 1310 כשמחזורי המסחר נמוכים, התנודתיות בפועל עולה לכ-12% והשוק מתומחר אופטימי מאוד במיוחד לחודש ינואר.
אמונת השחקנים שהשוק צפוי לפקוע סביב 1310 הורגשה במספר פרמטרים - מחירי הפרפרים 1310 נסחרו יקר משאר הפרפרים גם כשהשוק ירד ל-1304 וגם כשהוא עלה ל-1320 (נסחר סביב 300 ש"ח כשהפרפר הקרוב יותר לכסף נסחר ב-250 שקלים בלבד). במקביל, הורגש במסחר לחץ בנכס הבסיס כלפי מעלה כשהשוק נסחר מתחת ל-1310 ומטה כשהוא עלה מעל.
אמונת השחקנים לשוק רגוע עד לפקיעה ועליות אחרי כן גרמה לאינטרוול להיסחר שוב בפרמיה שהלכה וגדלה ככל שעבר השבוע (ראה גרף רלבנטי) ונראה לפרקים כי ממש אין מוכרים לחודש ינואר וכי הנזילות ירדה שם הן בגלל הקונצנזוס החיובי והן בגלל ששחקני תעודות הסל מחזיקים את רוב רובם של הנכסים במניות וכי הם כבר לא שחקני גלגול משמעותיים.
העדר פעילות שחקני תעודות הסל הורגשה הן בירידת הנזילות בסדרה הבינונית, הן בכמות הגלגולים והן בעליה בריבית המתמחרת את האופציות בסדרה לינואר.
ביום רביעי (חלקו השני של השבוע) החל השוק להתרחק מ-1310, עבר את ה- 1320 כשסטיות התקן הארוכות מזנקות אף ל-16.5%, יחס ה P/C נחתך מתחת ל-0.6 (ראה גרף רלבנטי) עסקת מימון ענקית בסך של כ-800 מיליון שקלים עוברת ומדליקה את דמיון הסוחרים על הביקוש שעתיד לבוא בפקיעה... עוד הם רצים ל-אופ ה-CALL ומגיע דיווח מניות ה גז/נפט (שכבר בפורומים מדברים על כמויות ענק של גז) . בנקודה זו השוק מסתחרר, מאבד מתאם עם חו"ל, עולה באגרסיביות במחזורים נמוכים אך ללא מוכרים ונדמה שאם היום לא היה נסגר הוא היה מוסיף ועולה ועולה...(ראה סיום חוזה מעל 1330בגרף חוזה וגרף פער שוק).
דווקא אקט הפקיעה עצמו היה יחסית מינורי כשרק המחזור העיד על כמות הביקוש שהגיע ברובו מצד שחקני הארבטראז (1.4 מילארד שקל) וכמות ההיצע שהגיע הן מצד גופים גדולים שניצלו מועד סחיר זה להקטנת אחזקות והן מאינטרסנטים גדולים שהעדיפו פקיעה "פחות רחוקה" מ-1310, 1320.
זו פקיעה שביעית רצופה של ביקושים כששחקני הארבטראז והתעודות מחזיקים כמות שיא של נכס בסיס. סה"כ ממשיך השוק להיסחר בשיא כשהתנודתיות בפועל עלתה מעט ל-12% בשבוע האחרון 9.5% בחודש האחרון ו-15.5% בשנה האחרונה כשסטיות התקן הגלומות נסחרות ב-15.5% . שיפוע הסקיו נורמאלי ועומד על 0.5% והריסק 3.5%.
- 3.ברבור שחור 02/01/2011 09:19הגב לתגובה זוהאם אתה רואה תיקון למגמה המטורפת או כמו כל מנהלי ההשקעות לונגחזק על השוק?
- 2.ז. פניני. 01/01/2011 18:02הגב לתגובה זו1. כעיקרון פתיחה גדולה (יחסית) של פוז מחוץ לכסף תוך לחץ מוכרים גדול (פוז גדולות,מחזור גדול, סטייה יורדת -סקיו מתחדד) אכן יכולה לקראת פקיעה לנבא סקויז שכזה... 2. מצד שני הרבה פעמים תמונת מסחר דומה לקראת פקיעה עוברת בשקט ומגלגלי השורט CALL אל מחוץ לכסף ביחס גבוה \"נצלים\" בפקיעה...
- 1.ז. פניני. 01/01/2011 17:54הגב לתגובה זובקשתך הנה יותר מהגיונית אבל הסברתי כבר בעבר כי איני יכול(ורוצה) לתת כרגע תחזיות קדימה מעל במה זו, סקירות (כלליות ביותר) שבועיות הם התחיבותי (וגם זה מוגבל בזמן) ולא אוכל (לא מבחינת שאר לקוחותי, לא מבחינת תפקידי כברוקר ולא מבחינת תוחלת התועלת וחישוב הסיכון/סיכויי) לספק כאן תחזית קדימה. מבין אותך ומתנצל...

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.