חותך את הבנקים: בן זאב מסכם את הדו"חות ומוריד את ההמלצה לסקטור
עונת הדו"חות לרבעון השלישי הסתיימה כאשר את אקורד הסיום סיפק אתמול בנק לאומי. יובל בן זאב, מנהל המחקר בכלל פיננסים, יוצא היום בהורדת המלצה לסקטור הבנקאות ואומר למשקיעים - "במחירים הנוכחיים - כדאי לרדת למשקל שוק בסקטור".
הרווח המצרפי של הבנקים עמד ברבעון השלישי על 1.77 מיליארד שקלים והתשואה להון עמדה על כ-10.6% בממוצע. "זה מה שהם יודעים לעשות. זה לא רע, בכלל לא רע, אבל זה גם לא כזה טוב." אומר בן זאב שגם אומר - "עכשיו תוסיפו למשוואה את הסיכונים תחרות, שחיקת מרווחים, חובות מסופקים שנמוכים מהרמה המייצגת, הטיפול בחובות הפגומים, חששות מתיק אגחים ועוד."
בהמלצה כותב בן זאב, כי "להערכתנו מניות הבנקים מתומחרות בטווח שווי הוגן ומחירי היעד שלנו לסקטור מגלמות פער של פחות מ-10% ומכאן המלצתנו לסקטור היא משקל שוק. יוצא דופן הוא להערכתנו בנק דיסקונט אשר במחיר הנוכחי מגלם משוואת סיכון-סיכוי אטרקטיבית ואנו ממליצים עליו ב'תשואת יתר' ובמחיר יעד של 9.2 שקל. מבין הבנקים האחרים אנו מעדיפים את ההחזקה בבנק לאומי.
על 8 נקודות מרכזיות מסתמך בן זאב בהורדת ההמלצה:
1. תשואה מנוטרלת להון 10%-11%. זו להערכתנו התוצאה בפועלים ולאומי המייצגים את מערכת הבנקאות הישראלית, כאשר מזרחי מעט מעל ודיסקונט והבינלאומי הרחק מאחור.
2. בחינת הרווח הכולל כגישה חליפית. במקביל אנו ממליצים לבחון את השינויים בהון העצמי בכדי לנטרל "העברת רווח" מקרנות ההון אל דו"ח רווח והפסד. בחינה זו מבליטה לטובה את לאומי ומזרחי.
3. הלימות הון מספקת בארבעה מתוך חמשת הבנקים, כאשר ללאומי יתרון מובהק בסעיף זה המאפשר לו חלוקת דיבידנדים עודפים, או צמיחה מואצת.
4. חשש משחיקת מרווחים. הירידה בפקדונות הציבור עשויה להעיד על החרפת התחרות הצפויה בגזרה זו תוך שחיקת המרווח על הפקדונות.
5. חשש לעליה בהפרשות לחובות מסופקים. שיעור ההפרשות הנמוך (0.41% בממוצע) תרם לרווחיות בתקופה הנוכחית. שיעור זה מבטא אמנם את מצב המשק, אבל הוא נמוך משמעותיות מהממוצע בעשור האחרון (0.7% מתיק האשראי). אנו חוששים כי שיעור ההפרשות הנוכחי אינו בר קיימא.
6. אתגר היעילות חי ובועט. היעילות התפעולית במערכת הבנקאית בישראל עדיין נמוכה עם יחס הוצאות/הכנסות של 60% ומעלה. מזרחי ופועלים בולטים לטובה ביחס זה בעוד שדיסקונט והבינלאומי מציגים חסרון משמעותי ביחס למערכת עם אתגר מרכזי של התייעלות.
7. סיכון גלום בחשיפה למוסדות פיננסים בחו"ל. חששות ממשבר פיננסי באירופה הביא לפתיחת מרווחים באג"ח של מוסדות פיננסים באירופה ובפרט בכתבי התחייבות נחותים. התוצאה עליה בסיכון להפסדים בקרב בנקים בישראל.
8. תמחור ותמחור יחסי. הטבלה להלן מציגה את מחירי היעד שלנו למניות הבנקים, את מכפילי ההון הנגזרים להן במחירים אלו ואת התשואה הנגזרת במחירים אלו
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?
מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.
מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד!
הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.
בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.
