חותך את הבנקים: בן זאב מסכם את הדו"חות ומוריד את ההמלצה לסקטור
עונת הדו"חות לרבעון השלישי הסתיימה כאשר את אקורד הסיום סיפק אתמול בנק לאומי. יובל בן זאב, מנהל המחקר בכלל פיננסים, יוצא היום בהורדת המלצה לסקטור הבנקאות ואומר למשקיעים - "במחירים הנוכחיים - כדאי לרדת למשקל שוק בסקטור".
הרווח המצרפי של הבנקים עמד ברבעון השלישי על 1.77 מיליארד שקלים והתשואה להון עמדה על כ-10.6% בממוצע. "זה מה שהם יודעים לעשות. זה לא רע, בכלל לא רע, אבל זה גם לא כזה טוב." אומר בן זאב שגם אומר - "עכשיו תוסיפו למשוואה את הסיכונים תחרות, שחיקת מרווחים, חובות מסופקים שנמוכים מהרמה המייצגת, הטיפול בחובות הפגומים, חששות מתיק אגחים ועוד."
בהמלצה כותב בן זאב, כי "להערכתנו מניות הבנקים מתומחרות בטווח שווי הוגן ומחירי היעד שלנו לסקטור מגלמות פער של פחות מ-10% ומכאן המלצתנו לסקטור היא משקל שוק. יוצא דופן הוא להערכתנו בנק דיסקונט אשר במחיר הנוכחי מגלם משוואת סיכון-סיכוי אטרקטיבית ואנו ממליצים עליו ב'תשואת יתר' ובמחיר יעד של 9.2 שקל. מבין הבנקים האחרים אנו מעדיפים את ההחזקה בבנק לאומי.
על 8 נקודות מרכזיות מסתמך בן זאב בהורדת ההמלצה:
1. תשואה מנוטרלת להון 10%-11%. זו להערכתנו התוצאה בפועלים ולאומי המייצגים את מערכת הבנקאות הישראלית, כאשר מזרחי מעט מעל ודיסקונט והבינלאומי הרחק מאחור.
2. בחינת הרווח הכולל כגישה חליפית. במקביל אנו ממליצים לבחון את השינויים בהון העצמי בכדי לנטרל "העברת רווח" מקרנות ההון אל דו"ח רווח והפסד. בחינה זו מבליטה לטובה את לאומי ומזרחי.
3. הלימות הון מספקת בארבעה מתוך חמשת הבנקים, כאשר ללאומי יתרון מובהק בסעיף זה המאפשר לו חלוקת דיבידנדים עודפים, או צמיחה מואצת.
4. חשש משחיקת מרווחים. הירידה בפקדונות הציבור עשויה להעיד על החרפת התחרות הצפויה בגזרה זו תוך שחיקת המרווח על הפקדונות.
5. חשש לעליה בהפרשות לחובות מסופקים. שיעור ההפרשות הנמוך (0.41% בממוצע) תרם לרווחיות בתקופה הנוכחית. שיעור זה מבטא אמנם את מצב המשק, אבל הוא נמוך משמעותיות מהממוצע בעשור האחרון (0.7% מתיק האשראי). אנו חוששים כי שיעור ההפרשות הנוכחי אינו בר קיימא.
6. אתגר היעילות חי ובועט. היעילות התפעולית במערכת הבנקאית בישראל עדיין נמוכה עם יחס הוצאות/הכנסות של 60% ומעלה. מזרחי ופועלים בולטים לטובה ביחס זה בעוד שדיסקונט והבינלאומי מציגים חסרון משמעותי ביחס למערכת עם אתגר מרכזי של התייעלות.
7. סיכון גלום בחשיפה למוסדות פיננסים בחו"ל. חששות ממשבר פיננסי באירופה הביא לפתיחת מרווחים באג"ח של מוסדות פיננסים באירופה ובפרט בכתבי התחייבות נחותים. התוצאה עליה בסיכון להפסדים בקרב בנקים בישראל.
8. תמחור ותמחור יחסי. הטבלה להלן מציגה את מחירי היעד שלנו למניות הבנקים, את מכפילי ההון הנגזרים להן במחירים אלו ואת התשואה הנגזרת במחירים אלו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
