ב-IBI מפרגנים לאטריום: "בעלת חוסן פיננסי וצפויה לבצע רכישות גדולות באירופה"
חברת הבת של גזית גלוב אטריום (Atrium) המוחזקת על ידה בשיעור של 30%, מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ- 17.47 מיליון אירו, זאת לעומת הפסד של כ-48 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד.
ה- N.O.I ברבעון גדל בכ- 15.9% והסתכם בכ- 34.9 מיליון אירו לעומת כ- 30.1 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. שיעור ה-NOI גדל לכ- 93.1%, בהשוואה לשיעור NOI של כ- 81.6% ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם בכ- 23.7 מיליון אירו לעומת כ- 17.4 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
יתרת החוב ירדה מהיקף של כ- 659 מיליון אירו ליום 31 בדצמבר 2009 לכ- 426 מיליון אירו ליום 30 בספטמבר 2010. שווי הנדל"ן להשקעה לתום הרבעון הסתכם לסך של כ- 1,547 מיליארד אירו לעומת כ- 1,475 מיליארד אירו, בתום שנת 2009.
יצוין כי באוקטובר 2010 העלתה סוכנות הדירוג הבינלאומית Fitch את דירוג האשראי ארוך הטווח של ATR בשתי דרגות מדירוג -BB לדירוג BB+ עם אופק חיובי, כמו כן, Fitch אישררה את דירוג ה- B לאשראי לטווח קצר.
דיבידנד רבעוני בסך 0.03 אירו למניה שולם ביום 30 בספטמבר 2010, דיבידנד רבעוני נוסף בסך 0.03 אירו למניה ישולם ביום 31 בדצמבר 2010. דירקטוריון החברה אישר את העלאת הדיבידנד השנתי שהחברה משלמת מ- 0.12 אירו למניה לרמה של 0.14 אירו למניה. מדיניות זו תיושם החל מחלוקת הדיבידנד הראשונה של שנת 2011 הצפויה להתבצע ביום 31 במרץ 2011.
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אמר כי הכנסות החברה מנכסים זהים ברוסיה, צ'כיה ופולין ממשיכות להציג תוצאות משופרות ומתחילת השנה רשמו עליה של כ- 8.6 מ' אירו. "סך הכל אטריום מתייצבת, החברה יציבה מאוד בפרמטרים הפיננסים שלה ונמצאת על "קו הזינוק" לתקופה בה שוב ירגישו שאפשר לחזור וליזום פרוייקטים במזרח אירופה. לחברה צבר קרקעות עצום והעובדה שהן לא נושאות כמעט חוב מקלה מאוד על החברה".
ליפמן מוסיף כי "אטריום מהווה סוג של אופציה לגזית גלוב להתרחב במזרח אירופה על ידי ייזום עצמי ובשל החוסן הפיננסי של החברה לא נופתע אם אטריום תבצע רכישות גדולות באירופה של חברה כזרוע של גזית גלוב".
ליפמן צופה כי גזית גלוב תציג ביום ה' לדוחות טובים. "גזית גלוב נמצאת אצלנו בהמלצת קנייה במחיר של 51 שקל והנפקת ההון של כ- 650 מיליון שקל שביצעה לפני מספר שבועות מטיבה מאוד את מצבה הפיננסי והקטינה את המינוף".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
ניתוח עדכני של בנק ישראל מוצא שחוסר הוודאות שנוצר בשנתיים האחרונות עיכב את ההתחזקות הטבעית של השקל ועכשיו, השקל עשוי לסגור פערים ולהתקרב לרמה של 3 שקלים; וגם: השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.53% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח עדכני של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
