מתוך מדד ת"א-25 בבורסה, רק 2 חברות פעילות בכל הכלים החברתיים ברשת

ל-3 חברות יש בלוג, ל-7 יש יו-טיוב, ל-4 יש חשבון טוויטר ורק ל-9 יש דף פייסבוק פעיל ומעודכן. המצטיינות הן בנק לאומי ובזק. סלקום עם פי חמש יותר דיבור שלילי מחיובי ברשת
משה בנימין |

חברת יפעת social וחברת Like@triwaks ביצעו בדיקה בקרב 25 החברות הציבוריות המובילות (ת"א 25) על רקע הקרנת הסרט 'הרשת החברתית'. מהבדיקה עולה כי רק שתי חברות הנסחרות במדד ה-25 פעילות בכל הכלים החברתיים (פייסבוק, טוויטר,יו-טיוב ובלוג) ברשת.

מהנתונים בבדיקה עולות שתי התופעות המרכזיות הבאות: רק ל-3 חברות יש בלוג, רק ל- 7 יש יו-טיוב, רק ל- 4 יש חשבון טוויטר ורק ל-9 יש דף פייסבוק פעיל ומעודכן. בנק לאומי ובזק הן המצטיינות בנוכחות ברשת החברתית ומשתמשות בכל ארבעת הכלים: פייסבוק, טוויטר, יו-טיוב ובלוג.

טל וולקוביץ, מנהלת like@triwaks העוסקת ביח"צ במדיה החדשה: "מפתיע לראות שחברות הנסחרות בבורסה המחויבות לשקיפות וחובת דיווח לא משכילות לתת את הדעת לשיחה עליהן ברשת. כל אחת יכולה לחזק שיחה חיובית או לצמצם שיחה שלילית באמצעות כל מגוון הכלים או חלק מהם. יחסי ציבור במדיה החדשה מחייבים אסטרטגיה ומתודולוגיה שראשיתן בהקשבה באמצעות ניתור השיחה, ורק לאחר מכן בחירת הכלים בהם תתבצע הפעילות".

מני אברהמי, משנה למנכ"ל, יפעת social: "חברות רבות, יכולות על ידי גיבוש אסטרטגיה נכונה להגיע לקהלי יעד גדולים שפעילים ברשת ולחשוף את המותג שלהם בצורה ישירה. ביפעת SOCIAL פיתחנו כלים מתקדמים שיכולים לזהות פעילות של מותגים ברשת בזמן אמת שתאפשר גיבוש אסטרטגיית פעולה ברשת".

40% מהשיחה ברשת על שטראוס היא חיובית, 21% שלילית

השיחה השלילית על בנק לאומי עומדת רק על 12.5% מול 80% שיחה אינפורמטיבית ו-10% חיובית וזאת ככל הנראה מכיוון שהיא נוכחת בכלים המרכזיים ברשת שנבחנו: פייסבוק, טוויטר, בלוג ויו-טיוב.

40% מהשיחה ברשת על שטראוס היא חיובית וזאת רק בהתאמה לנוכחות בדפי הפייסבוק של המוצרים המובילים שלה. תעשה נכון אם תשתמש בכלים נוספים שיחזקו את השיחה החיובית ויקטינו את 21% השליליים.

סלקום? פי חמש יותר דיבור שלילי מחיובי

אחוז השיחה השלילית על סלקום היא פי חמש מאחוז השיחה החיובית עליה. הנוכחות של סלקום דלה מאוד ולכן הגברת הפעילות תוכל לחזק את השיחה החיובית. למרות שבזק נוכחת באופן פעיל מאוד בכל הכלים שבדקנו עדיין אחוז השיחה השלילית עליה היא 30% מול 8% תוכן חיובי. נשאלת השאלה האם הנוכחות החזקה ברשת החברתית שיפרה מצב עגום יותר או שמא הפעילות לא שיפרה את המצב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל