הקונצרני יקר? הנה אג"ח עם אפשרות לרווח של לפחות 10%
איגרת חוב להמרה הינה אג"ח קונצרנית המעניקה זכות להמיר את האג"ח לניירות ערך אחרים של החברה, על פי רוב למניות, לפי יחס המרה שנקבע מראש. יחס ההמרה של אגרות החוב נקבע בעת ההנפקה, בערך נקוב ומצוין באחוזים. דהיינו כמות האג"ח הנדרשת לקבלת מניה אחת.
יחס ההמרה ניתן לשינוי במהלך תקופת האג"ח בהתאם לתנאים שנקבעו מראש בתשקיף. התנאים יכולים להתייחס לשינויים הנובעים מחלוקת דיבידנד או שינוי בהון המונפק של החברה (חלוקת מניות הטבה, איחוד מניות או הקצאות מיוחדות). מאחר והתנאים עשויים להשתנות בין המנפיקים השונים, תתכן השפעה שונה על התמחור של סדרות שונות כתוצאה מאירועים דומים.
האופציה להמיר תלויה במחזיק האג"ח והמימוש רק בתנאים מסוימים המתאימים לו. אופציית ההמרה מעניקה לאג"ח להמרה שווי עודף על פני איגרות חוב בעלות אותם מאפיינים אך שאינן ניתנות להמרה. זאת מכיוון שלאופציה יש ערך כלכלי.
ערך זה יכול להיות נמוך עד כדי אפסי ומאידך יכול להיות גבוה עד כדי כך שהוא מביא את האג"ח להמרה להיסחר בתשואה נמוכה או אפילו שלילית.
לעתים חברות המנפיקות אג"ח להמרה כוללות בתשקיף סעיף בו שער ההמרה יכול לעלות בעתיד וזהו פרט חשוב שצריך לשים לב אליו.
מרבית האג"ח להמרה נפדות לשיעורין. במועד הפדיון החלקי מחזיק האג"ח יכול לקבל את הסכום המגיע לו או להמיר את כל יתרת האג"ח למניות.
פרמיית המרה מיידית הינה התוספת באחוזים שיש לשלם עבור רכישה מיידית של המניה דרך האג"ח, או במלים אחרות, בכמה אחוזים יהיה יקר יותר לרכוש את המניה דרך האג"ח לעומת רכישה ישירה של המניה. פרמיית המרה מיידית מחושבת באופן הבא:
מתיאוריה למעשי: אג"ח להמרה בריטיש ז'
בריטיש ישר אג ז
האיגרת של חברת בריטיש ישראל נסחרת במסלול המנייתי שלה, דהיינו האיגרת נושאת תשואה שלילית והפרמיה להמרה נמוכה ביותר ועומדת על כ- 3%. האיגרת נושאת רבית נומינלית של 7% .
יחס ההמרה המקורי היה 11 ועקב חלוקת דיבידנד ירד יחס ההמרה ל- 10.375(כלומר על כל 10.375 איגרות נקבל מניה אחת).
באמצע שנת 2012 יתבצע פדיון חלקי של 50% מהאיגרת לפי הפארי שלה שעומד היום על 100.38 אגורות בעוד האיגרת נסחרת כיום במחיר של 128 אגורות. פדיון חלקי זה לפי הפארי יביא כמעט בוודאות להפסד ולכן מבחינת המשקיע יהיה עליו להמיר את האיגרת עד למועד זה או לחלופין למכור אותה בשוק.
על פניו האיגרת נסחרת בתשואה שלילית של כ-5% עם פרמיה להמרה של כ- 2.5% אך ישנו פקטור נוסף שלא נלקח בחשבון והוא הריביות שישולמו למחזיק האיגרת עד למועד הפדיון החלקי.
האיגרת מחלקת ארבע פעמים בשנה קופון שקלי של 1.75% , ועד הפעם האחרונה לפני מועד הפדיון החלקי יקבל המחזיק באיגרת שישה קופונים ובסה"כ 10.5% . אם נתעלם לרגע מהוצאות ההיוון, שבריביות היום הינן זניחות, נקבל מחיר לאיגרת של כ-118 אגורות.
במחיר זה הפרמיה להמרה תהיה שלילית ותעמוד על כ-(5.3%-). משקיע שבאפשרותו ביצוע שורט על המניה יכול לסגור את הפוזיציה של קניית האיגרת ולגרוף רווח של כ- 5% מסך הפוזיציה.
לפני כחודש וחצי הודיעה מליסרון כי היא מעוניינת לרכוש את בריטיש לפי מחיר מניה של 14.5 שקלים מידי בעלי השליטה. לאחר השלמת העסקה יחזיקו מליסרון והאחים עופר כ- 71% מהחברה בעוד שאר ההחזקות יוותרו בידי הציבור.
קרוב לוודאי שעם רגע השלמת העסקה ינסו מליסרון והאחים עופר למחוק אותה מהמסחר. הסיבה העיקרית לכך היא שלהחזקה בחברת בת יש הצדקה כאשר הפעילות העסקית נפרדת לחלוטין מפעילות חברת האם.
למליסרון ולבריטיש תחומי פעילות כמעט זהים ובעתיד יכולים להיווצר ניגודי עניינים רבים בין שתי החברות. לדוגמה: אם מליסרון תרצה להקים/לרכוש קניון חדש בעיר מסויימת היא תאלץ להעמיד העסקה להצבעת בעלי המניות בה היא תצטרך לנמק מדוע העסקה הולכת למליסרון ולא לבריטיש וההפך.
מחיקת בריטיש מהמסחר תהיה כנראה במחיר של 14.5 שקלים ומעלה, כ-12% מעל מחירה בשוק כיום. ייתכן כי בעלי האג"ח להמרה יקבלו הצעה להחליפן באיגרות של מליסרון ותנאיהן ישופרו על מנת להבטיח את הסכמתם של בעלי האג"ח.
במידה ומליסרון תמחק את בריטיש מהמסחר במחיר של 14.5 שקלים משקיעי האג"ח ירוויחו כ-10% לפחות על השקעתם.
* הנתונים נכונים ליום המסחר 21/10/10
הכותב הוא אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר
*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
