נופש חלומי: צבר פרסמה מחיר לכרטיס טיסה שלא ניתן לרכישה ודרשה עמלת סוכן

הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן מיישמת את דרישתה שלא לפרסם מחירי דילים שאזלו מהמלאי ודורשת מחברת התיירות להסיר כל פרסום מטעה
משה בנימין |

הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן הורתה לחברת צבר תיירות ונופש להסיר באופן מיידי כל פרסום מטעה המופיע באתר בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

על-פי בדיקת הממונה בעקבות תלונה שהתקבלה במשרד, צבר פרסמה מחיר כרטיס טיסה שבפועל לא ניתן היה לרכשו ובנוסף גם דרשה מהצרכן לשלם תוספת של 10% עמלת סוכן למחיר שפורסם.

"הדרישה לפרסום עפ"י הוראות החוק הינה תנאי ראשון לקיומו של סחר הוגן בין העוסק לצרכן, ועל העוסק לנקוט במלא השקיפות בפרסומים אותם הוא מציג, וזאת כדי למנוע הטעיית צרכנים ופגיעה בזכויותיהם ולייתר נקיטת הליכים נגד העוסקים". כך לדברי הממונה על הגנת הצרכן.

עו"ד תמר פינקוס מציינת כי הצגה ופרסום באתר, על מחיר כרטיס היוצר מצג כי המחיר זול מכפי שהוא בפועל, מהווה עבירה לכאורה של הטעיה בניגוד לסעיף 2 ועבירה לכאורה לגבי הצגת מחיר כולל בניגוד לסעיף 17א(2) לחוק הגנת הצרכן.

במשרד מציינים עוד, כי בבדיקה יזומה בתקנון החברה עלו הפרות נוספות על חוק הגנת הצרכן וביניהן: דרישת תוספת של 10% ולא פחות מ- 50 דולר לתוספת דלק מהווה עבירה לכאורה על הצגת מחיר כולל בניגוד לסעיף 17א(2).

מצבר נמסר: 'חברת 'צבר תיירות ונופש' עומדת מאחורי המחירים המפורסמים באתר החברה. לקוחות החברה אינם מתבקשים לשלם כל תוספת למחיר הסופי המפורסם באתר החברה. התלונה הנזכרת במכתב הממומנה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן - לא נתקבלה בחברת צבר מעולם ועל כן, לא ניתן להתייחס אליה באופן ענייני".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.