פטור ממס מוגדל על מענקי פרישה או על פיצויי פיטורין
מס הכנסה מעניק פטור ממס על מענק פרישה/ פיצוי פיטורין. הפטור ממס ניתן במועד ניתוק יחסי עובד-מעביד.
הסכום הפטור מחושב על פי השכר האחרון כפול מספר שנות הוותק וכפוף לתקרת הפטור לכל שנת עבודה (11,390 ש"ח לשנת 2010). אם המענק משולם עקב מותו של העובד, תקרת הפטור מוכפלת ב-2 - כלומר 22,780 ש"ח.
המקור החוקי לפטור האמור מצוין בסעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן "הפקודה" או "פקודת מס הכנסה"):
"9.[...] מענק עקב פרישה או מוות (7א)(א)(1) מענק הון שנתקבל עקב פרישה - עד סכום השווה למשכורת של חודש לכל שנת עבודה, לפי המשכורת האחרונה; עלה סכום המענק על השיעור האמור, רשאי המנהל לפטור את העודף, כולו או מקצתו, בהתחשב בתקופת השירות, בגובה השכר, בתנאי העבודה ובנסיבות הפרישה;
(2) בשום מקרה לא יעלה הסכום הפטור לפי פסקת משנה זו על 11,390 ש"ח לכל שנת עבודה וחלק יחסי מסכום זה בשל עבודה בחלק משנה;"
כאמור בסעיף 9(7א)(א)(1) "רשאי המנהל לפטור את העודף" כלומר, גם את החלק העולה על תקרת הפטור וחייב במס רשאי פקיד השומה לפטור מתשלום מס (להלן: "הגדלת הפטור").
הקריטריונים להפעלת סמכות פקיד שומה להגדלת הפטור עד ל-150% פורסמו בחוזר מס הכנסה בשנות ה-70. הקריטריון העיקרי קבע כי לעובד הפורש אין זכויות לקצבה בגין שנות העבודה המזכות במענק הפרישה.
בחודש דצמבר 2007 נחתם צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז-1957, הקובע כי החל בשנת 2008 מחויב כל מעביד להפריש לעובדיו לקצבה וזאת על פי התנאים המפורטים בצו האמור.
יוצא אפוא כי החל ב-1.1.08 הקריטריון שנקבע לעיל בעניין הגדלת הפטור לפי סעיף 9(7א) - אינו רלוונטי.
ביום 25.7.10 פרסמה רשות המסים הוראה חדשה ולפיה הגדלת הפטור הנתונה בסמכות המנהל תיעשה באופן אוטומטי לכל אדם שפרש וכפוף לתקרת הפטור בסעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה, ועד ל-150% מהשכר האחרון.
ההוראה החדשה מטיבה עם אוכלוסיית העובדים שמשכורתם האחרונה המחושבת לצורך מתן הפטור נמוכה מ-11,390 ש"ח (לשנת 2010). להלן 3
תרחישים לצורך המחשה:
תרחיש 1:
במצב זה העובד נהנה מהגדלת הפטור ב- 150%. מצב זה הוא המצב האופטימלי.
תרחיש 2:
במצב זה העובד נהנה מפטור בשיעור 113.9% ולא מפטור בשיעור 150% מאחר שהפטור המוגדל אינו יכול לחרוג מהתקרה של 11,390 ש"ח לכל שנת עבודה.
תרחיש 3:
במצב זה העובד אינו יכול ליהנות כלל מהגדלת הפטור, מאחר ששכרו האחרון עולה על 11,390 ש"ח. במצב זה ייהנה העובד מפטור בשיעור 100% כפי שהיה עד כה ובגובה תקרת הפטור כאמור.
כדי לקבל את הפטור המוגדל, על העובד לפנות לפקיד השומה. מעבידים אינם מורשים להגדיל את הפטור ל-150%. בשונה מבעבר יאשר פקיד השומה פניות כאמור באופן אוטומאטי.
הכותב הוא רו"ח איל דבידה, הממונה על השכר, אוניברסיטת בן גוריון
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
