גולדן דראם 2010: 8 משרדים ישראליים השתתפו - מי חזר מחייך ומי בידיים ריקות

לא מפתיע - שלמור-אבנון-עמיחי שולחים הכי הרבה עבודות וחוזרים מעוטרים בפרסים. מפתיע מאוד - ינון לנדנברג לא מצליח להרשים את הסלובנים עם מכונת הלייקים של קוקה-קולה
משה בנימין |

תחרות הפרסום בלובליאנה, סלובניה - 'גולדן דראם 2010' חגגה את שנתה ה-17 והגיעה אמש לסיכום. 8 משרדים ישראליים שלחו עבודות לתחרות: שלמור-אבנון-עמיחי, באומן-בר-ריבנאי, גיתם BBDO, מקאן אריקסון, פובליסיס גלר-נסיס, פובליסיס אידיאולוג'יק, יהושע TBWA ודרורי-שלומי.

כצפוי וכמיטב המסורת שלמור-אבנון-עמיחי שיגרו לתחרות עשרות עבודות (בסביבות ה-50) שהמשרד עבד עליהם בשנה החולפת, ביניהן עבודות ששלח המשרד גם לקאן. במקום השני בכמות העבודות שנשלחו לתחרות נמצאים מקאן אריקסון עם 21 עבודות ואחריו באומן-בר-ריבנאי עם 13 עבודות, גיתם עם 7 עבודות, אידיאולוג'יק עם 4 עבודות, יהושע TBWA עם 5 עבודות ודרורי-שלומי וגלר-נסיס עם 2 עבודות כל אחד.

השתתפות לחוד וזכיות לחוד: פרט לשלמור-אבנון-עמיחי אף משרד מישראל לא חוזר עם פרסים, אפילו לא פובליסיס אידיאולוג'יק שהספיקו לקבל מחמאות מסביב לעולם על מכונת הלייקים שלהם לקוקה-קולה - גם הם חזרו בידיים ריקות פרט ל-2 עבודות שנכנסו לשורטליסט (2 נקודות מהשופטים), קוקה-קולה לייקים והתמונה הכי מתויגת בעולם.

מקאן אריקסון שלח אף הוא מספר עבודות גבוה אבל חזר בלי שיהיה משהו שאפשר 'לכתוב עליו הביתה'. מתוך 21 עבודות שנשלחו הצליח המשרד להכניס 3 עבודות לרשימת השורטליסט (3 נקודות מהשופטים) בלבד.

היחידים כאמור, שחזרו מסלובניה עם סיבה לחייך הם שלמור-אבנון-עמיחי ששלחו הכי הרבה עבודות לתחרות אבל בסוף, במבחן התוצאה הוכיחו את עצמם. המשרד זכה ב-8 פרסים, ביניהם זכייה ראשונה למשרד ישראלי אי-פעם בגולדן דראם בגראנד פרי, הפרס הנחשב ביותר. את התואר לקחה עבודת הרדיו עבור SDIA בקטגוריית השימוש הטוב ביותר במדיה.

זכיות נוספות של המשרד הן: זהב עבור שלט החוצות בצורת בקבוק ממכוניות מרוסקות עבור נור-סטאר ועמותת אור ירוק, זהב עבור SDIA, כסף עבור שילוט חוצות היינץ, אופטלגין - ליגת האלופות, קיר טיפוס על חצ'קונים עבור קלינקס ועמותת 'לתת' - השולחנות הריקים.

8 הזכיות של שלמור-אבנון-עמיחי מייצגות למעשה 56 נקודות שהשופטים העניקו לעבודות המשרד. הגראנד-פרי לבד שווה ערך ל-12 נקודות. בין השופטים ניתן למצוא ייצוג ישראלי בדמותו של יונתן דומיניץ נשיא ומייסד 'מיינדסקייפ' ישראל שישב בפאנל של קטגוריית המדיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.