מימושים ברחבי העולם
אחרי ספטמבר ראלי ולקראת הפתיחה של עונת הדוחות לרבעון ה-3 של השנה, המשקיעים בעולם מחליטים לממש. עם סגירת המסחר, מדד הדאו ג'ונס רשם ירידה של 0.72%, מדד ה S&P500- ירד 0.8% והנאסד"ק צנח ב-1.11%.
בזירת המאקרו ריכזו עניין מכירות הבתים הנמצאים בתהליכי בנייה, אשר רשמו עלייה של 4.3% בחודש אוגוסט. הנתון הפתיע את האנליסטים שחזו עליה של 2.8% בלבד. הנתון המאכזב שהעיב על המסחר היה הזמנות המפעלים, אשר רשמו ירידה של 0.5% לעומת הצפי לירידה של 0.3%.
הבנקים המרכזיים של יפן ואוסטרליה מפתיעים לחלוטין את הסוחרים. הבנק המרכזי של אוסטרליה מותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% בפעם החמישית ברציפות, בעוד הסוחרים תמחרו עלייה בריבית של 0.25%. הסיבות להותרת הריבית על כנה לפי הצהרתו של הנגיד האוסטרלי הם משבר החוב באירופה וצמיחה איטית בארה"ב.
לטענתו, שניהם יחד עלולים להוביל להאטה כללית בעולם. הנגיד הוסיף כי במידה והמצב ישתנה, הבנק לא יהסס לעלות את הריבית על מנת לעמוד ביעדי האינפלציה.
הבנק המרכזי של יפן מחליט להעמיד את שיעור הריבית ברמה שבין 0% - 0.1% במטרה לעודד את הכלכלה המקומית. במקביל הבנק המרכזי של יפן ירכוש אג"ח ונכסים נוספים בסך של 5 טריליון ין (60 מיליארד דולר). המדיניות הקיצונית של הבנק המרכזי מחלישה את הין קלות ומחזקת את מדד הניקיי.
שוק המט"ח
הדולר האמריקני זוכה לכמה רגעים של אושר ומתחזק קלות מול מרבית המטבעות. למרות התחזקותו של השטר הירוק, הסיפור לא שייך לו. מדובר בהחלשות כללית של המטבעות אשר נפגעו מעמדתם היונית של הבנקים המרכזיים. הדולר האוסטרלי צנח ביותר מ- 100 פיפס אחרי פרסום החלטת הריבית באוסטרליה, הין היפני נחלש קלות מול מרבית
המטבעות בשל העובדה שהסנטימנט השלילי חזר לשווקים ואיתו רוכשי הין והפרנק השוויצרי המהווים "חוף מבטחים" בתקופות של חוסר וודאות כלכלית. להערכתי עוד מוקדם לרכוש דולרים. מדובר במהלך של מימוש רווחים אחרי תקופה ארוכה שבה הדולר ספג חבטות קשות בכל החזיתות. מומלץ להיות זהירים ולהמתין לסימנים מובהקים יותר על מנת לקבל החלטות.
היום במרכז
הסנטימנט השלילי עשוי להימשך במהלך היום עד לפתיחת עונת הדוחות עם המדווחת הראשונה "אלקואא" - ענקית האלומיניום. במידה ועונת הדוחות תיפתח ברוח חיובית, השוורים ישובו לשווקים במלוא העוצמה. במישור המאקרו, ירכזו עניין מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים בבריטניה ובארה"ב. בשתי המעצמות הכלכליות, הנתון צפוי להצביע על התרחבות במגזר.
דולר שקל
בנק ישראל ממשיך לרכוש מיליוני דולרים, אבל השקל ממשיך להתחזק. מגמת ההתחזקות הזו נובעת בעיקר בשל פערי הריבית המשחקים לטובתו לצד זרם ההון אשר מגיע מהמשקיעים הזרים וכמו כן, ממגמת החלשותו של הדולר בעולם. במידה והיחלשות הדולר לא תיבלם בקרוב, צמד הדולר שקל עתיד ככל הנראה להגיע לרמה של 3.5 שקל לדולר.
גרף יומי
רמות משמעותית:
התנגדות 2: 3.70
התנגדות 1 :3.65
ספוט:3.6194
תמיכה 1: 3.5850
תמיכה 2: 3.50
אסטרטגיה לימים הקרובים: שורט. המשך החזקת פוזיציות שורט כל עוד הצמד מתחת ל-3.65. כל היעדים הושגו בשלב זה. אני סבור כי הצמד יבצע תיקון באזור 3.58 עד 3.65 ובעקבות כך, המשקיעים יחפשו עוד הזמנות לכניסה מחודשת בצמד.
אירו דולר
האירו מתחזק לאחרונה מול מרבית המטבעות, על אף הסכנות הרבות המרחפות מעל ראשו. משבר החוב באירופה לא נעלם, מדינות רבות נמצאות בסכנה של פשיטת רגל בשל החובות הכבדים אצלן.
מדיניות הקיצוצים ותוכניות הצנע עשויות לא להספיק על מנת להציל את אותן מדינות. למעשה גוש האירו כולו ממשיך להישען על כלכלת גרמניה הגדולה שבין מדינות הגוש האירופאי. הכלכלה הגרמנית הצליחה לצמוח בקצב של 2.2% ברבעון ה-2.
רוב הכלכלים מעריכים כי היה מדובר במשהו זמני בלבד וכבר ברבעון ה-3, הכלכלה הגדולה באירופה תחווה האטה כלכלית של ממש בהשפעת ההאטה הכלכלית המורגשת היטב בארה"ב וביפן בחודשים האחרונים.
התחזקות האירו נובעת מהתערבות של הסינים המעוניינים לשמור על אירו יציב. הסינים הגבירו את הרכישות של אג"ח אירופאיות ומסייעים לכלכלת יוון.
השפעתם של הסינים לא יכולה להחזיק את האירו חזק לאורך זמן, בעיקר בשל העובדה שמדינות רבות באירופה כגון ספרד עם 20% אבטלה וגרעון עצום, אירלנד שלא מפסיקה להזרים כספים לבנקים במדינה וכתוצאה מכך הגרעון התקציבי הולך ומתעצם, יוון השקועה עמוק במיתון ועל סף פשיטת רגל. בנוסף למדינות אלו המהוות את ה"גרעין הקשה", מדינות רבות נוספות כגון פורטוגל, רומניה, הונגריה ואפילו איטליה, מתמודדות עם משברים לא פשוטים משלהן.
לסיכום, האירו עשוי לספוג הפסדים כבדים במידה ומשבר החוב באירופה ישוב לכותרות הראשיות. במקרה שכזה, הזרקורים יעברו מארה"ב שוב לגוש האירו.
גרף שבועי
- הצמד עשוי לבצע מהלך עליות אחרון לכיוון רמת פיבו 61.8% בנק 1.3885. פריצה של אזור זה, יגביר את הסיכויים להמשך מסע העליות של האירו לכיוון 1.44-1.45 המהווה אזור "בטון " שבו עובר קו מגמה יורד , ופיבונאצי 78.6%.
- הסטוכסטיק השבועי קרוב לתת איתות שורט . יש להמתין לאיתות ברור לפי תנועת המחיר.
רמות משמעותיות
התנגדות 2: 1.3885
התנגדות 1: 1.3804
ספוט: 1.3708
תמיכה 1: 1.3330
תמיכה 2: 1.2630
אסטרטגיה לימים הקרובים: נטראלי. יתכן שהצמד יצא למהלך ירידות עד אזור 1.3330 לפחות. בשלב זה אין איתותי כניסה ברורים, לכן עדיף להיות בצד בשלב זה.
אירו פרנק
גרף יומי
- הצמד בחן את קו המגמה אמש, אך בינתיים לא הצליח לשבור אותו.
- התיקון של הצמד עשוי להסתיים בקרוב. במידה והסנטימנט השלילי התחדש, הפרנק ישוב להיות המטבע החזק ביותר, לכן כדאי ליערך למסע התחזקות שלו ממש בקרוב.
- פריצה של השיא האחרון תבטל את התרחיש הדובי.
- סגירת מחיר מתחת לקו המגמה עשויה להוציא לפועל מהלך ירידות עד אזור השפל בנק 1.2765.
רמות משמעותיות
התנגדות 2: 1.3670
התנגדות 1 :1.3465
ספוט: 1.33
תמיכה 1: 1.3165
תמיכה 2: 1.2765
אסטרטגיה לימים הקרובים: ניטראלי. שורט במקרה של שבירת מחיר וסגירה מתחת ל-1.3290. יעדים 1.3170, 1.2770.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.