המהלך של פישר: עשה סוף לחגיגה של העשירים בשוק הדיור
ביום 27.9.10 העלה בנק ישראל את הריבית במשק ב-0.25% והעמידה על 2%.
עיון בהודעה לעיתונות שהוציא בנק ישראל מלמד כי הערכת חטיבת המחקר של הבנק הינה כי הריבית תעלה בתוך שנה ל-2.7%.
העלאת הריבית האחרונה של הבנק והתחזית של הבנק להמשך עליית הריבית מהווים תמרור "עצור" בולט למשקיעי הנדל"ן אשר בחרו בשנתיים האחרונות לרכוש, באופן מסיבי, דירות לצורכי השקעה.
את השפעתם של משקיעי הנדל"ן על שוק הדיור יש לבחון במספר אספקטים.
ראשית, ע"פ נתונים שפרסם בעבר משרד האוצר חלקם של המשקיעים בשוק הנדל"ן הגיע בשנת 2009 ל-40%.
להערכתנו המספרים האמיתיים גדולים בהרבה שכן רוב משקיעי הנדל"ן דואגים בפועל לרשום את הדירות הנרכשות ע"ש הילדים וזאת על מנת להימנע מתשלום מס רכישה גבוה בגין דירה שנייה ושלישית. אילו היה נערך סקר לגבי גיל רוכשי הדירות במדינת ישראל, נראה לנו שאחוז נכבד מן הרוכשים היה יכול לאכלס בצפיפות את מועדוני ויצ"ו, נעמ"ת ובתי הספר השונים של מערכת החינוך.
אנו מרחיבים את הדיבור על משקיעי הנדל"ן הואיל וגורם זה הוא ששיבש את התנהלותו "הנורמאלית" של שוק הדיור בשנתיים האחרונות. אם היינו משווים את משקיעי הנדל"ן לקבוצת משקיעים בבורסה היינו אומרים בהשאלה כי ציבור זה מריץ מניה (שווי דירה) הרבה מעבר לערכה האמיתי בשוק.
הטיב לתאר את המצב, רונן אשכנזי מנכ"ל חברת גזית גלוב ישראל בראיון עימו בעיתון גלובס ביולי 2010 " יש מדינת ישראל ויש מדינת תל-אביב. בתל אביב מחירי הנדל"ן נקבעים ע"י 2000-3000 איש שהם הקונים הפוטנציאלים בכל המגדלים ובכל הפרויקטים ובכל מגורי היוקרה. כל עוד תיתן להם ריבית אפסית על החוב ותיתן להם מקלט מס פעם בארבע שנים למכור את הנכס באפס מס, הוא ימשיך לשים חלק במגורים".
מיותר לציין כי רמת המחירים הגבוהה שנקבעת בתל-אביב ובאזורי הביקוש במרכז מושכת את כל מחירי הדירות בארץ מעלה מעלה.
פער עצום בין שעור עליית מחירי הדירות לשעור העלייה בהכנסה
על פי סקר הכנסות שפרסמה הלמ"ס ביום 15.9.10 ההכנסה הכספית הממוצעת נטו לחודש, למשק בית בישראל הגיעה בשנת 2009 ל- 11,354 שקל. עלייה ריאלית של 0.4% בהשוואה לשנת 2007.
באותה תקופה, דהיינו מחודש יולי 2007 ועד חודש יולי 2009 עלו מחירי הדירות בבעלות דיירים עפ"י פרסומי הלמ"ס ב-22.6%. מחודש יולי 2007 ועד חודש יולי 2010, דהיינו בשלוש השנים האחרונות,עלו מחירי הדירות בבעלות דיירים ב-42.7%.
כאשר הפער בין שעור עליית מחירי הדירות לשיעור עליית ההכנסה הממוצעת, בשלוש השנים האחרונות, הינו למעלה מ-40%. כאשר שווי דירה ממוצעת בבעלות דיירים (3.5 חדרים) עלה בשלוש השנים האחרונות משווי של 736,000 שקל לשווי של 1,046,000 שקל, הרי ברור שכוח הקנייה של רוב אזרחי ישראל ירד משמעותית, והזכות הבסיסית של זוגות צעירים ומשפרי דיור לקורת גג נלקחה מהם והועברה לציבור המשקיעים לצורכי הגדלת רווחים.
השפעת מגמת עליית הריבית על משקיעי הנדל"ן
העלאת הריבית והודעת בנק ישראל על המשך המגמה בשנה הקרובה מאותתים למשקיעים כי רכישת דירה אינה משתלמת, כי עוד בטרם תוחזרנה למשקיעים בדירות, מתוך דמי השכירות שיתקבלו, ההוצאות הראשונות ברכישת הדירה כגון מס רכישה והוצאות עו"ד, תהווה הפקדת הכסף בבנק אלטרנטיבת השקעה אטרקטיבית עקב היותה, פשוטה, קלה ונגישה.
זאת ועוד, כאשר העדפות ההשקעה בשוק משתנות, ממילא משתנית יחד איתן מגמת העלייה במחירים שאפיינה את שוק הנדל"ן למגורים בהעדר אלטרנטיבת השקעה סולידית אחרת.
כאשר חל שינוי במגמת עליית מחירי הדירות, הרי קיים חשש אצל המשקיעים שלא יהיה צפוי רווח הון על הדירה כתוצאה מעליית ערכה ואף קיים חשש סביר להפסד הון, אם מחירי הדירות ירדו.
משקיעי נדל"ן, אשר מחפשים השקעות סולידיות, מתרחקים מהשקעות שעלולות להסב להם הפסד כספי, במיוחד כאשר קיימת אלטרנטיבה בטוחה יותר-הפקדה בבנק, גם אם התשואה עליה נמוכה יותר.
משרד האוצר חותר נגד העלאת הריבית על ידי בנק ישראל
אנו לא שותפים לביקורת שנשמעה מכיוונו של שר האוצר על צעדו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, להעלאת הריבית. גם אנו סבורים, שעם כל הכבוד לשאיפת משרד האוצר להמשך השיפור בביצועי היצוא של מדינת ישראל ולשמירה על יתרות מטבע החוץ, כאשר מדובר בזכות יסוד של אזרחי ישראל, זוגות צעירים ומשפרי דיור לקורת גג, הרי שטוב עשה בנק ישראל אשר העדיף בנסיבות הקיימות לפעול להפסקת חגיגת הקניות של העשירון העליון בשוק הדיור. פעולתו הנוכחית של הנגיד, יש לומר, היוותה בלם לעליית מחירי הדירות וסימן דרך להמשך.
המשך העלאת הריבית-הורדה מבוקרת של מחירי הדירות
מחירי הדירות יכולים לרדת, באופן מבוקר, לערך האמיתי שלהן וזאת אם ימשיך בנק ישראל בפעולתו העקבית להעלאת הריבית ולא יסתפק בפעולת הבלימה שבוצעה.
אם יגבר הקו אותו מוביל שר האוצר המבקש להימנע מהעלאת הריבית, הרי לא רק שמחירי הדירות לא ירדו בתקופה הקרובה, אלא שכל משבר כלכלי, מקומי או עולמי, אשר יפקוד את המשק הישראלי עלול להביא להתפוצצות בלתי מבוקרת של בועת מחירי הדירות בישראל ולנזק חמור לכלכלה הישראלית.
אנו תקווה כי משרד האוצר, ימנע בעתיד, באופן ישיר או עקיף, מהתערבות בתחום פעולתו של הנגיד, על מנת לאפשר לנגיד בנק ישראל להמשיך בתוכניתו לצינון שוק הדיור, כדי שהזכות הבסיסית לדיור תוחזר לכל אזרחי ישראל.
מאת: עו"ד דוד לוי, הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
