היבטים ברכישת נכס בארה"ב - מהי הדרך המיטבית לרכישה?
השאלות:
1. באיזו צורת התאגדות כדאי לו לרכוש את הדירה (כיחיד/LLC/חברה)?
2. מהם היתרונות והחסרונות של צורות ההתאגדות השונות?
3. מה שיעור המס שישולם בארה"ב על הכנסות השכירות ורווח ההון (אילו הוצאות מוכרות כהוצאות), כיצד תחושב חבות המס בישראל (על הכנסות משכירות ורווח הון) וכיצד יחושב זיכוי המס ששולם בארה"ב?
4. האם ניתן לדרוש כהוצאות (בדוח שמוגש בארה"ב ו/או בדוח שמוגש בישראל) את הוצאות הנסיעה לארה"ב?
עו"ד מוטי ברק ועו"ד עדי מנטל משיבים:
לשאלה 1
כאשר מדובר בפעילות שאינה עולה כדי פעילות עסקית, בדומה למצב המתואר בשאלה (נכס יחיד למטרת השקעה ארוכת-טווח), אזי השקעה כיחיד (Sole Proprietor) או באמצעות ישויות שקופות לצורכי מס דוגמת שותפות מוגבלת בערבות (Limited Liability Partnership - LLP) או חברה מוגבלת בערבות (LLC-Limited Liability Company).
זו תניב בדרך כלל תוצאת מס טובה יותר מאשר השקעה באמצעות חברה מסוג "תאגיד" (C. Corporation), וזאת מאחר שההכנסות מהשכרת הנכס וממכירתו ימוסו ברמת היחיד בלבד, בשונה מחברה שבה ימוסו באופן דו-שלבי (מס חברות ברמת החברה ומס על דיווידנד ברמת היחיד).
לשאלה 2
יתרונות וחסרונות של דרכי ההשקעה השונות:
2.1. עלויות הקמה וניהול שוטף של חברה: הקמת חברה כרוכה בין השאר באגרת רישום ושכר טרחה לעו"ד/רו"ח המטפל. כמו כן, חברה חייבת בתשלום אגרה שנתית לרשם החברות, ועלות הנהלת החשבונות שלה יקרה יותר בהשוואה לניהול חשבונות בעסק פרטי.
2.2. חיץ תאגידי: בעוד שבהשקעה כ-Sole Proprietor וכ-LLP יהיה היחיד אחראי אחריות אישית על חובותיו ועל פעילותיו, הרי ב-LLC וב-.C Corporation אחריותו מוגבלת עד גובה ההון שהשקיע או שהתחייב להשקיע בחברה.
2.3. חובת דיווח בישראל ובארה"ב: כללי מס הכנסה מחייבים יחיד תושב ישראל, המחזיק בחברה זרה שאינה נסחרת בבורסה, בהגשת דוח שנתי.
בהחזקה כ-Sole Proprietor חובה זו אינה קיימת, כל עוד היחיד אינו חייב ממילא בהגשת דוח (עצמאי למשל), ואם שווי הנכס בחו"ל אינו עולה על 1,728,000 ש"ח (נכון לשנת 2009).
בארה"ב החזקה באמצעות יחיד או ישות שקופה מחייבת דיווח ברמת היחיד (פעילות השותפות או ה-LLC תתוסף לדוח המס של היחיד), בעוד שהשקעה באמצעות חברה מחייבת דיווח ברמת החברה.
2.4. קיזוז הפסדים: בישויות שקופות ניתן לקזז את ההפסדים גם כנגד רווחים והכנסות ממקורות אחרים של היחיד ומהשקעות אחרות, בעוד שב-C. Corporation יתאפשר קיזוז ההפסדים ברמת התאגיד בלבד.
לשאלה 3
שיעורי המס:
חובת הדיווח ותשלום המס בארה"ב נתונים באופן כללי לשתי רמות מיסוי: הרמה הפדרלית (IRS) והרמה המדינית. להלן שיעורי המס ברמה הפדרלית:
3.1. הכנסת שכירות:
כאשר מקור הכנסות השכירות אינו מפעילות עסקית/מסחרית בארה"ב, ו/או לא מוגשים דוחות שנתיים בגינן, שיעור המס הוא קבוע - 30% (Flat rate), ונגבה בדרך של ניכוי במקור על סכום התשלום ברוטו (Gross amount of the payment) ללא אפשרות לניכויים, לזיכויים ולקיזוזים כלשהם.
כאשר מוגשים דוחות בארה"ב ישולם מס על הנטו (לאחר ניכוי הוצאות) לפי שיעור מס שולי מקסימלי של 35% ליחיד ו-35% לחברה.
כמו כן יותרו בניכוי הוצאות שהוצאו בייצור הכנסת השכירות, לרבות הוצאות פרסום, ניקיון ותחזוקה, פחת (depreciation), תשלום ועד בית (Homeowner association dues and condo fees), ביטוח, הוצאות ריבית, ארנונה (Local property taxes), פינוי אשפה, גינון, הוצאות נסיעה ושהייה בארה"ב שהוצאו לשם ביקור הנכס ועוד.
נוסף להוצאות ספציפיות אלו, זכאי יחיד אוטומטית גם להטבת מיסוי נוספת של "הוצאה שנתית כללית", בסך 3,500$, המותרת בקיזוז מהכנסות השכירות.
בישראל יוכל היחיד לבחור בין שני מסלולי מיסוי אפשריים:
3.1.1 מסלול חיוב במס רגיל: שיעור מס שולי מקסימלי בגובה 45% ואפשרות ניכוי הוצאות שהוצאו ביצירת ההכנסה, לרבות ריבית המשולמת בגין הלוואה שנלקחה לצורך רכישת הדירה, הוצאות שוטפות הכרוכות באחזקת הדירה, שיפוצים, פחת וכיו"ב. כמו כן יינתן זיכוי בגין המס ששולם בארה"ב.
3.1.2 אם הכנסת השכירות אינה הכנסה מעסק, ישנה אפשרות לבחור במסלול שיעור מס מופחת - שיעור מס של 15% בלבד על הכנסות שכירות מהדירה בחו"ל. במסלול זה לא יתאפשר ניכוי הוצאות, למעט פחת, ולא יתאפשר זיכוי מהמס ששולם בחו"ל.
3.2. רווח הון בארה"ב: מס רווח הון על נכסים בארה"ב שהוחזקו יותר משנה הוא 15%. על רווח הון ממכירת נכסים שהוחזקו פחות משנה יחול שיעור מס שולי. על המס ששולם בארה"ב יינתן זיכוי בישראל. שיעור המס בישראל על רווח הון הוא 20%. סה"כ המס שישולם בישראל יהיה בגובה ההפרש שבין המס הזר ששולם ובין המס המתחייב בישראל בגין רווח ההון.
לשאלה 4
ניכוי הוצאות נסיעה לחו"ל:
הוצאות הנסיעה לחו"ל (טיסה, שהייה, אש"ל) מותרות בניכוי אם הוצאו כולן לשם ייצור הכנסת השכירות בשנת המס ולשם כך בלבד [סעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה")]. יש להקפיד על כך שהוצאות הנסיעה והשהייה לא יהיו מעורבות [שאם לא כן - לא יותרו בניכוי (סעיף 32 לפקודה)], ושיהיו הכרחיות לייצור ההכנסה.
סכומן של הוצאות הנסיעה המותרות בניכוי מוגבל על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 (100% ממחיר כרטיס טיסה במחלקת תיירים, 100% מהוצאות הלינה שהוצאו בשבוע הראשון וכו').
המשיבים הם עו"ד מוטי ברק ועו"ד עדי מנטל ממשרד אורי כליף עורכי דין
*התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
