בזמן שבועת אגרות החוב מתקררת, הכסף עובר למניות
בארה"ב, התשואה על אגרות החוב ל-10 שנים מתקשה לרדת מתחת לרמות של 2.6%-2.7% למרות פעילות הפד. חדי העין, ישימו לב שגם בענף קרנות הנאמנות בארץ חלה האטה מסויימת בגיוסים.
הקרנות המתמחות באג"ח כללי עדיין מגייסות, אבל בקצב איטי יותר. האם הציבור מתחיל להפנים שהבשר באגרות החוב פשוט נגמר? עדיין מוקדם לדעת, אבל בהחלט מורגש שינוי באווירה, כאשר לאחרונה הצטרפו לעמדתי בתי השקעות מכובדים נוספים.
על פי פרסומים אחד מהם אף צפוי להודיע כי בכוונתו לשנות את מדיניות ההשקעה באחת הקופות שלו על מנת שיוכל להגדיל מניות על חשבון אג"ח קונצרני. בנק לאומי פתח פוזיציית שורט על מדד תל בונד 40 בהיקף גדול, מהלך חריג מאד שמצביע על כך ששחקנים מתוחכמים מעריכים שהאנומליה לא תוכל להימשך לנצח.
במהלך החודשים מאי-יוני, הצגתי כאן את חששותיי מפני סיכון למשבר חריף נוסף ואני שמח, שבסה"כ, למרות התנודות החדות למטה ולמעלה, לפחות בינתיים התרחיש הזה לא התגשם. העובדה שלא נפלנו לתהום אינה מעידה על כך שלא היינו קרובים לכך, ולכן חשוב היה לשמור על זהירות ואחריות.
למרות שהסכנה עדיין לא חלפה, בחודש וחצי האחרונים גם אנחנו חזרנו בהדרגה לשוק המניות, כאשר הדגש הוא על מניות ערך, אשר הוכיחו צמיחה עקבית במשך תקופה ארוכה (דוגמא בהמשך). מי שמודאג שמא פספס את הרכבת, יכול להירגע. יש המון הזדמנויות בשוק המניות (בתנאי שאכן הכלכלה העולמית מתאוששת).
לאן הולך הכסף?
מספר גורמים תומכים במעבר של כסף לשוק המניות (רשימה חלקית):
1. למעט כמה אגרות חוב המעניקות תשואה גבוהה (בשל סיכוני כושר פירעון), שוק האג"ח פשוט משעמם ומסוכן - אין כמעט מה להרוויח ויש המון מה להפסיד.
2. הסבירות לתרחיש של מיתון כפול בארה"ב פוחתת. לא שנתוני המאקרו טובים במיוחד, אבל הם לא מצביעים בינתיים על הקטסטרופה שממנה כולם חששו (כולל אני).
3. מחירי המניות זולים, כאשר המחירים עדיין משקפים סבירות גבוהה לתרחיש של האטה ממושכת.
4. כמות גדולה של מיזוגים ורכישות בארה"ב ובעולם דוחפת את השווקים ומעידה על כך, שלפחות החברות הגדולות מאמינות שזה הזמן להסתער ולרכוש חברות.
5. לחברות יש כמות גדולה של כסף, שעשוי להיות מנותב בהמשך לגיוס עובדים, דבר שישפיע לחיוב על נתוני המאקרו בטווח הארוך.
מנגד:
1. הסיכון למיתון כפול או להאטה ממושכת מאד, עדיין קיים ורלוונטי. כמה שבועות של מצב רוח טוב, לא יעלימו אותו. יש לוודא שגם הנתונים הבאים שיתפרסמו יצביעו על שיפור.
2. המהלכים שבוצעו כדי לייצב את הכלכלה הם חסרי תקדים וסביר להניח שיהיו להם תופעות לוואי קשות. יחד עם זאת, עד שתופעות הלוואי יופיעו, השווקים יכולים להמשיך לטפס.
3. ייתכן שהמשבר רק נדחה בשנה-שנתיים והמהלכים שבוצעו בפעם הראשונה בהיסטוריה בהיקף כזה יכשלו. יחד עם זאת, כפי שציינתי, עד שתופעות הלוואי הללו ישפיעו השווקים יכולים להמשיך במגמה החיובית. גם רוביני צדק בעבר, אבל פספס 4 שנות גאות חסרות תקדים. כלכלן מעולה, איננו בהכרח משקיע מצליח.
האם וורן באפט היה משקיע בחברה הבאה?
חברת MedcoHealth Solutions Inc (סימול: MHS) עוסקת בתחום ה- healthcare בארה"ב ומספקת שירותים לבעלי עסקים, חברות, ארגוני עובדים, סוכנויות ממשלה ופרטיים בתוך ארה"ב ומחוצה לה.
מוצרי החברה ושירותיה, בן היתר, מוכוונים להוזלת ההוצאות הרפואית לצרכן על ידי חבירה לארגון (דמי חבר) וקבלת הנחות בבתי מרקחת, ביטוח רפואי בהנחות, הזמנת תרופות פשוטה דרך הרשת ע"י שליחת מרשם (מרכזת את הזמנת התרופות ברשת בהיקף הגדול ביותר בארה"ב). כמו כן, מספקת שרותי ניהול, ארגון והתייעלות לבתי מרקחת.
ב-10 השנים האחרונות הגדילה החברה את מכירותיה כמעט פי 3, גידול שנתי ממוצע ועקבי של יותר מ- 13%. הרווח הנקי למניה גדל באותה תקופה באופן רציף מ- 0.4 דולר ל- 2.6 דולר (גידול שנתי ממוצע של כ- 25% !) והמניה נסחרת במחיר של כ- 49 דולר, המשקף מכפיל צפוי של 12.5 בלבד לשנה הבאה. המניה צנחה לאחרונה מ- 67 דולר ל- 43.5 דולר בלבד ונמצאת רק 13% מהנמוך השנתי.
הרקע לירידות נובע בין היתר כתוצאה מרפורמת הבריאות של אובמה שעשויה להקטין את הביקוש לשרותיה ומהתגברות התחרות בענף. הסיכון אכן קיים, אבל סביר להניח שהייתה כאן תגובת יתר, שיצרה הזדמנות. החברה עצמה ממש לא חוששת והודיעה לא מזמן על רכישת מניות של עצמה בהיקף אדיר של כ-3 מיליארד דולר.
עסק איכותי שהוכיח צמיחה עקבית רציפה לאורך שנים גם בהכנסות וגם ברווחים, מחיר נמוך ותחום יחסית שמרני. אלה בדיוק החברות שמתאימות לגישה של וורן באפט.
לסיכום
הסבירות לתחתית כפולה בשווקים פחתה ביחס למצב שהיה לפני מספר חודשים. בשלב הזה יש יותר גורמים התומכים במגמת העליות בשווקי המניות וירידה או יציבות בשווקי אגרות החוב. חיפוש יסודי ועקבי של מניות ערך על פי גישתו של וורן באפט הוא להערכתי, הדרך הנכונה ביותר להשקיע בשלב הזה. MHS היא דוגמא מעניינת לכך.
בהצלחה!
הכותב הוא רן קבין, מנכ"ל קבין בית השקעות בע"מ
* גילוי נאות: חברת קבין בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות ללקוחות ומשמשת כמנהל השקעות חיצוני לקרן נאמנות. ניירות ערך המוזכרים בדו"ח זה מוחזקים ו/או עשויים להיות מוחזקים בחלק מן התיקים הנ"ל ובקרן וקבין בית השקעות בע"מ עשויה לרכוש ו/או למכור את ניירות הערך האמורים ללא כל הודעה. הכותב הינו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר (21/9/2010) ומבוססים על מידע שהתפרסם באתר הבורסה ובעיתונות הכלכלית. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור את ניירות הערך המוזכרים במסמך זה ו/או ניירות ערך אחרים או מטבעות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. האמור לעיל מוגש כאינפורמציה בלבד. מסמך זה מתבסס אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור ועל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. מסמך זה אינו מהווה יעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל משקיע.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
