איך לחסוך מס על שיווק באינטרנט
ישראלים רבים עוסקים בתחום של שיווק מוצרים באינטרנט. בצורת הפעולה המקובלת מתקשר המשווק עם גוף המעוניין למכור מוצרים באינטרנט (הן מוצרים פיזיים והן מוצרים פיננסיים, דוגמת משכנתאות), ורוכש זכויות שיווק למוצרים אלה. השיווק מתבצע באמצעות רכישת "מילות חיפוש", ולעתים באמצעות אתרי אינטרנט שבבעלות המשווק. הכנסות המשווק נובעות מעמלות אשר ישולמו אם מבוצעת עסקה כתוצאה מהשיווק.
כפי שנראה להלן, התארגנות נכונה על ידי קבלת ההכנסה בחברה זרה עשויה להביא לחיסכון מס ניכר על הכנסות המשווק, כאשר שאלות עצם החבות ושיעור המס תלויות בשאלת סיווג ההכנסה כהכנסה מעסק, אם לאו, ובשאלה האם מדובר בהכנסת שירותים או בהכנסה מתמלוגים.
לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, חברה זרה שהשליטה והניהול על עסקיה מצויים בישראל - נחשבת תושבת ישראל, ומכאן שהכנסותיה חייבות במס מלא בישראל. לטעמנו, מההגדרה עולה כי אם ההכנסות אינן עולות כדי הכנסה מעסק, אזי שאלת השליטה והניהול בחברה אינה רלוונטית, והיא לא תיחשב תושבת ישראל.
בתי המשפט בארץ קבעו כי הכנסה תיחשב הכנסה מעסק אם מתקיימים מבחני המחזוריות, בקיאות, מומחיות, מנגנון, תדירות עסקאות, מימון חיצוני ועוד. אם לא יתקיימו מבחני הפסיקה, ספק אם יש לראות בחברה הזרה תושבת ישראל. במקרה זה יהיו ההכנסות חייבות במס כדיווידנד בידי בעל המניות (בשיעור 25%), אך זאת רק בעת חלוקתן מידי החברה ליחיד.
אם ההכנסות עולות כדי הכנסות מעסק, יש לבחון היכן מופעלים השליטה והניהול בעסקי החברה הזרה; כלומר, מהיכן פועלת החברה בפועל, מה המקום שבו מתקבלות ההחלטות המהותיות והאסטרטגיות בחברה, וכן להיעזר במבחני עזר דוגמת מקום הלקוחות ונותני השירותים לחברה, מקום חשבון הבנק, תושבות הדירקטורים ועוד. אם השליטה והניהול על עסקי החברה מופעלים בישראל, תחול על החברה חבות מס בישראל כעל חברה ישראלית.
ניתוח השאלה עשוי להשתנות אם מדובר בהכנסות מתמלוגים (ולא הכנסות משירות) שאינן עולות כדי הכנסה מעסק. במקרה זה עשויה החברה להיחשב "חברה נשלטת זרה" (להלן: "חנ"ז"). חנ"ז (להלן יובאו התנאים הרלוונטיים בלבד) היא חברה אשר יותר מ-50% ממניותיה מוחזקים בידי תושבי ישראל, מרבית הכנסותיה ורווחיה נובעים מהכנסות פסיביות (והכנסת תמלוגים נחשבת הכנסה פסיבית), והמס המוטל עליה במדינת החוץ נמוך מ-20%.
אם תיחשב החברה חנ"ז, אזי יחול על בעלי השליטה תושבי ישראל מס בשיעור 25% על רווחיה של החברה, מדי שנה, כאילו חילקה החברה רווחים אלה לבעלי השליטה כדיווידנד.
שאלה נוספת שיש להתייחס אליה היא האם יש לראות בחברה משום "חברת משלח יד זרה" (להלן: "חמי"ז"). חמי"ז היא חברה זרה, אשר 75% או יותר ממניותיה מוחזקים בידי תושבי ישראל, והכנסותיה נובעות ממשלח יד מיוחד שבו עוסק בעל השליטה או קרובו. "משלח יד מיוחד" הוא עיסוקו, או מקצוע שנקבע בצו שהתקין שר האוצר.
אם יש לראות בחברה חמי"ז, הרי היא תיחשב תושבת ישראל, והכנסותיה יחויבו במס חברות בישראל. לטעמנו, אם נראה את הכנסות החברה הזרה כהכנסות שירותים, הרי מדובר בשירותי שיווק שאינם מסוג השירותים המופיעים בצו, ולפיכך אנו בדעה כי לא ניתן לראות בחברה משום חמי"ז (ומובן שכך הדבר אם ההכנסות הן מתמלוגים).
מהאמור עולה כי הכנסות חברה זרה משיווק באינטרנט, בהתאם לנסיבות המקרה, עשויות שלא להתחייב כלל במס בישראל עד למועד חלוקת הרווחים כדיווידנד (אם החברה אינה חנ"ז והכנסותיה אינן מעסק, או שהן מעסק והשליטה והניהול אינם בישראל), להתחייב במס בידי בעל השליטה בשיעור 25% בתום כל שנת מס (אם החברה היא חנ"ז), או להתחייב במס חברות בישראל כחברה תושבת ישראל.
למיטב ידיעתנו, רשויות המס טרם גיבשו עמדה כללית בנושא, וממילא מדובר בנושא מורכב מאוד שתלוי בנסיבות. המלצתנו היא לפנות לפקיד השומה כדי להסדיר את חבות המס.
הכותב הוא עו"ד אודי שוסטק, שותף במשרד אלתר עורכי דין
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
