איך לחסוך מס על שיווק באינטרנט
ישראלים רבים עוסקים בתחום של שיווק מוצרים באינטרנט. בצורת הפעולה המקובלת מתקשר המשווק עם גוף המעוניין למכור מוצרים באינטרנט (הן מוצרים פיזיים והן מוצרים פיננסיים, דוגמת משכנתאות), ורוכש זכויות שיווק למוצרים אלה. השיווק מתבצע באמצעות רכישת "מילות חיפוש", ולעתים באמצעות אתרי אינטרנט שבבעלות המשווק. הכנסות המשווק נובעות מעמלות אשר ישולמו אם מבוצעת עסקה כתוצאה מהשיווק.
כפי שנראה להלן, התארגנות נכונה על ידי קבלת ההכנסה בחברה זרה עשויה להביא לחיסכון מס ניכר על הכנסות המשווק, כאשר שאלות עצם החבות ושיעור המס תלויות בשאלת סיווג ההכנסה כהכנסה מעסק, אם לאו, ובשאלה האם מדובר בהכנסת שירותים או בהכנסה מתמלוגים.
לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, חברה זרה שהשליטה והניהול על עסקיה מצויים בישראל - נחשבת תושבת ישראל, ומכאן שהכנסותיה חייבות במס מלא בישראל. לטעמנו, מההגדרה עולה כי אם ההכנסות אינן עולות כדי הכנסה מעסק, אזי שאלת השליטה והניהול בחברה אינה רלוונטית, והיא לא תיחשב תושבת ישראל.
בתי המשפט בארץ קבעו כי הכנסה תיחשב הכנסה מעסק אם מתקיימים מבחני המחזוריות, בקיאות, מומחיות, מנגנון, תדירות עסקאות, מימון חיצוני ועוד. אם לא יתקיימו מבחני הפסיקה, ספק אם יש לראות בחברה הזרה תושבת ישראל. במקרה זה יהיו ההכנסות חייבות במס כדיווידנד בידי בעל המניות (בשיעור 25%), אך זאת רק בעת חלוקתן מידי החברה ליחיד.
אם ההכנסות עולות כדי הכנסות מעסק, יש לבחון היכן מופעלים השליטה והניהול בעסקי החברה הזרה; כלומר, מהיכן פועלת החברה בפועל, מה המקום שבו מתקבלות ההחלטות המהותיות והאסטרטגיות בחברה, וכן להיעזר במבחני עזר דוגמת מקום הלקוחות ונותני השירותים לחברה, מקום חשבון הבנק, תושבות הדירקטורים ועוד. אם השליטה והניהול על עסקי החברה מופעלים בישראל, תחול על החברה חבות מס בישראל כעל חברה ישראלית.
ניתוח השאלה עשוי להשתנות אם מדובר בהכנסות מתמלוגים (ולא הכנסות משירות) שאינן עולות כדי הכנסה מעסק. במקרה זה עשויה החברה להיחשב "חברה נשלטת זרה" (להלן: "חנ"ז"). חנ"ז (להלן יובאו התנאים הרלוונטיים בלבד) היא חברה אשר יותר מ-50% ממניותיה מוחזקים בידי תושבי ישראל, מרבית הכנסותיה ורווחיה נובעים מהכנסות פסיביות (והכנסת תמלוגים נחשבת הכנסה פסיבית), והמס המוטל עליה במדינת החוץ נמוך מ-20%.
אם תיחשב החברה חנ"ז, אזי יחול על בעלי השליטה תושבי ישראל מס בשיעור 25% על רווחיה של החברה, מדי שנה, כאילו חילקה החברה רווחים אלה לבעלי השליטה כדיווידנד.
שאלה נוספת שיש להתייחס אליה היא האם יש לראות בחברה משום "חברת משלח יד זרה" (להלן: "חמי"ז"). חמי"ז היא חברה זרה, אשר 75% או יותר ממניותיה מוחזקים בידי תושבי ישראל, והכנסותיה נובעות ממשלח יד מיוחד שבו עוסק בעל השליטה או קרובו. "משלח יד מיוחד" הוא עיסוקו, או מקצוע שנקבע בצו שהתקין שר האוצר.
אם יש לראות בחברה חמי"ז, הרי היא תיחשב תושבת ישראל, והכנסותיה יחויבו במס חברות בישראל. לטעמנו, אם נראה את הכנסות החברה הזרה כהכנסות שירותים, הרי מדובר בשירותי שיווק שאינם מסוג השירותים המופיעים בצו, ולפיכך אנו בדעה כי לא ניתן לראות בחברה משום חמי"ז (ומובן שכך הדבר אם ההכנסות הן מתמלוגים).
מהאמור עולה כי הכנסות חברה זרה משיווק באינטרנט, בהתאם לנסיבות המקרה, עשויות שלא להתחייב כלל במס בישראל עד למועד חלוקת הרווחים כדיווידנד (אם החברה אינה חנ"ז והכנסותיה אינן מעסק, או שהן מעסק והשליטה והניהול אינם בישראל), להתחייב במס בידי בעל השליטה בשיעור 25% בתום כל שנת מס (אם החברה היא חנ"ז), או להתחייב במס חברות בישראל כחברה תושבת ישראל.
למיטב ידיעתנו, רשויות המס טרם גיבשו עמדה כללית בנושא, וממילא מדובר בנושא מורכב מאוד שתלוי בנסיבות. המלצתנו היא לפנות לפקיד השומה כדי להסדיר את חבות המס.
הכותב הוא עו"ד אודי שוסטק, שותף במשרד אלתר עורכי דין
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
