דו"ח השקעות של האו"ם: ההשקעות הזרות בישראל ב-2009 צנחו ב-64%
היום פורסם דו"ח ההשקעות העולמי השנתי של סוכנות האו"ם לסחר ופיתוח. לפי ממצאי הדו"ח ניתן לראות כי כלכלת ישראל ב-2009 לא הייתה אטרקטיבית עבור המשקיעים הזרים, העובדה אשר גרמה לירידה חדה בהיקף ההשקעות הזרות.
מהתמצית של הדו"ח שהוכן על ידי צוות מרצים מבית הספר למנהל עסקים של המכללה למנהל עולה כי ההשקעות הזרות הישירות FDI) ) בישראל ב-2009 הסתכמו ב-3.9 מיליארד דולר בלבד לעומת 10.9 מיליארד דולר ב-2008, ירידה בשיעור של 64%. לעומת ירידה של 37% בהיקף FDI העולמי אשר עמד על 1.11 טריליון לעומת 1.77 טריליון ב2008.
נתוני ההשקעות הזרות הישירות בישראל (FDI inward flow) בשש השנים האחרונות מורים על תנודתיות רבה. לדוגמא, בשנת 2005 הסתכמו השקעות FDI בכ-4.8 מיליארד דולר אך זינקו לכ-15.3 מיליארד דולר ב-2006, גידול של 219%. שנה לאחר מכן, ב-2007, ירדו השקעות אלה לכ-8.8 מיליארד דולר, ירידה של כ- 42%. ירידה חדה ב-FDI חלה ב-2009 בה הסתכמו ה-FDI
בכ-3.9 מיליארד דולר בלבד לעומת כ-10.9 מיליארד דולר ב-2008, ירידה דרסטית של כ-64%. תנודתיות קיצונית במיוחד ניתן למצוא בנתוני FDI שתועלו לטכנולוגיה עילית.
השוואה למדינות ייחוס: פינלנד ואירלנד
אירלנד ופינלנד הן שתי כלכלות הדומות במובנים רבים לכלכלת ישראל. שלוש המדינות משתייכות כיום ל-OECD, הן בעלות רמת חיים הגבוהה משמעותית מהממוצע העולמי, אוכלוסייתן קטנה ביחס למדינות אחרות המשתייכות ל-OECD, שיעור הייבוא והייצוא מסך התל"ג שלהן גבוה במיוחד והן בעלות תעשייה ברמה טכנולוגית גבוהה. כפי שניתן לראות בטבלה 5, ה-FDI במדינות אלו אופיין אף הוא בעבר הלא רחוק בתנודתיות גבוהה.
ירידה חדה יותר ב-FDI בישראל לעומת שיעור הירידה העולמי ב-FDI
דו"ח ה-FDI של ה-UNCTAD מדרג את ביצועי ה-FDI בכל מדינה יחסית לשאר המדינות הנסקרות. את מדד הביצוע (inward FDI performance index) מחשבים בשני שלבים. בשלב הראשון מחלקים את ה-FDI במדינה לסך ה-FDI העולמי, ובשלב השני מחלקים את התוצאה שהתקבלה ביחס שבין התמ"ג של המדינה לתמ"ג העולמי. השוואת מיקומה ודירוגה של ישראל בהתייחס למדד ביצוע זה, הינו בעל משמעות רבה. הנתונים מורים כי ב-2007 דורגה ישראל במקום ה-63 מבין 141 המדינות שנסקרו.
ישראל שיפרה במעט את מעמדה ועלתה למקום ה-54 ב-2008 אך התדרדרה למקום ה-80 ב-2009. הירידה הגדולה יחסית במיקומה של ישראל במדד זה ב-2009 משקפת את הירידה החדה יותר שחלה ב-FDI בישראל לעומת שיעור הירידה ב-FDI העולמי. בעוד שבישראל חלה ב-2009 ירידה של 64% ב-FDI בהשוואה ל-2008, הסתכמה הירידה ב-FDI בעולם בשיעור נמוך יותר של 37% בלבד, דבר המסביר את צניחת ישראל בדירוג הביצוע לפי מדד זה ב-2009.
השתלבותה של ישראל בהשקעות לצמצום פליטת מזהמים
להשתלבותה של ישראל בהשקעות לצמצום פליטת גזי חממה יש השלכות על השקעות בכלל ועל FDI בפרט. ד"ר טל שביט, ראש המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, במסלול האקדמי המכללה למינהל מפרט שתי סיבות עיקריות שימנעו מישראל ומחברות ישראליות להתעלם מהאתגר של השקעה בפרויקטים להפחתת פליטת מזהמים.
האחת הנה לקיחת אחריות חברתית, במסגרתה נדרשות חברות להתייחס להשלכות הסביבתיות של פעילותן ונבחנות על פי תרומתן לשימור הסביבה. השנייה הנה קיומם של חוקים במדינות שונות האוסרים רכישת מוצרים או ביצוע עסקאות עם מדינות שאינן עומדות בתקן הבינלאומי לפליטת מזהמים.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
