מחיר הזהב לא עוצר: אז למה זה קורה והאם כדאי לקנות כעת?
הזהב הינו אחת מהמתכות היקרות המשמש בעיקר לתכשיטים וכמתכת מוליכה בתעשייה ובעל קורולציה גבוהה למחירי הסחורת. מדינות רבות משתמשות בזהב כחלק מהרזבות של המדינה. בזהב ניתן לסחור בעזרת חוזים וקיימים מספר ETFs דרכם ניתן להשקיע. בתקופה האחרונה אנו רואים נסיקה במחיר הזהב שהאמיר לרמה של 1258 דולר והשלים עליה של למעלה מ-13% מתחילת השנה. מתחילת שנת 2007 הוכפל מחירו של הזהב.
הזהב באופן מסורתי שימש לאורך השנים כגידור מפני האינפלציה. כאשר מטבע איבד מערכו ונחלש הזהב היווה אלטרנטיבה למטבע מאחר והמתכת היקרה שמרה על ערכה. לעיתים ניתן לראות כי משקיעים אכן מתייחסים לזהב בהשקעותיהם כאלטרנטיבה למטבעות או כמטבע חלופי. במהלך השנתיים האחרונות אנו עדים לנסיקה במחירו של הזהב ובכל פעם מחירו כובש פסגות חדשות. מסוף שנת 2008 נכנס העולם למיתון עקב המשבר הפיננסי ואת היציאה ממנו אנו חווים בחודשים האחרונים. בתקופה זו, אין חשש להתפרצות אינפלציונית אך מחיר הזהב ממשיך לעלות. אז מה בעצם השתנה?
חלק מהעלייה במחיר הזהב ניתן לייחס לגידול בביקוש לתכשיטים ולגידול הביקוש בתעשייה בסין הודו וברזיל. לאור הצמיחה המרשימה בכלכלות אלה, גדלו באופן משמעותי הביקושים למוצרי צריכה שלא היו קיימים כלל לפני כן ומאחר וגודל האוכלוסייה הינו משמעותי משפיע גידול בביקושים במדינות אלה על המחיר. אך למרות זאת, איני סבורה שבכוחם של השינויים בביקושים והטעמים לתכשיטים להשפיע בצורה כזו על מחירו של הזהב.
קיים שינוי מהותי באופן תפיסת ההשקעה בזהב על ידי המשקיעים. אם בעבר ההחלטה להשקיע בזהב הייתה על מנת להגן על ערך הכסף מפני האינפלציה, ובתקופה זו החשש מפני אינפלציה הינו נמוך, כיום חלק גדול מהמשקיעים בוחנים את ההשקעה בזהב כהשקעה בסיכון נמוך שהינה אטרקטיבית בתקופה בה השווקים נמצאים בחוסר ודאות. חששם של המשקיעים הינו מפני השקעה במטבעות הנובע מהמשך "הדפסת כסף", מדיניות מוניטארית מרחיבה ופעולות פיסקאליות של הממשלות ובנקים מרכזיים המגדילים את הגירעונות של המדינות.
כאשר החוב הממשלתי של מדינות רבות ובעיקרן מדינות ה- PIIGS הולכים ותופחים וקיים חשש ממשי שחלק מהמדינות לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן ובעצם ויגרמו להתמוטטות האירו שכמובן תגרור השלכות רחבות היקף על הכלכלה הגלובלית ובמיוחד על כלכלות כל חברות האיחוד. משקיעים החוששים מפני ההתפתחויות בגוש האירו וההשלכות הכלכליות על שאר העולם מסיטים את השקעותיהם להשקעה בזהב, הנתפס כהשקעה בטוחה בעלת סיכון נמוך בתקופה זו. קיים תהליך של flight to quality. כיום, הזהב נתפס כמגן מפני התמוטטותן של מטבעות.
אז הזהב לאן? כל עוד קיים חשש ממשי לחדלות פירעון של אחת ממדינות ה-PIIGS והמצב באירופה לא משתפר, ימשיכו המשקיעים לחפש מפלט על ידי השקעה בזהב דבר שצפוי להמשיך לתמוך במחירו. אך בבחינת השקעה לטווח הארוך בסופו של דבר הזהב אינו תחליף אמיתי למטבעות ולהשקעות פיננסיות אחרות אלא מהווה תחנת ביניים עד להתייצבות השווקים הפיננסים. לדעתי, כאשר הכלכלות יתייצבו והחשש יתפוגג ההשקעות בזהב יתמעטו ויוסטו לאפיקים אחרים. לכן, כשבאים לבחון השקעה בזהב לטווח ארוך ולא כהשקעה ספקולטיבית בטווח הקצר, אני לא חושבת שהשקעה באפיק זה תניב למשקיעים תשואה עודפת.
מיטל גרשון, מנהלת השקעות בחברת תכלית בית השקעות העוסקת בניהול תיקי השקעות ושותפה בחברת "תכלית תעודות סל".
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
ארדואן טורקיה (X)טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה
הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?
החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל, ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים.
מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.
העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".
ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- היום לפני...פיחות המטבע החד שיצר גלי הדף בכל העולם ומה קרה היום לפני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הידרדרות מתמשכת
ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל. "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"
