דווקא עכשיו - פיזור השקעות לחו"ל חשוב וחיוני

דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות, מסביר את חשיבות הפיזור בתיק ההשקעות
דן הלמן |

אני נמנה עם החסידים ההדוקים של פיזור תיק ההשקעות מעבר לים. בשיא המשבר של 2008 פנו אלי לא מעט אנשים בטענה כי "מה עוזר לנו הפיזור? כשיורד גשם, כולם נרטבים". ובכן, אמרות לחוד ומציאות לחוד. אמנם, המתאם בין שווקי העולם הולך וגדל ככל שחולפות להן השנים אבל, גם המשבר הנוכחי הדגים כי העוצמה שונה בין השווקים. כלומר, לא כל השווקים נופלים באותן השיעורים וגם לא כולם מתאוששים באותו האופן. לפיכך, פיזור השקעות עולמי מסייע לייצוב התיק בכללותו.

אין ספק כי בתור אזרחי ישראל החלק הארי של תיק החסכונות שלנו צריך להיות מוטה ישראל. קל וחומר כשמצבה הכלכלי של ישראל טוב יחסית למרבית מדינות העולם על כך יעידו כניסתה של ישראל למדינות ה OECD ומדד השווקים המפותחים של MSCI.

לדאבוני נוכחתי לדעת, כי בישראל אין התייחסות מספקת לאופן פיזור ההשקעות בחו"ל והציבור עצמו גם כאשר הוא מפזר את נכסיו בחו"ל לא באמת מבצע פיזור השקעות גיאוגרפי אלא רוכש נקודתית קרן נאמנות או תעודת סל (אחת או שתיים) ובכך ממצה את תיק השקעות חו"ל. לדעתי, הסיבה נעוצה בהיעדר מידע כיצד יש לפזר את תיק ההשקעות ופחות ממודעות לחשיבות ההשקעה בחו"ל.

אי לכך, החל ממועד זה, נפרסם אחת לחודש Asset Allocation לשווקים בחו"ל. על מנת שיהיה מכנה משותף אחיד וטרמינולוגיה אחידה אציין כי נקודת הייחוס להרכב התיק הינה מדד ה-World MSCI.

התפלגות מדד ה-World MSCI נכון לסוף חודש מאי

הרכב מדדי ה- MSCI

בחודש שעבר התרחשו שני אירועים משמעותיים שמדינת ישראל חיכתה להם זמן רב. האחד, הצטרפותה של ישראל לארגון ה- OECD והשני, הודעה על הצטרפותה של ישראל למדד השווקים המפותחים של ה- MSCI.

אין ספק כי כניסתה של ישראל למועדון היוקרתי של המדינות המפותחות מהווה תעודה של כבוד ליציבות המשק הישראלי אך יש לבחון זאת לאורך זמן הואיל וההצטרפות לליגת העל טומנת בחובה זכויות לצד חובות. מחד, ישראל תצטרך למצב עצמה ככלכלה יציבה וחסינה לאורך זמן למרות קוטנה ומאידך, כניסת ישראל ל- OECD ולמדד השווקים המפותחים של ה- MSCI תאפשר הזרמות הון לישראל. התהליך הנ"ל, יהא איטי שכן קרנות הפנסיה בעולם עדיין מללקות את פצעי המשבר של שנת 2008, מרבית השווקים בעולם רחוקים עשרות אחוזים מהשיא שלהם בשנת 2007 והטראומה בקרב מנהלי השקעות בחו"ל עדיין ניכרת באופן התנהלותם. יום החלפת המדדים התאפיין בתנודתיות תוך יומית גבוהה ומסחר שיא בהיקף של 16 מיליארד שקלים.

בהתבוננות קדימה חשוב לזכור כי מבחינה פסיכולוגית קל יותר למכור מאשר לקנות. לאחר שהמוצרים הטכניים למיניהם סיימו את החלפת הנכסים כעת מגיע תורן של קרנות הנאמנות ואח"כ קרנות הפנסיה בעולם. לפיכך, הסבלנים שבינינו ייהנו מהזרמת ההון לישראל חרף תנודתיות החלפת המדדים. שכן, כפי שצוין לעיל, תהליך הזרימה יהא איטי. יש לציין, כי מדד זה מהווה נקודת ייחוס להרכב תיק השקעות חו"ל מאחר והוא משקף את ביצועי שווקי המניות ב- 24 מדינות המוגדרות כמפותחות. ישראל, נכנסה למקום ה- 18 מתוך 24 המדינות המרכיבות את המדד.

סקירה חודשית

התוכנית למניעת התפשטות משבר האשראי באירופה, ופעולות הבנק המרכזי, לא הרגיעו את השווקים.

יוון אמנם קיבלה 20 מיליארד יורו במסגרת תוכנית הסיוע, אך החששות הם בעיקר מהתפרקות הגוש ולכן הביקוש העולמי לנכסים דולריים עלה במקביל לירידות החדות במניות ובסחורות. אנו מחזיקים בדעה שהשוק ספג ירידה חדה מהר מידי ועל כן צפוי לדשדש כלפי מעלה.

הרכב תיק השקעות (Asset Allocation) בהתאם למדד World MSCI

הכותבים הם דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.