"העולם ימשיך להתקדם, 20 השנים האחרונות יראו בגרף כמו שהמשבר של מלחמת העולם השנייה נראה היום"
"העולם ימשיך להתקדם וה-20 שנה האחרונות בסופו של דבר יראו בגרף ארוך טווח דומה לצורה בה נראה המשבר של מלחמת העולם השנייה", כך פתחה אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי IBI בית השקעות את דבריה בכנס CFO, פורום מנהלי כספים ראשיים המתקיים היום במלון הנסיכה באילת.
בפאנל תחת הכותרת "לקחי המשבר ותחזיות המשק והחברות" השתתפו רגינה אונגר, סמנכ"ל כספים (CFO) שרם פודים גרופ, עופר שגב, CFO נס טכנולוג'יס וברק נרדי, CFO מיקרוסופט ישראל.
אלקלעי פתחה את הפאנל בשאלה "מה הנורמל החדש?", כפי שהופיע באחת הכותרות על הסקירות של פימקו, המנהלת את קרן האג"ח הגדולה בעולם. כשמסתכלים על פרספקטיבה של 90 השנים האחרונות, אמרה אלקלעי, תקופת ה-20 השנים האחרונות בולטת מאוד, אך כשמסתכלים אחורה יותר על המשבר בשווקים כתוצאה ממלחמת העולם השנייה, הגרף נראה חלק. "כלומר, לדעתי אנחנו לא עומדים לחזור 20 שנה אחורה" והעולם ימשיך כמנהגו. אלקלעי ציינה כי בשני העשורים האחרונים אוכלוסיית העולם גדלה מ-2.5 מיליארד אנשים ל-7.5 מיליארד אנשים.
המוסדיים לא למדו, ההנפקות השנה יקשו על מחזור חוב בעתיד
"אולי לא למדנו כל כך הרבה", אמרה רגינה אונגר, סמנכ"ל כספים (CFO) שרם פודים גרופ, "אחרי מספר חודשים של עליות בשווקים נראה כי התפתחה בישראל בועת נדל"ן, מתחילת השנה היקף ההנפקות באיגרות חוב בעלות דירוג נמוך או ללא דירוג כלל עלה משמעותית והזינוק בשוק איגרות החוב הוביל חברות רבות לגייס בריבית נמוכה - מה שמעלה את החשש כי הסיכון האמיתי גבוה בהרבה, רק 10 ימים אחרי שהושלם הסדר האג"ח של אפריקה ישראל".
"אולי כדאי ללמוד מלקחי המשבר על פי אלי הורביץ. למנהל אסור לקבל החלטות לבד, אסור לתת לבוס להנחית החלטות וחשוב לשמוע את קולם של כמה שיותר עובדים - גם אם לפעמים זה לא נעים", אמרה אונגר. "ניהול היררכי לא מגלה את האמת-תרבות הארגון צריכה להיות בנויה על שקיפות הוגנות, אמירת אמת בבית ובחוץ, שיחה בגובה העיניים ,ניסיון ללמוד מכולם, להבין את כולם, להתווכח, וכשיש הכרעה - לבצע".
בסופו של דבר, חייבים אסטרטגיה טוענת אונגר. "אסטרטגיה חיונית לצליחת משברים הינה התראה מוקדמת ככל האפשר ויכולת תגובה במהירות נדרשת. כפי שראינו פחות מחצי שנה אחרי שקרס בר סטרנס קיבלנו את אותו הדבר רק גדול יותר בדמות ליהמן ברדרס. כמו כן, נדרש מבנה של ארגון ואנשים שיכולים לקבל את הצורך בשינוי, ליזום ולבצע את השינוי ביחד עם כישורים ויכולת תוך שיתוף פעולה עם יועצים חיצוניים וצריכה להיות יכולת לשנות אסטרטגיה - לא ללכת אחריה 'בעיניים עצומות'".
"המשקיעים המוסדיים לא למדו מועדת חודק ובסופו של דבר המגייסים יפגעו מזה כיוון שיהיה קשה להם לעשות מחזור חוב בהמשך. כמו כן, צריכים לשים לב מי משתתף בהנפקות", אמרה סמנכ"ל כספים שרם פודים גרופ.
ועדת חודק הציבה לעצמה כמה מטרות לטיפול בכשלי שוק. אצל המוסדיים דובר על חינוך להשקיע באופן חכם יותר, תוך שימוש בכלים להתמודד עם הקשיים מול החוסך ולהביא להתאמה בין סיכון ההשקעות למאפייני וטעמי הלקוח. "ההמלצות העיקריות של דו"ח ועדת חודק כגון שיעבוד שלילי, התניות פיננסיות או מגבלות אחרות, אינן מיושמות בהנפקות 2010", סיכמה אונגר.
מצב המנייה של החברה חשוב מאוד ללקוחות
"שוק ההון ומחיר המניה מאוד משפיע על העסק. ליהמן ברדרס לימד אותנו שלקוחות מאוד מתעניינים במחיר המנייה", אמר עופר שגב CFO נס טכנולוג'יס. "לקוחות משוכנעים ששוק ההון יודע יותר. מאז, כל פעם שמחיר המנייה, אצלנו לפחות, היינו מקבלים טלפונים וצריכים להסביר ללקוחות שמצבנו טוב מאוד ולא השתנה".
"לגבי אסטרטגיה. זה שיש מצב קשה לא אומר שצריך לשנות אסטרטגיה", אמר שגב. "אם היא נכונה צריכים להתמיד בה. ניקח לדוגמא את מזרח אירופה, למרות המצב הקשה באזור זה החלטנו להישאר שם. הסיבה היא כי אנחנו מאמינים שהשוק הזה יהיה מאוד משמעותי לנס בעתיד".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
