המדד מקטין את הסיכוי שלנו לפגוש סכום הוני בפרישה

החל מינואר 2008 מיועדים כל אפיקי החיסכון הפנסיוני למטרת קצבה, דהיינו לקבלת תשלום חודשי מיום הפרישה
חשבים מידע עסקי |

החל מינואר 2008 מיועדים כל אפיקי החיסכון הפנסיוני למטרת קצבה, דהיינו לקבלת תשלום חודשי מיום הפרישה. אדם הפורש לגמלאות מעוניין בסכום כסף חד פעמי (וגם זקוק לו) שישמש אותו, נניח, לרכישת מכונית, למימוש החלום לנסיעה גדולה לחו"ל וכן הלאה - ככל שדמיונכם מרשה לכם.

תיאורטית, את הצורך הזה אפשר לממש בכמה דרכים. לחוסכים ותיקים יש בוודאי כספים בתוכניות הוניות ישנות והם ישמשו למטרה זו. אלה שיש להם קרן ההשתלמות יכולים כמובן לנצל אותה לצורך העניין. פיצויים גם הם אפשרות מעניינת, אך משיכתם עלולה להגדיל את המס שנשלם על הפנסיה כל חיינו.

אפשרות נוספת היא היוון (קבלה בסכום חד פעמי) של חלק מהקצבה שלנו. בקרנות הפנסיה ובחלק מתוכניות הביטוח ניתן להוון רבע מהפנסיה החודשית לתקופה של עד חמש שנים, וזאת במסגרת התנאים של התוכנית.

במסגרת תיקוני החקיקה מינואר 2008, ניתנה אפשרות נוספת להיוון קצבה ובהיקף גדול הרבה יותר. נאמר שם כי מי שזכאי לקצבה חודשית שעולה על סכום הקצבה המזערית, יוכל להוון את ההפרש מעל אותו המינימום. אם יש לנו פטור ממס על הקצבה, ייתכן שניהנה גם מפטור על ההיוון. אז מהו אותו סכום קצבה מזערי אשר מעליו ניתן לבצע היוון של הקצבה? ובכן, מדובר בסכום נומינלי בסך 3,850 ש"ח שנקבע בחוק ומתעדכן מדי שנה על פי המדד הידוע ב-1 במארס. נכון להיום, אפריל 2010, סכום הקצבה המזערי עומד על סך 4,125 ש"ח. לפיכך, רק מי שיש לו קצבה הגבוהה מסכום זה, רשאי להוון כספים שהופקדו בתוכנית החל משנת 2008, ובתנאי שלאחר ההיוון לא תישאר לו קצבה הנמוכה מהסכום המזערי.

ושוב, תיאורטית, זוהי גישה הגיונית ובריאה. המדינה רוצה להבטיח לאזרחיה קצבה מינימלית לכל החיים ורק לאחר מכן לאפשר להם קבלת סכומי כסף חד פעמיים גדולים. אבל האם זה מה שבאמת יקרה? האם הגישה ההגיונית הזאת תחזיק מעמד לאורך זמן?

לצערי הרב, לא. המנגנון הנוכחי יצמצם עוד ועוד את היכולת של האזרחים לבצע את ההיוון, וככל שיחלוף הזמן לא תיוותר לרוב האוכלוסייה שום אפשרות ליהנות מסכומים הוניים. ומדוע? בגלל מנגנון ההצמדה.

כפי שאמרתי, הקצבה המזערית צמודת מדד ולכן היא תמשיך ותעלה עוד ועוד ללא גבול. מצד שני, החיסכון שלנו לפנסיה נשאר באותה רמה - כפונקציה של השכר שממנו אנו חוסכים והתשואות נטו המושגות על החיסכון. אם כך, יוצא שאדם שיש לו קצבה של 6,000 ש"ח יכול להוון היום 1,875 ש"ח ממנה. בעוד כעשור לערך ולאור עליית המדד הצפויה, אדם שיש לו קצבה של 6,000 ש"ח לא יוכל להוון אף לא שקל אחד,ולכן לא תוכל אוכלוסייה צעירה, הנמצאת בתחילת החיסכון שלה לפנסיה, ליהנות מאפשרות לקבלת סכומים חד פעמיים בפרישה לגמלאות.

הסיכוי להוון קצבה הולך ופוחת למי שמחזיק תוכנית שאין בה מקדמי המרה מובטחים, כלומר - החוסכים בקרנות פנסיה ובקופות גמל. בתוכניות אלה צפוי החוסך לגלות כי בעת הפרישה, ההון שצבר מתורגם לקצבה נמוכה יותר בגלל עליה בתוחלת החיים ובכך קטן הסיכוי שלו להגיע לקצבה המזערית.

לדעתי, מניעת אפשרות לסכומים חד פעמיים מאנשים הפורשים לפנסיה היא בעיה, אך לאמיתו של דבר, הפתרון לבעיה הזאת פשוט מאוד. כל שצריך לעשות הוא לתקן את ההגדרה של הקצבה המזערית ולבטל את הצמדת הסכום למדד. כך יישמר היחס בין הקצבה המזערית לבין הקצבה שהחוסכים משיגים בפועל, ויתאפשר להם היוון.

מי ירים את הכפפה ויבצע את התיקון?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.