המדד מקטין את הסיכוי שלנו לפגוש סכום הוני בפרישה
החל מינואר 2008 מיועדים כל אפיקי החיסכון הפנסיוני למטרת קצבה, דהיינו לקבלת תשלום חודשי מיום הפרישה. אדם הפורש לגמלאות מעוניין בסכום כסף חד פעמי (וגם זקוק לו) שישמש אותו, נניח, לרכישת מכונית, למימוש החלום לנסיעה גדולה לחו"ל וכן הלאה - ככל שדמיונכם מרשה לכם.
תיאורטית, את הצורך הזה אפשר לממש בכמה דרכים. לחוסכים ותיקים יש בוודאי כספים בתוכניות הוניות ישנות והם ישמשו למטרה זו. אלה שיש להם קרן ההשתלמות יכולים כמובן לנצל אותה לצורך העניין. פיצויים גם הם אפשרות מעניינת, אך משיכתם עלולה להגדיל את המס שנשלם על הפנסיה כל חיינו.
אפשרות נוספת היא היוון (קבלה בסכום חד פעמי) של חלק מהקצבה שלנו. בקרנות הפנסיה ובחלק מתוכניות הביטוח ניתן להוון רבע מהפנסיה החודשית לתקופה של עד חמש שנים, וזאת במסגרת התנאים של התוכנית.
במסגרת תיקוני החקיקה מינואר 2008, ניתנה אפשרות נוספת להיוון קצבה ובהיקף גדול הרבה יותר. נאמר שם כי מי שזכאי לקצבה חודשית שעולה על סכום הקצבה המזערית, יוכל להוון את ההפרש מעל אותו המינימום. אם יש לנו פטור ממס על הקצבה, ייתכן שניהנה גם מפטור על ההיוון. אז מהו אותו סכום קצבה מזערי אשר מעליו ניתן לבצע היוון של הקצבה? ובכן, מדובר בסכום נומינלי בסך 3,850 ש"ח שנקבע בחוק ומתעדכן מדי שנה על פי המדד הידוע ב-1 במארס. נכון להיום, אפריל 2010, סכום הקצבה המזערי עומד על סך 4,125 ש"ח. לפיכך, רק מי שיש לו קצבה הגבוהה מסכום זה, רשאי להוון כספים שהופקדו בתוכנית החל משנת 2008, ובתנאי שלאחר ההיוון לא תישאר לו קצבה הנמוכה מהסכום המזערי.
ושוב, תיאורטית, זוהי גישה הגיונית ובריאה. המדינה רוצה להבטיח לאזרחיה קצבה מינימלית לכל החיים ורק לאחר מכן לאפשר להם קבלת סכומי כסף חד פעמיים גדולים. אבל האם זה מה שבאמת יקרה? האם הגישה ההגיונית הזאת תחזיק מעמד לאורך זמן?
לצערי הרב, לא. המנגנון הנוכחי יצמצם עוד ועוד את היכולת של האזרחים לבצע את ההיוון, וככל שיחלוף הזמן לא תיוותר לרוב האוכלוסייה שום אפשרות ליהנות מסכומים הוניים. ומדוע? בגלל מנגנון ההצמדה.
כפי שאמרתי, הקצבה המזערית צמודת מדד ולכן היא תמשיך ותעלה עוד ועוד ללא גבול. מצד שני, החיסכון שלנו לפנסיה נשאר באותה רמה - כפונקציה של השכר שממנו אנו חוסכים והתשואות נטו המושגות על החיסכון. אם כך, יוצא שאדם שיש לו קצבה של 6,000 ש"ח יכול להוון היום 1,875 ש"ח ממנה. בעוד כעשור לערך ולאור עליית המדד הצפויה, אדם שיש לו קצבה של 6,000 ש"ח לא יוכל להוון אף לא שקל אחד,ולכן לא תוכל אוכלוסייה צעירה, הנמצאת בתחילת החיסכון שלה לפנסיה, ליהנות מאפשרות לקבלת סכומים חד פעמיים בפרישה לגמלאות.
הסיכוי להוון קצבה הולך ופוחת למי שמחזיק תוכנית שאין בה מקדמי המרה מובטחים, כלומר - החוסכים בקרנות פנסיה ובקופות גמל. בתוכניות אלה צפוי החוסך לגלות כי בעת הפרישה, ההון שצבר מתורגם לקצבה נמוכה יותר בגלל עליה בתוחלת החיים ובכך קטן הסיכוי שלו להגיע לקצבה המזערית.
לדעתי, מניעת אפשרות לסכומים חד פעמיים מאנשים הפורשים לפנסיה היא בעיה, אך לאמיתו של דבר, הפתרון לבעיה הזאת פשוט מאוד. כל שצריך לעשות הוא לתקן את ההגדרה של הקצבה המזערית ולבטל את הצמדת הסכום למדד. כך יישמר היחס בין הקצבה המזערית לבין הקצבה שהחוסכים משיגים בפועל, ויתאפשר להם היוון.
מי ירים את הכפפה ויבצע את התיקון?
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
