בשוק המט"ח: האם נדרשת התערבות ממשלתית?
משקיעים רבים מוטרדים מהתנודתיות ומהחשש לירידות בשוק המניות. יש לזכור כי למרות (או גם) בעקבות הירידות בימים האחרונים מחירי המניות גם בעולם גבוהים בהשוואה למחירם בשפל שהיה בסוף שנת 2008. עם זאת, מה שאמור באמת להטריד את מקבלי ההחלטות במשק היא הידרדרות מחיר האירו. מקובל היה לחשוב שירידה במחיר הדולר מתחת לרמה מסוימת היא בעייתית, בלשון המעטה, למשק הישראלי. מחיר דולר נמוך פוגע ברווחיות היצואנים לגוש הדולר ולאותן מדינות שהתמורה שהם משלמים ליצואנים היא בדולרים, דבר שעלול לגרום להקטנת הפעילות של אותן חברות יצואניות ולפיטורי עובדים, ירידה בתוצר הלאומי וגידול באבטלה אמור להטריד את מקבלי ההחלטות הכלכליות במשק. ואכן, מאז חודש פברואר 2008 נוקט בנק ישראל במדיניות שאמורה למנוע את ירידת מחיר הדולר בשקלים - רק בחודשים האחרונים רכש בנק ישראל מאות מיליוני דולרים כדאי למנוע את ירידת מחירו. המשבר שמתחולל באירופה בשבועות האחרונים גורם בין השאר לירידת מחיר האירו ביחס למטבעות אחרים. מתחילת השנה נחלש האירו ביחס לדולר בלמעלה מ-12%. נגיד בנק ישראל דאג שמחיר הדולר בשקלים מתחילת השנה יישאר יציב ומחירו היום דומה למחירו בתחילת השנה. יחד עם זאת, כתוצאה מהיחלשות האירו ביחס לדולר, מחירו בשקלים ירד ביותר מ-12% מתחילת השנה ומ-2.12.2009 נחלש האירו בכ-17%. כמובן שירידה חדה במחיר האירו בשקלים פוגעת ברווחיות היצואנים לגוש האירו. מזה מספר שבועות מתחולל משבר באירופה שבא לידי ביטוי בין השאר בחובות גדולים של יוון ספרד ופורטוגל, ויש להניח שנתבשר שמדינות נוספות תתקשה לעמוד בהתחייבויות שלהם. תוכנית ההצלה שאושרה בימים האלה ע"י מדינות האיחוד האירופאי והקמת קרן שתזרים כספים למדינות "חלשות" באירופה אולי תעצור את המפולת אך לא תמנע לאורך זמן את היחלשות הפעילות הכלכלית בחלק גדול ממדינות אירופה. האטה בפעילות הכלכלית באירופה תגרום לירידה בביקושים או ברכישות שלהם, בין השאר מישראל, כך שהיצואנים לאירופה גם ימכרו פחות וגם התמורה שיקבלו מהסחורה שתימכר תהיה נמוכה יותר בשקלים. כ-30% מהיצוא של ישראל הוא לאירופה וירידה חדה בהיקפי היצור אמורה להדיר שינה מעיניי מקבלי ההחלטות במשק. הגיע הזמן לא להסתכל רק על הדולר אלא גם על האירו ולא מספיק למנוע את ירידת מחיר הדולר בשקלים אלא נדרשת התערבות ממשלתית כדי למנוע את ירידת מחיר האירו בשקלים. אם תתבצע התערבות ממשלתית שתגרום לעליית מחיר האירו בארץ ומחיר האירו בעולם לא יתחזק ,אז גם מחיר הדולר בארץ יעלה וגם זה לא מזיק. מחיר דולר שיהיה מעל 4 ש' יתרום אף הוא למשק הישראלי הן מבחינת התעסוקה והן מבחינת הצמיחה הכלכלית במשק . *פרופ' יאיר זימון הוא כלכלן ראשי בסופרוויזר בית השקעות. *אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.98% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.98% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.