נהלי הביטוח באירופה: האם הם דווקא יגדילו כעת את סיכונים?
המשבר הפיננסי טלטל את עולם הביטוח, ואחד הלקחים שהופקו היה הגברת הפיקוח ודרישות ההון. באירופה, החלו ליישם תקנות חדשות, "סולבנסי II", המקבילות לדרישות באזל II בענף הבנקאות. התקנות מנסות להגביל את תאוות הסיכון של חברות הביטוח ולהגדיל את כריות ההון שלהן. אך קיימות בהן מספר בעיות שעלולות, לדעתי, להשיג דווקא את התוצאה ההפוכה.
תקנות סולבנסי II הן חלק מלקחי המשבר הפיננסי בתחום הביטוח באירופה. יישומן החל בימים אלו גם בישראל וימשך עד סוף 2011. הן מחליפות תקנות מיושנות וארכאיות, שנחקקו בשנות השבעים של המאה הקודמת. מדובר במסגרת כללים לקביעת ההון הנדרש, כנגד ההתחייבויות הביטוחיות של חברות הביטוח. אומדן נכסים והתחייבויות מתבצע לפי שווי השוק שלהן, ולא לפי עלותן בספרים, כפי שהיה עד כה. בכך מנסה סולבנסי II ליצור ניהול סיכונים אמין יותר, עם כריות הון, שמשקפות נכון יותר את מצבן של חברות הביטוח.
הרעיון נכון, אך היישום בעייתי: אי אפשר לאמוד שווי שוק של התחייבויות ביטוחיות, משום שהן אינן נכס סחיר. כדי לפתור את הבעיה, מציע סולבנסי II להסתמך על הערך הגלום שלהן. על הערך הגלום כתבתי בטורי
אך גם כאן מספר בעיות ובראשן, הצורך להתבסס על תחזיות והנחות של החברות עצמן. חברות הביטוח האירופיות נחלצו מהמשבר הפיננסי האחרון בהצלחה בזכות עודפי הון שצברו; לפי התקנות החדשות, עודפי ההון הללו ייקבעו מעתה לפי היקף ההתחייבויות הביטוחיות של החברות, והן מבוססות על הערך הגלום, שבתורו מבוסס על תחזיות של החברה עצמה. וכך, במידה וחברת ביטוח תרצה להקטין את דרישות ההון באופן מלאכותי, כדי שתוכל לעמוד בהן, היא תוכל פשוט להנמיך את התחזיות לערך הגלום. כפי שראינו במשבר האחרון, חברות הביטוח היו עלולות לאבד, ברגע אחד, את כל הונן העצמי, אך זה לא קרה בשל התקנות הקודמות, שהיו נוקשות יותר. כעת, התקנות החדשות מאפשרות להן "לשחק" עם הנתונים בעת קביעת כריות ההון הנדרשות, מצב שעלול להגדיל את הסיכון בעת משבר.
בעיה אחרת היא שכדי להגדיל את רמת ההון לדרישות הנוכחיות, חברות הביטוח בד"כ מגייסות חוב, ובכך הן מגדילות למעשה את רמת המינוף ורמת הסיכון שלהן. עמידה בדרישות ההון הגבוהות לפי תקנות סולבנסי II לא מבטיחה שלחברות תהייה רמה נמוכה של חוב, או רמה גבוהה של נזילות. אילו הם שני יתרונות חשובים, שהתקנות לא מבטיחות אותן.
לבסוף, התקנות החדשות לא לוקחות בחשבון תרחיש בו יכולת הגיוס של חברה למטרות עמידה בדרישות ההון תקטן, והיא תתקשה לעמוד בדרישות עתידיות.
בארץ קיימת בעיה נוספת: התלות בשוק ההון. גם על כך כתבתי בהרחבה בטורי
תקנות סולבנסי II קובעות דרישות הון כנגד התחייבויות ביטוחיות, כתוצאה מסיכונים של קטסטרופה ביטוחית, כגון מגיפה או אסון, המביאים לפדיון מיידי של הפוליסות. אולם, הן כמעט לא מתייחסות לסיכון של פדיון עקב קריסת שווקים פיננסיים. בארץ, חלק גדול מהפוליסות הן פוליסות משתתפות ברווחים, הגובות דמי הניהול לפי רווחים בהשקעות בשוק ההון דווקא.
תקנות סולבנסי II, בדומה לתקנות באזל II במערכת הבנקאות האירופאית, אינן מנסות לקבוע חוקים אלא כללי חשיבה עבור ההנהלות, באופן שהרגולציה מותירה למנהלי החברות את החופש להחליט כיצד לפעול בכל מצב. אך כאשר מתערבבים בשיקולי ההנהלה גורמים נוספים, כגון שכר, בונוסים ואופציות, אנו עלולים לחזור שוב לבעיות שנוצרו במשבר האחרון.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
