על סחורה אחת שערכה עולה בניגוד לכל השאר

אריה גורן מכלל פיננסים מסביר מדוע גם מחיר הזהב תלוי במשבר היווני וכיצד ניתן להשקיע בחוכמה במתכת האצילה
אריה גורן |

שבוע המסחר בסחורות האחרון התאפיין בירידות חדות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-5.9%, הירידה השבועית התלולה ביותר מאז דצמבר 2008. מדד הסחורות נמוך כיום ב-44.9% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך עדיין גבוה ב-30.6% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר 2009. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו במחיר הניקל, שירד ב-14.1% ל-22,170 דולר לטון; במחיר הנפט הגולמי, שירד ב-12.8% ל-75.11 דולר לחבית, ובמחיר הסוכר, שירד ב-9.2% ל-13.8 סנט לפאונד. לעומתם מחיר הזהב הוסיף לעלות זה שבוע שלישי ברציפות ב-2.5% ל-1,210.40 דולר לאונקיה, אבל על הזהב אפרט בהמשך. מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה ב-7.57% בשבוע שעבר ל-3,608 נקודות. המדד נמוך כעת ב-22.6% מהפסגה, 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל גבוה ב-66.8% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009. גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו ירידות חדות בשבוע שעבר. מדד המניות האמריקאי, S&P500, ירד ב-6.39% ל-1,110.88 נקודות; ומדד מניות הנאסד"ק ירד בסיכום שבועי ב-7.95% ל-2,265.64 נקודות, ובכך איבדו שני המדדים את כל הרווח שהשיגו השנה. מדד המניות העולמיMSCI World ירד בשבוע שעבר ב-8.26% ל-1,099.58 נקודות, מתחילת השנה כבר ירד מדד המניות העולמי ב-4.9%. הדולר התחזק מאוד ביחס לאירו בשבוע שעבר, בשיעור של 4.08% ל-1.275 דולר לאירו. מאז הפסגה הזמנית שנרשמה לאירו, 1.514 דולר לאירו ב-25 בנובמבר 2009, כבר נחלש ערכו ביחס לדולר ב-15.8%. הדולר נחלש ביחס לין היפני בסיכום שבועי ב-2.39% ל-91.60 דולר לין. ביחס לשקל התחזק הדולר בשבוע שעבר ב-2.34%, ושערו היציג האחרון היה 3.803 שקל לדולר. בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת. זהב בעוד שמחירי כמעט כל הסחורות ירדו ירידה תלולה בשבוע האחרון, מחיר הזהב הוסיף לעלות זה שבוע שלישי ברציפות ב-2.5% בשבוע שעבר ל-1,210.40 דולר לאונקיה, מחיר הרחוק במעט משיא כל הזמנים שנקבע במסחר התוך יומי ב-3 לדצמבר 2009, 1222.10 דולר לאונקיה. יתר על כן, למחיר הזהב נרשם מחירו הגבוה בכל הזמנים בחישוב באירו, בפרנק שוויצרי ובלירה סטרלינג. יש לציין שבערכים ריאליים מחיר הזהב כבר היה גבוה הרבה יותר, מחיר הפסגה שנרשם בינואר 1980, שהגיע ל-850 דולר לאונקיה, שקול ל-2,380 דולר בערכים של היום מתואמים לאינפלציה. כדי להמחיש את העלייה החדה במחיר הזהב בעת האחרונה מצורפים כאן שלושה גרפים: הראשון גרף יומי של הזהב משנת 2001 מחושב בדולרים לאונקיה, השני גרף יומי מחושב באירו לאונקיה לפי השער היומי של האירו בכל יום באותן שנים, והשלישי גרף יומי מחושב בשקלים לגרם ולא לאונקיה כדי להיטיב להמחיש את מחיר הזהב בשקלים לפי שער היומי של השקל בכל יום. הזהב משמש בעיקר לייצור תכשיטים (כ-65% מצריכת הזהב הממוצעת בשש השנים האחרונות), אבל העלייה האחרונה במחיר הזהב לא נובעת מביקוש לזהב לייצור תכשיטים; להיפך, כשעולה מחיר הזהב יורד הביקוש לתכשיטי זהב. לאחרונה חלה עלייה במחיר הזהב, מפני שבשבועות האחרונים עקב המשבר ביוון ובארצות אירופיות נוספות הולך וגובר החשש בקרב ציבור המשקיעים מפני הידרדרות נוספת בכלכלה וביציבות העולמית. המשקיעים מחפשים מקלט בטוח בהשקעה בזהב, ותעודות הסל המשקיעות בזהב ממשי מאפשרות להם להשקיע בזהב ממשי בנוחות. כמות הזהב שמחזיקה תעודת הסל הפופולארית ביותר, GLD, גדלה ב-20 טון בחודש וחצי האחרון ל-1,186 טון, כמות הגדולה מזו שמחזיקות ממשלות סין, שוויץ, יפן ורוסיה; רק ממשלות ארצות הברית, גרמניה, איטליה וצרפת וקרן המטבע העולמית מחזיקים כמות זהב גדולה יותר. מכיוון שהזהב הוא מתכת אצילה שאינה מתכלה או מתחמצנת, כמעט כל הזהב שהופק אי פעם נמצא במקום כלשהו על פני האדמה. על פי ההערכות, כמות הזהב על פני האדמה בעולם כיום היא כ-163,000 טון: כ-18% ממנה (29,700 טון) שמורה במרתפי הבנקים המרכזיים של המדינות השונות, כ-51% (83,600 טון) בידי אנשים פרטיים בצורה של תכשיטים, כ-17% (27,300 טון) במטילי זהב, מטבעות ומדליונים לצרכי השקעה, כ-12% (19,700 טון) בסקטור התעשייתי ו-2% בצרכים שונים. עתודות הזהב שלא נכרה עדיין מוערכות ב-50,000 טון. כלומר, יותר משלושה רבעים מסך כל הזהב כבר נמצא מעל פני הקרקע. איך משקיעים בזהב בישראל כלל-פורקס בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחיר הזהב בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים. ההשקעה בזהב באמצעות כלל-פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול לגרום למחיקת כל ההשקעה אם ינוע בתחילה מחיר הזהב בכיוון ההפוך. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים. להלן קישור לחברה: https://www.clalforex.co.il/he/apply/?tag=open_new תעודת סל קסם זהב לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 2.0 מיליון ש', וערך נכסיה 96 מיליון ש'. תשואת התעודה מתחילת השנה היא 6.4% בהשוואה לעלייה במחיר הזהב בשיעור 10.4% באותה תקופה. קישור לחברה: http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biztsuot_new.shtml?p_id=1093160 תעודת סל תכלית זהב לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 1.2 מיליון ש', וערך נכסיה 21 מיליון ש'. תשואת התעודה מתחילת השנה היא 6.4% בהשוואה לעלייה במחיר הזהב בשיעור 10.4% באותה תקופה. קישור לחברה: http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biztsuot_new.shtml?p_id=1113521 תעודת סל בארצות הברית תעודת הסל הסחירה ביותר לזהב, ,streetTRACKS Gold Trust נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול GLD, החברה המנהלת היא World Gold Trust Services, ודמי הניהול הם 0.40% לשנה. תשואת התעודה מתחילת השנה היא 10.2% בהשוואה לעלייה במחיר הזהב בשיעור 10.4% באותה תקופה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודת סל זו. קישור לאתר הקרן: http://www.spdrgoldshares.com *מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים. *הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של זהב, תעודת סל או כל סחורה שהיא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.