תגובות בשוק: "אלה ירידות? אם ספרד תבקש סיוע, אז באמת יהיה שמח בשווקים", לקנות או למכור?
שוקי ההון ברחבי העולם הגיבו היום בחריפות לחששות להתפשטות המשבר ביוון למדינות אחרות בגוש האירו ושמועה עיקשת לפיה ספרד צפויה להצטרף ליוון ולבקש סיוע עתק כדי להימנע ממשבר פיסיקלי חמור מאוד. המדדים המובילים באירופה ובארה"ב יורדים חדות ובאחד העם נסגר המסחר באדום.
"להערכתי האישית, לא גמרנו עם הבעיות וייקח עוד הרבה זמן עד שהמערכת באירופה תתייצב", אמר בשיחה עם Bizportal ליאור כרמון, סמנכ"ל מיטב קרנות נאמנות. "ואני לא מדבר על מצב בו ספרד תבקש סיוע, כי אז זה יהיה הסוף של גוש האירו". מנהל ההשקעות לא מאמין שהגרמנים והצרפתים יהיו מוכנים להמשיך לחלק כסף ולדעתו "הם פשוט יעדיפו לפרק את הגוש. אם לא תהיה פה עזרה גדולה של קרן המטבע הבינלאומית תהיה פה בעיה רצינית מאוד, באמת יהיה שמח".
מרבית המשקיעים רואים בימים האחרונים איך השקעתם בבורסה נחתכת. "למי שבלחץ אני מציע לקחת הרבה אוויר ולשקול את הצעדים הבאים שלו. אפשר להסתכל על הטווח הארוך ולחכות שהשוק יתקן בחזרה, או שניתן לדלל חלק מהתיק עד יעבור זעם. בכל מקרה רצוי לשקול את הדברים ולא לפעול בפזיזות".
מלבד ההשלכות של הטלטלה בשוקי ההון בעולם, הירידות בבורסה בתל אביב הן גם תולדה של גורמים מקומיים. ברקע לצרות בחו"ל הזרים ממשיכים למכור החזקות ברקע ליציאת ישראל ממדדי השווקים המתפתחים של MSCI, הבנקים מתמודדים עם הלימות ההון וחברות הסלולר עם הורדת הקישוריות.
"אני מקווה שלאחר ה-9 במאי (הבחירות לפרלמנט בגרמניה, א.א.), הדברים בנוגע ליוון יתבהרו, ושבימים הקרובים יתברר שהסיפור סביב ספרד הוא רק שמועה שהפיצו. בשורה התחתונה, יש הרבה נתונים שליליים על שוק המניות ולכן זה לא מעודד ללכת לקנות, חדוות הקניות נעלמה. נכון להיות דפנסיבי כרגע", אמר כרמון ומהצד השני ציין, כי הגופים המוסדיים נמצאים ברמת נזילות גבוהה, בעמדות דפנסיביות, וברגע שהסערה תשכך הם יחזרו להגדיל את הרכיב המנייתי.
שמיל קורצמן, מנהל השקעות ראשי במגדל ניהול תיקי השקעות, התייחס בשיחה עם Bizportal לירידות החדות היום בבורסה המקומית ואמר כי "הדבר נובע ממספר גורמים שחברו יחד". לדבריו, "קודם כל צריך להבין שהבורסה בארץ הייתה גבוהה ודי מנותקת מבחינת התשואות ביחס לעולם כך שברור שהיה פה חיפוש של טריגר למימוש. דבר שני, יש את כל עניין המעבר לשוק מפותח וגם זה מייצר לחץ מכירות מסוים. דבר שלישי זה כמובן המשבר באירופה, שמאיים להתפשט לפורטוגל וספרד. כאשר שלושת הגורמים האלה חוברים יחד, התוצאה היא פאניקה וירידות חדות גם בבורסה המקומית".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
