סין הבאה בתור? הבנק המרכזי בהודו העלה במפתיע את הריבית כתגובה להתגברות האינפלציה
הבנק המרכזי בהודו העלה באופן מפתיע את הריבית במדינה מ 3.25% ל 3.5% . החלטתו של הבנק המרכזי התקבלה ברקע לשיעור האינפלציה הגבוה אשר רשם שיא של 16 חודשים( 16.2% אינלפציה ב-12 חודשים האחרונים). עוד ברקע להחלטת הריבית הייתה התחממות מהירה בפעילות הכלכלית, מדד הייצור התעשייתי עלה ב-16.7% מתחילת 2010. נציין כי זוהי העלאת ריבית הראשונה מאז יולי 2008 והיא התפרסמה כחודש לפני המועד המקורי בו היו אמורים לדון בריבית.
כלכלת הודו ממוקמת במקום השלישי מבין כלכלות אסיה אחרי סין ויפן וסך הפעילות מסתכמת ב-1.2 טריליון דולר. בזמן האחרון מסתמנת מגמה בשוק כי 2הכלכלות המובילות בצמיחה העולמית, סין והודו, מתחילות לשגת מהתכניות שלהן לתמיכה בשווקים. נציין כי הודו הינה חברה ברשימת BRIC ולכן לצעד שנקטה קיימות השלכות מכבידות על שוקי ההון בעולם.
שוקי ארה"ב ואירופה עברו להסחר בירידות לאחר ההודעה, בגלל החשש אצל המשקיעים כי הידוק מוניטרי יביא למיתון נוסף בגלל שהתאוששות הכלכלית בעולם הושגה אודות התערבותן של הממשלות ולכן אם הממשלות יפסיקו להתערב בשווקים ייתכן כי השווקים לא יצליחו להתמודד לבד עם הבעיות כמו שיעורי אבטלה גבוהיים.
הודו סובלת מאינפלציה גבוהה, לכן גם לאחר העלאת הריבית הנוכחית אם ננכה את האינפלציה ניראה כי הריבית עדיין שלילית ולכן ניתן לצפות כי העלאות נוספות צפויות לצאת לאור בטווח הקרוב. גישה דומה ניתן לראות מדינות כמו סין ומלזיה אשר העלו את יחס הרזרבות בבנקים וזאת גם כתגובה לעלייה באינפלציה.
רונן מנחם, מנהל יחידה לאסטרטגיה בבנק מזרחי, מעריך כי " לעת עתה אין להעריך שתהיינה להעלאת הריבית הנוכחית השלכות של ממש על הפעילות הכלכלית המתחזקת בהודו". את דבריו רונן מבסס על פרסום נתון מנהלי רכש בהודו שעלה שלוש פעמים ברציפות ועל ההזמנות החדשות והתעסוקה גדלים בקצב גדל והולך.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
מילואימניקים יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
