עו"ד בן דוד כבר רומזת על הצד הבא בביזנס שלה: "במנהטן ולוס אנג'לס יש ביקוש אדיר לקב' רכישה"
עו"ד קרן בן דוד, השותפה יחד עם אשת העסקים חני הורוביץ בקבוצת מגדלים העוסקת בייזום קבוצות רכישה, עולה לכותרות בתקופה האחרונה במסגרת מאבקה יחד עם עו"ד יצחק חג'ג' בהגבלת מתן האשראי לקבוצות על ידי בנק ישראל, בהובלתו של רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים. בראיון ל-Bizportal , מפרטת בן דוד את משנתה ומספרת על יתרונות קבוצות הרכישה.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
בן דוד אומרת כי בדיון המיוחד של הוועדה הכלכלית של הכנסת שהתכנסה ביום ג "הסתמנה אבן דרך, אור בקצה המנהרה בקבוצות הרכישה: יש טיוטת חוזר, חזקיהו בא לשמוע, הכנסת מבינה שלא ניתן ללכת נגד הזרם, ניתנה לי ולעו"ד חג'ג' זכות שימוע לגבי השלכות הוראות החוזר, סוף הדיון הוא תחליתו של מהפך. חזקיהו אמר שהוא מעכב את החלטתו, אך למעשה הוא מקפיא אותה ונותן לנו את ההזדמנות לקיים דיון פנימי ולהסביר את עמדתנו". בן דוד מוסיפה כי "עד היום חזקיהו הוטעה כתוצאה מהקמפיין האינטרסנטי של הקבלנים, כעת הוא הבין עד כמה הנושא טעון ליבון ואמר שקבוצות הרכישה לא פחות מסוכנות מהקבלנים, נמצאים באותה נקודת הפתיחה".
רבים חוששים מכניסה לקבוצות הרכישה בטענה שמדובר בתהליך מסוכן שמאורגן על ידי יזמים לא מקצועיים. בן דוד דוחה טענה זו ומציינת כי בשלבי הבנייה הסיכון בקבוצות רכישה נמוך יותר מהסיכון אצל קבלן: "קבלן מגיע לבנק מבלי שמכר דירה אחת, בעוד קבוצת רכישה מגיעה לבנק כשהפרויקט מכור כולו. כל ההון מצוי בנאמנות אצל עורך דין. אצל קבלן מדובר בהערכה, הבנק מתמחר את רמת הסיכונים. לא ניתן להשוות בין רמת הסיכון של מאות יחידים לבין פרויקט של חברה קבלנית שמתרסק ומפיל באפקט דומינו את כל הפרויקטים הנוספים של החברה. לדעתי יש צורך לעשות אפיון לקבוצות הרכישה לפי קבוצות סיכון". בן דוד מסרבת להתייחס לפרויקט ארלוזורוב המאורגן על ידי קבוצת 'אור סיטי' בראשותה של ענבל אור וקבוצת חג'ג', אך מציינת כי "יש מארגנים מוצלחים לעומת כאלה שאינם שווי מעמד".
אחד מהחששות בקבוצות רכישה הוא חילוקי דעות בין משתתפי הקבוצה שעשויים לעכב את בנייתה בזמן ניכר. בן דוד מאמינה כי גודל קבוצת הרכישה מהווה יתרון יחסי, "כשבאים ככוח צרכני ענק היכולת להוזיל את העלויות מול גורמי הבנייה גדולה יותר ודוחה את הטענה כי רוכשים בעייתיים עשויים "לתקוע" את הפרויקט: "בהסכם השיתוף בין הרוכשים יש מנגנון דרקוני הקובע מנגנונים מאוד חזקים לגבי התנהלות הקבוצה מרגע רכישת הקרקע. הסכם השיתוף כולל ייפוי כוח שנותן לעורך דין את הסמכות לממש את חלקו של רוכש בעייתי או רוכש המפגר בתשלומים. כמו כן, בהסכם יש הוראה בלתי חוזרת המאפשרת לנציגות הפרויקט, הכוללת שלושה נציגים הפועלים בהתנדבות ללא שכר, למשוך בכל רגע נתון תקציב ממסגרת האשראי". בן דוד אומרת כי היא מכירה מאות פרויקטים, מעולם לא שמעה על משתתף שעיכב פרויקט ולא ידועה לה על קבוצה שהקרקע שלה מומשה על ידי הבנק, מנגד היא מכירה עשרות קבלנים שהבנק מימש להם את הקרקע ואת הנכסים.
סוגיה בעייתית נוספת בקבוצות הרכישה הזוכה לביקורת על ידי הכנסת היא חוסר היכולת לאמוד את עלויות הבנייה, גורם העשוי להעלות את מחיר הדירות וליצור חוסר וודאות. בן דוד מוחה ואומרת בזעם:"למה אתם העיתונאים לא מספרים אף פעם על קבוצות רכישה שהוזילו את עלויות הבנייה? בפרויקט לב הסביונים בשכונת אם המושבות בפתח תקווה הקמתי בניין זהה ליד בניין שבנה קבלן, הצלחתי להוזיל את עלות הבניה בעוד הקבלן שדרש מחיר התחלתי גבוה יותר מלכתחילה הותיר את המחיר על כנו". בן דוד מוסיפה כי "המחיר נקבע על ידי שמאים מהמובילים בארץ שעובדים גם עם קבלנים רגילים. הבנק מחייב לתנאים מחמירים לפיהם לא ניתן לחשוף את הרוכשים לסטייה גדולה מ-5 עד 10 אחוז בעלויות הבנייה".
"אני בעד רגולציה, חובה שתהיה, המהות של פיקוח היא לחזק את המנגנון ולא לחסלו, אחרת מחירי הדירות יעלו ללא היכר" אמרה בן דוד והוסיפה כי "קבוצות הרכישה היוו מנוע סטארט אפ, אלטרנטיבה לגיטימית, טובה יותר ונכונה יותר. המשכורות לא עלו וכיום נדרשות 108 משכורות לרכישת דירה, אין כיום בועת נדל"ן, אך אם פעילות קבוצות הרכישה יוגבלו תיווצר בועה".
רבים מותחים ביקורת על כך שקבוצות הרכישה גרמו לעלייה משמעותית במחירי הקרקעות בשנה האחרונה. בן דוד שוללת שהסיבה לכך נובעת מפעילות קבוצות הרכישה ואומרת כי "התחרות גרמה לעליית המחירים בשוק. בשרונה לדוגמה, הפרויקט של גינדי הוביל לעלייה משמעותית במחיר הקרקע, בעוד קבוצות הרכישה הציעו מחירים נמוכים משמעותית. מדובר בשוק חופשי- ככל שיש יותר מתחרים הביקושים עולים וכך גם המחירים". בן דוד מוסיפה כי קבוצות הרכישה יכולות להרשות לעצמן לארגן פרויקטים במקומות בהם לקבלנים לא שווה להשקיע- ניתן למצוא היום בנייה בגבעת אולגה, בבאר שבע, אני לא בוחלת בשום עיר".
בן דוד מבשרת כי יש קבוצות שמתחילות לעסוק בתחום הפינוי בינוי, לדעתה קבוצות הרכישה נותנות מענה יותר חזק ויותר טוב כי מגיעים לדיירים ויחד איתם מחליטים על היקף הבנייה והסטנדרט ובניגוד לפרויקט של קבלן משיגים עלות בנייה יותר נמוכה וכך הכדאיות הכלכלית לביצוע הפרויקט גדלה".
"שאלו אותי איך אני מצליחה יותר מגברים", בן דוד מתוודה ומוסיפה כי "נשים מסתכלות גם על הפן האדריכלי-עיצובי, אינטואיציה נשית והבנה בצרכי הלקוח. המקצוענות היא לחם חוקי, כל לקוח שמגיע לחתום על הסכם שיתוף מקבל הסבר מפורט מעורך דין, נציגי המכירות שלנו עוברים תדרוך שבועי".
לשאלה אילו ערים לדעתה טובות היום להשקעה משיבה בן דוד כי "חדרה היא הדבר הבא, יקנעם מתעוררת לחיים וראשון לציון תמשיך להיות מבוקשת ביותר" ומוסיפה כי יד אליהו מתפתחת בקצב מדהים, בסופו של דבר תל אביב תהפוך ל"סיטי" הומוגנית ברמת הביקושים והמחירים ותציע מחירים שווים לכל נפש". בן דוד אומרת כי "במנהטן ולוס אנג'לס יש ביקוש אדיר לקבוצות רכישה בקרב קבוצות משקיעים" ורומזת על התרחבות לחו"ל.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.