עו"ד בן דוד כבר רומזת על הצד הבא בביזנס שלה: "במנהטן ולוס אנג'לס יש ביקוש אדיר לקב' רכישה"
עו"ד קרן בן דוד, השותפה יחד עם אשת העסקים חני הורוביץ בקבוצת מגדלים העוסקת בייזום קבוצות רכישה, עולה לכותרות בתקופה האחרונה במסגרת מאבקה יחד עם עו"ד יצחק חג'ג' בהגבלת מתן האשראי לקבוצות על ידי בנק ישראל, בהובלתו של רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים. בראיון ל-Bizportal , מפרטת בן דוד את משנתה ומספרת על יתרונות קבוצות הרכישה.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
בן דוד אומרת כי בדיון המיוחד של הוועדה הכלכלית של הכנסת שהתכנסה ביום ג "הסתמנה אבן דרך, אור בקצה המנהרה בקבוצות הרכישה: יש טיוטת חוזר, חזקיהו בא לשמוע, הכנסת מבינה שלא ניתן ללכת נגד הזרם, ניתנה לי ולעו"ד חג'ג' זכות שימוע לגבי השלכות הוראות החוזר, סוף הדיון הוא תחליתו של מהפך. חזקיהו אמר שהוא מעכב את החלטתו, אך למעשה הוא מקפיא אותה ונותן לנו את ההזדמנות לקיים דיון פנימי ולהסביר את עמדתנו". בן דוד מוסיפה כי "עד היום חזקיהו הוטעה כתוצאה מהקמפיין האינטרסנטי של הקבלנים, כעת הוא הבין עד כמה הנושא טעון ליבון ואמר שקבוצות הרכישה לא פחות מסוכנות מהקבלנים, נמצאים באותה נקודת הפתיחה".
רבים חוששים מכניסה לקבוצות הרכישה בטענה שמדובר בתהליך מסוכן שמאורגן על ידי יזמים לא מקצועיים. בן דוד דוחה טענה זו ומציינת כי בשלבי הבנייה הסיכון בקבוצות רכישה נמוך יותר מהסיכון אצל קבלן: "קבלן מגיע לבנק מבלי שמכר דירה אחת, בעוד קבוצת רכישה מגיעה לבנק כשהפרויקט מכור כולו. כל ההון מצוי בנאמנות אצל עורך דין. אצל קבלן מדובר בהערכה, הבנק מתמחר את רמת הסיכונים. לא ניתן להשוות בין רמת הסיכון של מאות יחידים לבין פרויקט של חברה קבלנית שמתרסק ומפיל באפקט דומינו את כל הפרויקטים הנוספים של החברה. לדעתי יש צורך לעשות אפיון לקבוצות הרכישה לפי קבוצות סיכון". בן דוד מסרבת להתייחס לפרויקט ארלוזורוב המאורגן על ידי קבוצת 'אור סיטי' בראשותה של ענבל אור וקבוצת חג'ג', אך מציינת כי "יש מארגנים מוצלחים לעומת כאלה שאינם שווי מעמד".
אחד מהחששות בקבוצות רכישה הוא חילוקי דעות בין משתתפי הקבוצה שעשויים לעכב את בנייתה בזמן ניכר. בן דוד מאמינה כי גודל קבוצת הרכישה מהווה יתרון יחסי, "כשבאים ככוח צרכני ענק היכולת להוזיל את העלויות מול גורמי הבנייה גדולה יותר ודוחה את הטענה כי רוכשים בעייתיים עשויים "לתקוע" את הפרויקט: "בהסכם השיתוף בין הרוכשים יש מנגנון דרקוני הקובע מנגנונים מאוד חזקים לגבי התנהלות הקבוצה מרגע רכישת הקרקע. הסכם השיתוף כולל ייפוי כוח שנותן לעורך דין את הסמכות לממש את חלקו של רוכש בעייתי או רוכש המפגר בתשלומים. כמו כן, בהסכם יש הוראה בלתי חוזרת המאפשרת לנציגות הפרויקט, הכוללת שלושה נציגים הפועלים בהתנדבות ללא שכר, למשוך בכל רגע נתון תקציב ממסגרת האשראי". בן דוד אומרת כי היא מכירה מאות פרויקטים, מעולם לא שמעה על משתתף שעיכב פרויקט ולא ידועה לה על קבוצה שהקרקע שלה מומשה על ידי הבנק, מנגד היא מכירה עשרות קבלנים שהבנק מימש להם את הקרקע ואת הנכסים.
סוגיה בעייתית נוספת בקבוצות הרכישה הזוכה לביקורת על ידי הכנסת היא חוסר היכולת לאמוד את עלויות הבנייה, גורם העשוי להעלות את מחיר הדירות וליצור חוסר וודאות. בן דוד מוחה ואומרת בזעם:"למה אתם העיתונאים לא מספרים אף פעם על קבוצות רכישה שהוזילו את עלויות הבנייה? בפרויקט לב הסביונים בשכונת אם המושבות בפתח תקווה הקמתי בניין זהה ליד בניין שבנה קבלן, הצלחתי להוזיל את עלות הבניה בעוד הקבלן שדרש מחיר התחלתי גבוה יותר מלכתחילה הותיר את המחיר על כנו". בן דוד מוסיפה כי "המחיר נקבע על ידי שמאים מהמובילים בארץ שעובדים גם עם קבלנים רגילים. הבנק מחייב לתנאים מחמירים לפיהם לא ניתן לחשוף את הרוכשים לסטייה גדולה מ-5 עד 10 אחוז בעלויות הבנייה".
"אני בעד רגולציה, חובה שתהיה, המהות של פיקוח היא לחזק את המנגנון ולא לחסלו, אחרת מחירי הדירות יעלו ללא היכר" אמרה בן דוד והוסיפה כי "קבוצות הרכישה היוו מנוע סטארט אפ, אלטרנטיבה לגיטימית, טובה יותר ונכונה יותר. המשכורות לא עלו וכיום נדרשות 108 משכורות לרכישת דירה, אין כיום בועת נדל"ן, אך אם פעילות קבוצות הרכישה יוגבלו תיווצר בועה".
רבים מותחים ביקורת על כך שקבוצות הרכישה גרמו לעלייה משמעותית במחירי הקרקעות בשנה האחרונה. בן דוד שוללת שהסיבה לכך נובעת מפעילות קבוצות הרכישה ואומרת כי "התחרות גרמה לעליית המחירים בשוק. בשרונה לדוגמה, הפרויקט של גינדי הוביל לעלייה משמעותית במחיר הקרקע, בעוד קבוצות הרכישה הציעו מחירים נמוכים משמעותית. מדובר בשוק חופשי- ככל שיש יותר מתחרים הביקושים עולים וכך גם המחירים". בן דוד מוסיפה כי קבוצות הרכישה יכולות להרשות לעצמן לארגן פרויקטים במקומות בהם לקבלנים לא שווה להשקיע- ניתן למצוא היום בנייה בגבעת אולגה, בבאר שבע, אני לא בוחלת בשום עיר".
בן דוד מבשרת כי יש קבוצות שמתחילות לעסוק בתחום הפינוי בינוי, לדעתה קבוצות הרכישה נותנות מענה יותר חזק ויותר טוב כי מגיעים לדיירים ויחד איתם מחליטים על היקף הבנייה והסטנדרט ובניגוד לפרויקט של קבלן משיגים עלות בנייה יותר נמוכה וכך הכדאיות הכלכלית לביצוע הפרויקט גדלה".
"שאלו אותי איך אני מצליחה יותר מגברים", בן דוד מתוודה ומוסיפה כי "נשים מסתכלות גם על הפן האדריכלי-עיצובי, אינטואיציה נשית והבנה בצרכי הלקוח. המקצוענות היא לחם חוקי, כל לקוח שמגיע לחתום על הסכם שיתוף מקבל הסבר מפורט מעורך דין, נציגי המכירות שלנו עוברים תדרוך שבועי".
לשאלה אילו ערים לדעתה טובות היום להשקעה משיבה בן דוד כי "חדרה היא הדבר הבא, יקנעם מתעוררת לחיים וראשון לציון תמשיך להיות מבוקשת ביותר" ומוסיפה כי יד אליהו מתפתחת בקצב מדהים, בסופו של דבר תל אביב תהפוך ל"סיטי" הומוגנית ברמת הביקושים והמחירים ותציע מחירים שווים לכל נפש". בן דוד אומרת כי "במנהטן ולוס אנג'לס יש ביקוש אדיר לקבוצות רכישה בקרב קבוצות משקיעים" ורומזת על התרחבות לחו"ל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?" האותיות המאוד קטנות שבחוזה
הכתבה עודכנה: מאחורי הריבית הטובה של וואן זירו עומד תנאי חשוב - לשלם עמלה של 49 שקל בחודש.
בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. נקדים את המאוחר - זה לא "חלום", חשוב לקרוא את האותיות הקטנות.
הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".
אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות".
אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?
"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"
את בטוחה, כן
"כן, זה חשבון ללא עמלות".
בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.
- ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח
- הקרנות הכספיות מעלות דמי ניהול: איך זה משפיע עליכם? והאם הן עדיין עדיפות על פיקדונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?
"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו".
בריבית קבועה, נכון? לא משתנה
"בריבית קבועה"
