על הכיוון במניות ועל אפיק שבו החגיגה כנראה נגמרה

רן קבין מתייחס לתשואות בקונצרני, לשוק המניות ולמצב באופן כלכלי
רן קבין |

מדהים שרק לפני פחות משנה וחצי, על רקע דיכאון קשה ומצב כלכלי מדאיג, שבר מדד המעו"ף את רמת 600 הנקודות כלפי מטה. אף אחד לא התעניין במניות ומי שכבר הסכים להקשיב ידע תמיד להסביר בצורה מלומדת מדוע עוד לא ראינו כלום וכמה המשבר רק בתחילתו.

הפסיכולוגיה והפחד גברו אז על כל היגיון. באחד מימי השיא של המשבר נקבעה לי פגישה עם לקוח פוטנציאלי לפתיחת תיק השקעות. ביום הפגישה הבורסה צנחה בכמה אחוזים טובים וההיסטריה בתקשורת חגגה. בעודי עושה דרכי אל הלקוח אני מקבל שיחת טלפון המודיעה לי על ביטול הפגישה.

למרות כל הסבריי שייתכן שדווקא זו יכולה להיות הזדמנות ושבכלל ניתן להחליט על הרכב תיק סולידי או כל תיק אחר בהתאם למצב השוק ולצרכיו האישיים, האיש פשוט נבהל מהמצב.

בדיעבד, היה זה היום הטוב ביותר לקנות מניות אולי בעשור האחרון. המציאות חזקה מכל דמיון והנה אנחנו נמצאים שוב כמעט באותה נקודה ממנה התחיל המשבר הקודם (לפחות ברמת מדד המעוף). כעת נשאלת השאלה: האם אנו לקראת פריצת רמת השיא של כל הזמנים בבורסה בת"א?

בכל זאת מעיבים סיכונים

היות שלא הכל ורוד, אני אתחיל דווקא בחששות: גירעונות גדולים במדינות רבות בעולם מאיימים על המשך ההתאוששות הכלכלית, כאשר ברקע מרחפים איומים להורדת דרוג החוב של ממשלות שעד לא מזמן, איש לא העז להטיל בהן ספק (כולל ארה"ב). שוק התעסוקה בארה"ב עדיין לא פורח, באירופה המצב עדיין מורכב וגם מכיוונה של סין יש סיכונים.

דווקא בישראל הקטנה, המצב נראה כנוח ביותר, כאשר רמת האבטלה יורדת, גביית המיסים במגמת שיפור, הגירעון לא צפוי להכביד, קצב הצמיחה משתפר והאינפלציה בינתיים לא מרימה ראש. עם נתונים כאלו, קשה כרגע לראות מה ימנע מן הבורסה בארץ לשבור שיא חדש בחודשים הקרובים.

אחת הבעיות שמטרידה כיום רבים (כולל אותי) מגיעה דווקא מכיוון אגרות החוב הקונצרניות. התשואות עליהן ירדו, המחירים עלו ולאור הביצועים החזקים (ההיסטוריים) של קרנות הנאמנות המתמחות באפיק זה בשנה האחרונה בשילוב עם האלטרנטיבה של ריבית אפסית בבנק, הציבור ממשיך להזרים ביקושים. הבעיה שנוצרת הינה קושי גדול באיתור אגרות חוב קונצרניות שתשואתן מפצה על הסיכון בהן והאפסייד בדרך כלל קטן.

הבעייתיות הזו יכולה כמובן לגרום לתיקון באגרות החוב הקונצרניות כפי שצופים רבים וגם אם תיקון כזה לא יגיע בסופו של דבר בעוצמה, הרי שהאפסייד כיום לא גדול במיוחד וספק אם הוא מצדיק השקעה בחלק גדול מן האגח"ים הללו. אגרות חוב עליהן כתבתי בשנה האחרונה בטור זה ממש טיפסו בחדות והתשואה עליהן ירדה: ברגרואין (שעלתה מאז ביותר מ-30% והתשואה עליה ירדה מכ-17% לכ-7.5%), דה לסר (שעלתה גם כן ביותר מ- 30% והתשואה עליה ירדה מאזור 14% לכ-6.3% בלבד - דולרי) ואפריקה כא' (שעלתה בקרוב ל- 100%!!! והתשואה עליה ירדה לכ- 16%).

בעוד שאת אגרות החוב של ברגרואין ודה לסר מכרנו לאחרונה מן התיקים, דווקא באפריקה כא' השארנו חלק מן האחזקה, לאור העובדה שעדיין קיים בה אפסייד לעומת אפסייד מוגבל יותר בשתי האגרות הקודמות שציינתי.

תרחיש אפשרי נוסף הינו שמחירי האג"חים פשוט יתייצבו סביב הרמות הנוכחיות, תוך סלקטיביות בין האגרות היותר אטרקטיביות לאלו שפחות אטרקטיביות ומן הצד השני תחום ההנפקות יספק סחורה במחירים סבירים למשקיעים. כך או כך, צריך להתרגל לעובדה שעיקר החגיגה באפיק הזה נגמרה. לפחות לעת עתה.

בשוק המניות בת"א המצב שונה. למרות העליות החדות בשנה האחרונה, למניות אין תקרה ברורה וכל עוד הנתונים הכלכליים ימשיכו להציג שיפור והפירמות יגדילו רווחים, נראה ששוק המניות ימשיך במגמה החיובית אם כי בקצב נורמאלי יותר. בתקופות גאות קודמות שוק המניות עבר בהרבה כל שיא קודם ואין סיבה לחשוב שדווקא הפעם המצב יהיה שונה. שוק המניות בארץ יכול להמשיך לעלות גם בתקופות בהן הבורסה בארה"ב מדשדשת, אבל החסינות הזו לא תחזיק מעמד במקרה של ירידות חדות בארה"ב או בעולם. הפחד מרמת שיא כל הזמנים עשוי בהחלט להקשות על המשקיעים ולכן ייתכן שיבוא תיקון (וייתכן גם שלא...).

לסיכום,

בניגוד למה שראינו עד כה, מנוע התשואות להמשך הדרך נותר כנראה באפיק המנייתי ופחות באפיקי אגרות החוב למיניהן וגם כאן חשוב להיות מאד ממוקדים בניירות ספציפיים עם פוטנציאל אמיתי. העבודה הקשה באמת של מנהלי ההשקעות וכל מי שעוסק בתחום רק עכשיו מתחילה.

הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט שלנו בכתובת www.kabin-invest.co.il.

***גילוי נאות - חברת קבין בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות ללקוחות. ניירות ערך של חברות המוזכרות בדו"ח זה, מוחזקים ו/או עשויים להיות מוחזקים בחלק מן התיקים הנ"ל וקבין בית השקעות בע"מ עשויה לרכוש ו/או למכור את ניירות הערך האמורים ללא כל הודעה. הכותב הינו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ. הנתונים הינם למועד כתיבת המאמר (16/3/2010) ומבוססים על מידע שהתפרסם באתר הבורסה ובעיתונות הכלכלית. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור את ניירות הערך המוזכרים במסמך זה ו/או ניירות ערך אחרים או מטבעות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. האמור לעיל מוגש כאינפורמציה בלבד. מסמך זה מתבסס אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור ועל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. מסמך זה אינו מהווה יעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל משקיע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".