ניוזלטר אג"ח
דסק מסחר
אפיק ממשלתי שקלי: מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד בשיעור חד מהצפוי. כתגובה לכך נרשמו עליות שערים נאות לאורך כל העקום השקלי ובמיוחד בחלקו הארוך. בחלק הבינוני של העקום עד 3 שנים כדוגמת ממשלתי שקלי 313 התשואה ירדה באופן חד והגיעה לרמות של 3%. להערכתנו רמת תשואה זאת איננה אטרקטיבית לקנייה, הן מבחינת הרמה האבסולוטית הנמוכה והן מבחינת הציפיות האינפלציוניות הנמוכות הנגזרות מאיגרת זו כנגד המקבילה לה באפיק הצמוד. כמו כן ,אנו חושבים שריבית בנק ישראל תמשיך לעלות החל מהרבעון השני, במקביל לעלייה בציפיות האינפלציוניות, ואנו בהחלט רואים ריבית של 3% שנה קדימה מהיום, כך שהאג"ח לא מפצה על עליית התשואות העתידית.
אפיק ממשלתי צמוד מדד: כתגובה למדד המחירים הנמוך, אגרות החוב עד מח"מ 5 שנים הגיבו בירידת מחיר של עד 0.6%. התשואה בחלק הארוך של העקום כמעט ולא השתנתה בשבוע החולף. להערכתנו יש לנצל את הלחץ הנוצר על איגרות החוב הצמודות במח"מ של 5-3 שנים כדי לאסוף סחורה בציפיות אינפלציוניות של עד 2.3%. המדד הקרוב צפוי לרדת בשיעור של 0.4%, וזה לאחריו צפוי להיות אפסי, אך לאחר מכן חוזרים לתוואי של מדדים חיוביים, עם עליה משמעותית בציפיות האינפלציה, לאחר שמדדי תחילת השנה יצאו מהמדידה. בשבוע האחרון הינו עדים לעלייה חדה במחירי הסחורות ובראשן הזהב השחור.
עליית מחירי הסחורות תבוא לידי ביטוי כבר במדד חודש מרץ.
אפיק קונצרני: מדדי התל-בונד עלו בשיעור של 0.6% בשבוע החולף. המרווחים ממשיכים להצטמצם ביחס לאפיק הממשלתי. חברת גזית גלוב דיווחה לבורסה על הנפקה פרטית של 200 מיליון לגוף מוסדי בסדרה ד. חברת מצלאווי נהנתה מביקושי יתר בהנפקה. וגם בהרחבת סידרה של מנפיקים ט נרשמו ביקושי יתר.
סביבת האינפלציה
מדד חודש ינואר ירד ב- 0.7% לעומת צפי לירידה מתונה יותר של 0.3%-0.4%. הפער בין המדד בפועל לתחזית נובע מ-3 סעיפי מדד עיקריים: סעיף הדיור, אשר ירד לעומת צפי שלנו לאי שינוי בו. לשים לב, כי סעיף הדיור ירד גם בחודש הקודם, למרות שסקר מחירי הדירות בבעלות דיירים מוסיף להצביע על התייקרות במחירים בתקופה זו, אם כי בשיעור מתון מאשר בחודשים קודמים.
גורמים נוספים שהשפיעו על המדד: ירידה במחירי הירקות והפירות, למרות שעונתית מחירם מתייקר בינואר (יתכן שהדבר נובע ממזג האוויר החם שהביא להצפה של השווקים בירקות ופירות), וירידה חדה מן הרגיל במחירי ההלבשה וההנעלה בינואר (גם במקרה זה, יתכן ולמזג האוויר החם הייתה תרומה לכך, והתיקון יבוא בחודשים הבאים).
מדד חודש פברואר צפוי לרדת ב- 0.4%
מדד חודש פברואר יושפע מירידה נוספת במחירי הירקות והפירות, על רקע מזג האוויר החם בחודש האחרון, ובדגש על השבוע האחרון, ומירידה נוספת בסעיף הדיור (בעקבות הירידות האחרונות במדד, ביטלנו את הפרמיה שהייתה קבועה במודל שלנו, ושביטאה את הלחץ לעליית המחירים שהיה קיים בשוק מזה תקופה ארוכה). ירידה צפויה גם באחזקת הדירה, על רקע הירידה בתעריף החשמל ממחצית החודש, ובמחירי הריהוט והציוד לבית, מסיבות עונתיות. מנגד, אנו צופים כעת ירידה מתונה יותר במחירי ההלבשה וההנעלה לאחר הירידה החריגה בינואר.
בעקבות מדד ינואר, התעדכנה תחזית האינפלציה שלנו לשנת 2010 ל- 1.6%.
ציפיות האינפלציה של השוק גבוהות מממוצע תחזיות החזאים
כתגובה להעלאת הריבית המוניטרית ולגידול בהיקפי ספיגת ההון באמצעות המק"מ, הצטמצמו אמצעי התשלום במשק (עו"ש ומזומן) בינואר ב- 2.3%, לאחר ירידה של 0.4% בחודש הקודם, ושיעור השינוי על פני השנה האחרונה, ירד מ- 52.4% בדצמבר 2009 ל- 43.7% בינואר 2010. על רקע הצפי לעליה בריבית המוניטרית השנה, ולהמשך ספיגה באמצעות המק"מ, יש לצפות לירידה נוספת באמצעי התשלום במשק, בחודשים הקרובים.
ציפיות האינפלציה לשנה עלו בינואר ב-0.2 נקודות האחוז לרמה של 2.7%, והמשיכו ועלו ב- 30 הימים האחרונים לרמה של 2.8%. עם זאת, ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים לשנה הקרובה, נמוך מהערכות המשקיעים הנגזרות משוק האג"ח, ועומד על 2.2% בלבד. אנו צופים עליה בממוצע תחזיות החזאים בחודשים הקרובים (ראו הרחבה בהמשך), במקביל לירידה בעקבות מדד ינואר בציפיות השוק.
הציפיות לשנה השנייה ירדו מ- 3.2% ל- 3.0%, והמשיכו לרדת ב- 30 הימים האחרונים, לרמה של 2.8%.
הציפיות לשנה השלישית ואילך ירדו מ- 2.6% ל- 2.5% בינואר, ונותרו ברמה זו ב-30 הימים האחרונים.
ציפיות האינפלציה לשנה צפויות להמשיך ולעלות ב- 12 החודשים הקרובים צפויה אינפלציה של 2.2%.
העלייה בתחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נובעת מהוצאתו מהמדידה של מדד ינואר שירד חדות, והכנסתו למדידה של מדד ינואר 2011, שלא צפוי לרדת בשיעור דומה. מגמה זו צפויה ללוות אותנו בחודשים הקרובים.
יש לזכור, כי מדדי ינואר - מרץ מושפעים משורה של גורמים חד פעמיים שפועלים לירידה חדה בהם, מעבר לעונתיות הרגילה המאפיינת אותם. בין גורמים אלו: ביטול היטל הבצורת, הפחתת המע"מ והוזלת תעריפי החשמל. לכן, לאחר כל פרסום מדד נמוך, תפורסם תחזית אינפלציה עדכנית ל-12 החודשים הבאים אחריו, וזו צפויה להיות גבוהה יותר מקודמתה, בשל יציאתו כאמור של המדד השלילי/נמוך מהמדידה והכנסת מדד גבוה יותר הצפוי בעוד שנה.
אנו מעריכים, כי כבר בעוד חודש ימים יעלה ממוצע תחזיות החזאים אל מעל ל- 2.5% ויתקרב אל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים. הציפיות צפויות להתייצב ברמה גבוהה זו ברבע השני של השנה.
עלייה צפויה במחיר הבנזין לכלי הרכב בחודש מרץ
בשבוע האחרון נמשכו המגמות עליהן הצבענו לפי שבוע ימים ? עליה במחיר הנפט הגולמי ופיחות בשער השקל. מחיר הנפט הגולמי ושער השקל/דולר בימים הקרובים, יקבעו את מחירי הבנזין לכלי הרכב לחודש מרץ. מנתוני סוף השבוע מסתמן, כי ללא תיקון משמעותי בשני אלה בימים הקרובים, צפויים מחירי הבנזין לכלי הרכב להתייקר בחודש מרץ.
מה קורה בשוק האג"ח הקונצרני
מדד אג"ח לא ממשלתיות עלה השבוע בשיעור מתון. מתחילת החודש עלה ב-1.21% והשלים עלייה של 3.36% מתחילת השנה.
הנפקות השבוע:
- הכשרת היישוב 14 - הכשרת היישוב השלימה גיוס של 150 מיליון ₪. התכנון המקורי היה לגייס 100 מיליון ₪ אולם בעקבות הביקוש הגדילה החברה את הגיוס. מרווח הריבית שנקבע במכרז הציבורי הינו 5.05% מעל אג"ח ממשלתי ריבית משתנה 520. הגיוס מגובה בשעבוד אחזקותיה של הכשרת הישוב בחברת הנדל"ן סקיילין, בה היא מחזיקה כ-30% מהון המניות.
- שיכון ובינוי ד' ? אג"ח דורג, התמורה מיועדת להחלפה של עד מחצית מסדרת אג"ח 2. האיגרת הינה צמודה למדד עם קופון 4.7%.
- אינטרקולוני ג' ? כחלק מההסדר בחברה, הונפקה סדרת אג"ח ג' להמרה. על פי ההסדר, הומרו 130.5 מיליון שקל ע.נ אג"ח, 65% מאג"ח סדרה א' וסדרה ב' כולה, ל -89.7 מיליון מניות, שיהוו כ-90% מהון החברה. סדרה א' שנותרה במחזור, בהיקף כ-29.5 מיליון שקל, הפכה לסדרת אג"ח להמרה.
מידרוג מאשרת את דירוג חברת אסם Aaa עם אופק יציב. הדירוג ניתן בזכות מעמדה הבכיר של החברה בענף המזון בישראל, ובזכות המאפיינים הסולידיים של ענף המזון ככלל ובפרט בקטגוריות בהן פועלת החברה. החברה מתונה ויציבה לאורך השנים. החברה מתמודדת באופן טוב עם מגמות התחרות בשוק הקמעונאות.
מעלות הכניסה ל- Credit Watch את משולם לוינשטין (A+), דלק נדל"ן (BBB) ואת נצבא (AA) סדרה ב'. ההכנסה לרשימת מעקב הינה בעקבות עדכון מתודולוגיית החברה.
דלק נדל"ן ? סדרות החברה מדורגות BBB אולם לחברה סדרת אג"ח א' מגובה בנכסים בעלת דירוג AA. בעקבות עדכון וחידוד הקריטריונים לדירוג אגרות חוב מגובות בנכסים עקב הפער של חמש רמות דירוג בין הסדרות בזמן הקרוב יבחנו את הבטוחות ויבחנו את דירוג הסדרה המגובה. אגרות החוב סדרה א' בסך של כ- 30 מיליון ש"ח, הונפקו על ידי דלק נדל"ן בשנת 2004 ומגובות בפיקדון שקלי בסך של כ- 30 מיליון ש"ח, המופקד בבנק לאומי ומשועבד לטובת בעלי האג"ח.
משולם לוינשטין ? סדרות החברה מדורגות A ואילו סדרה ב' המגובה בבטוחה מדורגת A+. אגרות החוב (סדרה ב') בסך של כ-63 מיליון ₪, הונפקו על ידי משולם לוינשטין בשנת 2004 ומגובות בבנין הממוקם ברמת החייל אשר מושכר ברובו לחברת קומברס. בעבר, ניתנה תוספת של רמת דירוג אחת בגין שיעבוד הנכס, אשר שיקף את ההערכה כי בטוחה זו מגבה את יכולת הכיסוי של אגרת החוב מסדרה ב' במידה והאג"ח תגענה לחדלות פירעון.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
