בניהול תיק השקעות: על 2 הרעות החולות של המשקיע הפרטי

ניהול תיק השקעות הינו ניהול עסק לכל דבר ועניין להוציא את העובדה שבניהול תיק השקעות אין בהכרח עובדים הכפופים למנהל התיק
דיוויד סלומון |

היחס בין מספר החברות החדשות שקמות בהשוואה לאלה שחיות יותר מחמש שנים הינו 5% לערך. מספר החברות הגדולות שמצליחות לשרוד לאורך עשרות שנים כמו אלה ב-500 S&P הוא נמוך הרבה יותר מאשר הדעה הרווחת סוברת.

ד"ר היס, בספרו ארגון כגוף חי, טוען שיותר מ 40% מחברות הענק לא שורדות יותר מ-12 שנים בלבד. גם אם ד"ר היס מגזים מעט, לצורך העניין נוכל להסכים כולנו שחברות נוטות למות בטרם הגיעם לגיל שיבה טובה, ומוות בעריסה הינו מוות ארגוני שכיח ביותר גם במאה העשרים ואחד. בעולם העסקי כמובן.

מדוע עסקים צעירים מתים כל כך הרבה וכל-כך מהר הינה הסוגיה שאנו נטפל בה כאשר ההגיון העומד מאחור הוא פשוט ואני מקווה גם מקובל. ניהול תיק השקעות הינו ניהול עסק לכל דבר ועניין להוציא את העובדה שבניהול תיק השקעות אין בהכרח עובדים הכפופים למנהל התיק. אחת שזה נאמר, כל יתר הדברים דומים ואף זהים למדי. תיקוף ההשוואה יכול בהחלט להעשות לאור העובדה הסטטיסטית שרוב המשקיעים העצמאיים לאורך זמן אינם משגשגים וכנראה שהרוב לאחר טעימה כזו או אחרת סוגרים את הבסטה.

אחד הדברים המרכזיים שד"ר היס, מציין לגבי אותם עסקים-ארגונים שמצליחים או לא מצליחים קשור ישירות לסוגיית שמרנות בנושא ניהול הכסף. הוא טוען שרוב מקרי המוות הבלתי הכרחיים של הארגוניים-עסקים נעוצים בנטייה לפזרנות כספית וזאת באה לידי ביטוי בעיקר כאשר הקופה מתמלאת. פרופ' אדיג'ס בספרו 'צמיחה והתחדשות של ארגונים-עסקים', מציין שקיימת נטייה חזקה של ארגונים בוגרים להתחיל לעסוק בסוגיות מפתח כגון מספר החלונות שזכאי להם המנהל, גודל החדר וסוג הרכב. המשיכה לסמלי סטאטוס המקפלים בתוכם נהנתות על חשבון מיקוד בביזנס עצמו משיק לרעיון שכאשר הקופה מתחילה להתמלא והביטחון התעסקותי והכלכלי גדלים אנשים מתחילים לעסוק בתפל ובהחלט לא ממוקדים בפיתוח אסטרטגיות יעילות להמשך צמיחה עסקית-כלכלית.

דבר נוסף שד"ר היס מספר לנו שאחראי על חיים ומוות בעולם הארגוני-עסקי הינו ההימנעות של ארגונים ( ארגוני נהר בניגוד לארגוני שלולית ) לפתח בשוליים עסקים או מוצרים שיביסו את המוצר המרכזי שאותו עסק מוכר.

הוא טוען שהוא מצא שאותם עסקים שמצליחים לאורך זמן מאפשרים לחלק מהעובדים להתחיל לפתח מוצרים חדשים שאינם הקור ביזנס של אותו ארגון. לא מוצר אחד אלא מספר ומגוון מוצרים שונים שאחד מהם יהיה ה ג'ק פוט העתידי של אותו ארגון בוגר.

בדומה למנהלי תיקי השקעות ד"ר היס למעשה מדבר על עקרון פיזור הסיכונים מחד אך יתרה מכך למעשה מחייב הוא ארגונים בריאים להקצאות חלק מהמשאבים שלהם לגיוון תיק ההשקעות שלהם, וזאת למרות שאותם מוצרים מצליחים. אין הוא מדבר על עטיפות ואריזות חדשות הוא מציין

שיש חובה לאתגר את המוח הארגוני לחיפוש הזדמנויות חדשות שהינן מחוץ לקופסא של הארגון.

בעולם המשקיעים, אנו ב-PDM מזהים שני דברים חזקים:

א. הנטייה להתאהב בפוזיציה כלומר להישאר נאמן למניה או סקטור מסוים שמציג רווחיות

ב. להישאר נאמן לאסטרטגיה העסקית במקום לנסות ולאתר אסטרטגיה חילופית על חלק מתיק ההשקעות כמובן.

לצורך גיוון או פיזור תיק המניות והאסטרטגיה נדרשים שני דברים קשים ליישום. יכולת לחשוב מחדש ולקחת החלטה מחודשת הן לגבי תיק המניות והן לגבי האסטרטגיה שהתרגלנו אליה. חשיבה מחודשת הינה גילוי גמישות ובגרות ניהולית עסקית שאינה הולמת את בעל העסק-תיק המניות הקלאסי או נורמטיבי. אך כפי שד"ר היס מציין רוב בעלי העסקים מתים מוות בעריסה ורק אחוז קטן יחסית חי יותר מ-12 שנה.

מסקנה

1.ניהול תיק מניות הינו ניהול עסק לכל דבר ועניין

2.כושר ההישרדות של עסקים קטנים עד 5 שנים הינו נמוך מאוד

3.שמרנות כספית הינה הכרח המציאות לחיים ארוכים

4.יצירת מיני תיק השקעות הינו הכרחי

5.יצירת אסטרטגיה חילופית על חלק מהתיק מחייב חשיבה מחושת, קבה"ח וגמישות מחשבתית

6.אסור להתאהב בפוזיציה גם כאשר היא מנצחת כרגע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).