בניהול תיק השקעות: על 2 הרעות החולות של המשקיע הפרטי

ניהול תיק השקעות הינו ניהול עסק לכל דבר ועניין להוציא את העובדה שבניהול תיק השקעות אין בהכרח עובדים הכפופים למנהל התיק
דיוויד סלומון |

היחס בין מספר החברות החדשות שקמות בהשוואה לאלה שחיות יותר מחמש שנים הינו 5% לערך. מספר החברות הגדולות שמצליחות לשרוד לאורך עשרות שנים כמו אלה ב-500 S&P הוא נמוך הרבה יותר מאשר הדעה הרווחת סוברת.

ד"ר היס, בספרו ארגון כגוף חי, טוען שיותר מ 40% מחברות הענק לא שורדות יותר מ-12 שנים בלבד. גם אם ד"ר היס מגזים מעט, לצורך העניין נוכל להסכים כולנו שחברות נוטות למות בטרם הגיעם לגיל שיבה טובה, ומוות בעריסה הינו מוות ארגוני שכיח ביותר גם במאה העשרים ואחד. בעולם העסקי כמובן.

מדוע עסקים צעירים מתים כל כך הרבה וכל-כך מהר הינה הסוגיה שאנו נטפל בה כאשר ההגיון העומד מאחור הוא פשוט ואני מקווה גם מקובל. ניהול תיק השקעות הינו ניהול עסק לכל דבר ועניין להוציא את העובדה שבניהול תיק השקעות אין בהכרח עובדים הכפופים למנהל התיק. אחת שזה נאמר, כל יתר הדברים דומים ואף זהים למדי. תיקוף ההשוואה יכול בהחלט להעשות לאור העובדה הסטטיסטית שרוב המשקיעים העצמאיים לאורך זמן אינם משגשגים וכנראה שהרוב לאחר טעימה כזו או אחרת סוגרים את הבסטה.

אחד הדברים המרכזיים שד"ר היס, מציין לגבי אותם עסקים-ארגונים שמצליחים או לא מצליחים קשור ישירות לסוגיית שמרנות בנושא ניהול הכסף. הוא טוען שרוב מקרי המוות הבלתי הכרחיים של הארגוניים-עסקים נעוצים בנטייה לפזרנות כספית וזאת באה לידי ביטוי בעיקר כאשר הקופה מתמלאת. פרופ' אדיג'ס בספרו 'צמיחה והתחדשות של ארגונים-עסקים', מציין שקיימת נטייה חזקה של ארגונים בוגרים להתחיל לעסוק בסוגיות מפתח כגון מספר החלונות שזכאי להם המנהל, גודל החדר וסוג הרכב. המשיכה לסמלי סטאטוס המקפלים בתוכם נהנתות על חשבון מיקוד בביזנס עצמו משיק לרעיון שכאשר הקופה מתחילה להתמלא והביטחון התעסקותי והכלכלי גדלים אנשים מתחילים לעסוק בתפל ובהחלט לא ממוקדים בפיתוח אסטרטגיות יעילות להמשך צמיחה עסקית-כלכלית.

דבר נוסף שד"ר היס מספר לנו שאחראי על חיים ומוות בעולם הארגוני-עסקי הינו ההימנעות של ארגונים ( ארגוני נהר בניגוד לארגוני שלולית ) לפתח בשוליים עסקים או מוצרים שיביסו את המוצר המרכזי שאותו עסק מוכר.

הוא טוען שהוא מצא שאותם עסקים שמצליחים לאורך זמן מאפשרים לחלק מהעובדים להתחיל לפתח מוצרים חדשים שאינם הקור ביזנס של אותו ארגון. לא מוצר אחד אלא מספר ומגוון מוצרים שונים שאחד מהם יהיה ה ג'ק פוט העתידי של אותו ארגון בוגר.

בדומה למנהלי תיקי השקעות ד"ר היס למעשה מדבר על עקרון פיזור הסיכונים מחד אך יתרה מכך למעשה מחייב הוא ארגונים בריאים להקצאות חלק מהמשאבים שלהם לגיוון תיק ההשקעות שלהם, וזאת למרות שאותם מוצרים מצליחים. אין הוא מדבר על עטיפות ואריזות חדשות הוא מציין

שיש חובה לאתגר את המוח הארגוני לחיפוש הזדמנויות חדשות שהינן מחוץ לקופסא של הארגון.

בעולם המשקיעים, אנו ב-PDM מזהים שני דברים חזקים:

א. הנטייה להתאהב בפוזיציה כלומר להישאר נאמן למניה או סקטור מסוים שמציג רווחיות

ב. להישאר נאמן לאסטרטגיה העסקית במקום לנסות ולאתר אסטרטגיה חילופית על חלק מתיק ההשקעות כמובן.

לצורך גיוון או פיזור תיק המניות והאסטרטגיה נדרשים שני דברים קשים ליישום. יכולת לחשוב מחדש ולקחת החלטה מחודשת הן לגבי תיק המניות והן לגבי האסטרטגיה שהתרגלנו אליה. חשיבה מחודשת הינה גילוי גמישות ובגרות ניהולית עסקית שאינה הולמת את בעל העסק-תיק המניות הקלאסי או נורמטיבי. אך כפי שד"ר היס מציין רוב בעלי העסקים מתים מוות בעריסה ורק אחוז קטן יחסית חי יותר מ-12 שנה.

מסקנה

1.ניהול תיק מניות הינו ניהול עסק לכל דבר ועניין

2.כושר ההישרדות של עסקים קטנים עד 5 שנים הינו נמוך מאוד

3.שמרנות כספית הינה הכרח המציאות לחיים ארוכים

4.יצירת מיני תיק השקעות הינו הכרחי

5.יצירת אסטרטגיה חילופית על חלק מהתיק מחייב חשיבה מחושת, קבה"ח וגמישות מחשבתית

6.אסור להתאהב בפוזיציה גם כאשר היא מנצחת כרגע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.