בניהול תיק השקעות: על 2 הרעות החולות של המשקיע הפרטי
היחס בין מספר החברות החדשות שקמות בהשוואה לאלה שחיות יותר מחמש שנים הינו 5% לערך. מספר החברות הגדולות שמצליחות לשרוד לאורך עשרות שנים כמו אלה ב-500 S&P הוא נמוך הרבה יותר מאשר הדעה הרווחת סוברת.
ד"ר היס, בספרו ארגון כגוף חי, טוען שיותר מ 40% מחברות הענק לא שורדות יותר מ-12 שנים בלבד. גם אם ד"ר היס מגזים מעט, לצורך העניין נוכל להסכים כולנו שחברות נוטות למות בטרם הגיעם לגיל שיבה טובה, ומוות בעריסה הינו מוות ארגוני שכיח ביותר גם במאה העשרים ואחד. בעולם העסקי כמובן.
מדוע עסקים צעירים מתים כל כך הרבה וכל-כך מהר הינה הסוגיה שאנו נטפל בה כאשר ההגיון העומד מאחור הוא פשוט ואני מקווה גם מקובל. ניהול תיק השקעות הינו ניהול עסק לכל דבר ועניין להוציא את העובדה שבניהול תיק השקעות אין בהכרח עובדים הכפופים למנהל התיק. אחת שזה נאמר, כל יתר הדברים דומים ואף זהים למדי. תיקוף ההשוואה יכול בהחלט להעשות לאור העובדה הסטטיסטית שרוב המשקיעים העצמאיים לאורך זמן אינם משגשגים וכנראה שהרוב לאחר טעימה כזו או אחרת סוגרים את הבסטה.
אחד הדברים המרכזיים שד"ר היס, מציין לגבי אותם עסקים-ארגונים שמצליחים או לא מצליחים קשור ישירות לסוגיית שמרנות בנושא ניהול הכסף. הוא טוען שרוב מקרי המוות הבלתי הכרחיים של הארגוניים-עסקים נעוצים בנטייה לפזרנות כספית וזאת באה לידי ביטוי בעיקר כאשר הקופה מתמלאת. פרופ' אדיג'ס בספרו 'צמיחה והתחדשות של ארגונים-עסקים', מציין שקיימת נטייה חזקה של ארגונים בוגרים להתחיל לעסוק בסוגיות מפתח כגון מספר החלונות שזכאי להם המנהל, גודל החדר וסוג הרכב. המשיכה לסמלי סטאטוס המקפלים בתוכם נהנתות על חשבון מיקוד בביזנס עצמו משיק לרעיון שכאשר הקופה מתחילה להתמלא והביטחון התעסקותי והכלכלי גדלים אנשים מתחילים לעסוק בתפל ובהחלט לא ממוקדים בפיתוח אסטרטגיות יעילות להמשך צמיחה עסקית-כלכלית.
דבר נוסף שד"ר היס מספר לנו שאחראי על חיים ומוות בעולם הארגוני-עסקי הינו ההימנעות של ארגונים ( ארגוני נהר בניגוד לארגוני שלולית ) לפתח בשוליים עסקים או מוצרים שיביסו את המוצר המרכזי שאותו עסק מוכר.
הוא טוען שהוא מצא שאותם עסקים שמצליחים לאורך זמן מאפשרים לחלק מהעובדים להתחיל לפתח מוצרים חדשים שאינם הקור ביזנס של אותו ארגון. לא מוצר אחד אלא מספר ומגוון מוצרים שונים שאחד מהם יהיה ה ג'ק פוט העתידי של אותו ארגון בוגר.
בדומה למנהלי תיקי השקעות ד"ר היס למעשה מדבר על עקרון פיזור הסיכונים מחד אך יתרה מכך למעשה מחייב הוא ארגונים בריאים להקצאות חלק מהמשאבים שלהם לגיוון תיק ההשקעות שלהם, וזאת למרות שאותם מוצרים מצליחים. אין הוא מדבר על עטיפות ואריזות חדשות הוא מציין
שיש חובה לאתגר את המוח הארגוני לחיפוש הזדמנויות חדשות שהינן מחוץ לקופסא של הארגון.
בעולם המשקיעים, אנו ב-PDM מזהים שני דברים חזקים:
א. הנטייה להתאהב בפוזיציה כלומר להישאר נאמן למניה או סקטור מסוים שמציג רווחיות
ב. להישאר נאמן לאסטרטגיה העסקית במקום לנסות ולאתר אסטרטגיה חילופית על חלק מתיק ההשקעות כמובן.
לצורך גיוון או פיזור תיק המניות והאסטרטגיה נדרשים שני דברים קשים ליישום. יכולת לחשוב מחדש ולקחת החלטה מחודשת הן לגבי תיק המניות והן לגבי האסטרטגיה שהתרגלנו אליה. חשיבה מחודשת הינה גילוי גמישות ובגרות ניהולית עסקית שאינה הולמת את בעל העסק-תיק המניות הקלאסי או נורמטיבי. אך כפי שד"ר היס מציין רוב בעלי העסקים מתים מוות בעריסה ורק אחוז קטן יחסית חי יותר מ-12 שנה.
מסקנה
1.ניהול תיק מניות הינו ניהול עסק לכל דבר ועניין
2.כושר ההישרדות של עסקים קטנים עד 5 שנים הינו נמוך מאוד
3.שמרנות כספית הינה הכרח המציאות לחיים ארוכים
4.יצירת מיני תיק השקעות הינו הכרחי
5.יצירת אסטרטגיה חילופית על חלק מהתיק מחייב חשיבה מחושת, קבה"ח וגמישות מחשבתית
6.אסור להתאהב בפוזיציה גם כאשר היא מנצחת כרגע.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
יאיר נתניהו (רשתות)"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח
כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים.
אז מה? - צדק צריך להיעשות גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.
המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי.
בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם.
- יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
- "פרסם לשון הרע בכוונה לפגוע": יאיר נתניהו ישלם 160 אלף לדנה כשדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.
