האם לנצל את הנפילות בנפט ולהיכנס להשקעה?

אריה גורן, אנליסט גלובאלי בכלל פיננסים, מתייחס לשינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון ומסביר איך כדאי להשקיע בנפט
אריה גורן |

הירידות התלולות במחירי הסחורות נמשכו גם בשבוע שעבר, זה שבוע רביעי ברציפות, בו זמנית גם התחזק הדולר בהשוואה לאירו זה שבוע רביעי ברציפות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בסיכום שבועי ב-2.65%, מאז ה-6 בינואר השנה כבר ירד המדד ב-12%.

הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחיר הסוכר, שירד ב-12.5% ל-26.2 סנט לפאונד; במחיר הנחושת, שירד ב-8.9% ל-6,242 דולר לטון; ובמחיר הכסף, שירד ב-8.4% ל-14.83 דולר לאונקיה. לעומתם עלה מחיר הגז הטבעי ב-7.5% ל-5.52 דולר למיליון BTU, ומחיר הפלדה עלה ב-6.9% ל-425 דולר לטון. מחיר הנפט ירד ב-2.3% ל-71.19 דולר לחבית, אבל על הנפט בהמשך.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, הוסיף לרדת ב-4.67% בשבוע שעבר ל-2,715 נקודות. המדד נמוך כעת ב-41.8% מהפסגה 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל עדיין גבוה ב-25.5% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009.

גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם בשבוע שעבר נרשמו ירידות. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בסיכום שבועי ב-0.72% ל-1,066.19 נקודות והשלים ירידה של 7.3% מאז 19 בינואר השנה. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-0.29% ל-2,141.12 נקודות והשלים ירידה של 8.0% מאז 11 בינואר השנה. מדד המניות העולמיMSCI World ירד בשבוע שעבר ב-2.15% ל-1,095.48 נקודות, המדד נמוך כיום ב-34.9% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-60.1% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.

הדולר התחזק בשבוע שעבר ביחס לאירו ב-1.33% ל-1.368 דולר לאירו, ערכו הגבוה ביותר של הדולר ביחס לאירו מאז חודש יולי 2009. מאז תחילת חודש דצמבר 2009 התחזק הדולר ביחס לאירו ב-9.7%. הדולר נחלש ביחס לין היפני בשבוע שעבר ב-1.14% ל-89.24 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-0.62%, ושערו היציג האחרון היה 3.747 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

נפט

מחיר הנפט הגולמי ירד ירידה תלולה בארבעת השבועות האחרונים. מחיר נפט טקסני קל מתוק, שנסחר בבורסת הסחורות של ניו יורק, ירד מפסגה של 84.28 דולר לחבית ב-11 בינואר השנה עד ל-69.50 דולר לחבית במסחר התוך יומי ביום שישי האחרון, ירידה של 17.5%, לאחר מכן עלה מעט מחיר הנפט ונסגר ב-71.19 דולר לחבית. את הירידה במחיר הנפט, וכן ביתר הסחורות, אפשר לתלות בין השאר בהתחזקות המשמעותית של הדולר ביחס לאירו, בשיעור של 9.7%, מתחילת חודש דצמבר האחרון.

מחירי הסחורות נקובים בדולרים, וככל ששער הדולר עולה, כך מחירי הסחורות במטבעות אחרים נעשים יקרים יותר. אולם התחזקות הדולר אינה יכולה להסביר את שיעור הירידה במחיר הנפט כולו, מפני שמאז ה-11 בינואר ירד מחיר הנפט ב-15.5%, ואילו הדולר התחזק ביחס לאירו ב-5.8% בלבד. סיבה נוספת לירידות תלולות במחירי המניות בבורסות העולם ולירידות תלולות עוד יותר במחירי הסחורות היא החשש שהצמיחה בכלכלה העולמית תיפגע בגלל המשבר הפוקד מדינות כגון יוון, ספרד ופורטוגל.

כמו כן, מחיר הנפט ירד עקב הצטברות מלאים, היות שמדינות אופ"ק לא עמדו במכסות ההפקה שהטילו על עצמן. היעד של הארגון בכללותו הוא לשמור כי מחיר הנפט ינוע בין 70 ל-80 דולר לחבית. לפי מזכיר הארגון הלובי, עבדאללה סאלם אל-באדרי, מחיר נמוך מ-70 דולר לחבית לא יאפשר לחברות הארגון להשקיע בהפקות נוספות ויפגע ברמת החיים של אזרחי המדינות החברות בו. נוסף על כך, מדינות אופ"ק אינן מעוניינות במחיר נפט גבוה מדי, מפני שהדבר יפגע בצמיחת הכלכלה העולמית ויוריד את הביקוש לנפט.

לכן, במחצית השנייה של שנת 2008, עם הצניחה במחירי הנפט עד לפחות מ-40 דולר לחבית, החליטו מדינות אופ"ק, המפיקות כ-35% מתפוקת הנפט העולמית ומחזיקות עתודות של כ-80% מעתודות הנפט העולמיות, על קיצוץ במכסות ההפקה ב-4.2 מיליון חביות ביום (כ-5% מהתפוקה העולמית). בתחילה, בניגוד לעבר, הקפידו חברות הארגון לשמור על המכסה שנקבעה כמעט לגמרי, אבל כיום שיעור ההיענות למכסות ירד לכ-50%, כך שבפועל הקיצוץ הכללי במכסות ירד לכ-2 מיליון חביות ביום בלבד. זאת מכיוון שבעקבות המשבר הכלכלי מדינות אופ"ק, שעיקר הכנסתן מנפט, נזקקות למזומנים רבים, והדרך היחידה להשיג זאת היא על ידי הגדלת יצוא הנפט.

על פי תחזיות ארגון אופ"ק, תצמח כלכלת העולם ב-3.1% בשנת 2010, ויגדל הביקוש לנפט ב-800,000 חביות ביום ל-85.15 מיליון חביות ביום, ומקורו של עיקר הגידול יהיה בסין ובהודו. לעומת זאת סוכנות האנרגיה העולמית, שמושבה בפריס, צופה גידול בצריכה השנה ל-86.3 מיליון חביות ביום.

אם כן, האם כדאי להשקיע בנפט כיום? לפי כלכלני בנק גולדמן זאקס, בנק השקעות גלובלי מהגדולים שבעולם, מחיר הנפט צפוי להיסחר השנה סביב הממוצע של 90 דולר לחבית. לעומתם פרסם משרד האנרגיה של ממשלת ארצות הברית, EIA, תחזית למחיר הנפט של כ-80 דולר לחבית בשנת 2010 ו-84 דולר לחבית בשנת 2011. תחזית ה-EIA מבוססת על ההערכה שכלכלת ארצות הברית תצמח ב-2.0% בשנת 2010 וב-2.7% בשנת 2011, ואילו כלכלת העולם תצמח ב-2.5% בשנת 2010 וב-3.7% בשנת 2011. מכל מקום, גם למי שמאמץ את התחזית הנמוכה יותר, של ה-EIA, תיראה ההשקעה בנפט במחיר הנוכחי אטרקטיבית.

אחד הגורמים שמנעו מהמשקיעים בסחורות להרוויח לאחרונה היה מצב הקונטנגו החריף שבו נמצאו חוזי הנפט והגז הטבעי בשנת 2009 (קונטנגו הוא מצב שבו מחיר החוזים העתידיים לתקופות ארוכות גבוה ממחיר החוזים לעת הקרובה). מצב של קונטנגו מחייב את המשקיע למכור את החוזה העתידי כשמגיע מועד פקיעתו ולרכוש חוזה חדש לפרק הזמן הבא במחיר גבוה יותר (אלא אם כן המשקיע מעוניין באספקה ממשית של 1,000 חביות נפט). כיום מצב הקונטנגו מתון, כ-0.6% לחודש, כפי שניתן ללמוד מהטבלה שלהלן, שבה מפורטים מחירי הסגירה של החוזים העתידיים לכל חודש בשנת 2010. כך שאם מחיר הנפט יעלה בהתאם לתחזיות, יתאפשר למשקיע להרוויח כמעט את מלוא העלייה במחירו.

איך משקיעים בנפט בישראל

כלל-פורקס - בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה במחיר הנפט בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים. קישור לחברה: כלל פורקס

תעודת סל קסם נפט - לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 3.0 מיליון ש"ח וערך נכסיה 93.7 מיליון ש"ח. קישור לחברה: תעודת סל קסם נפט

תעודת סל תכלית נפט - לתעודה נפח מסחר יומי ממוצע של 1.5 מיליון ₪ וערך נכסיה 16.0 מיליון ש"ח. קישור לחברה: תעודת סל תכלית נפט

איך משקיעים בנפט בארצות הברית

בטבלה שלהלן נתונים עיקריים על תעודות הסל לנפט הנסחרות בבורסת ניו יורק:

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.