3 דברים שצריך לעשות על מנת להיות משקיע מוצלח

דייויד סלומון מ-PDM מתייחס לקבלת החלטות בשוק ההון
דיוויד סלומון |

קבלת החלטות בשוק ההון הינו מהלך של ניהול סיכון מול סיכוי בתנאי אי וודאות המערבים בתוכם הרבה מאוד רגשות המטים את שיקול הדעת.

כל משקיע - מחליטן, אינטליגנטי ורציני מבצע שני דברים שהם מן החובה אם רצונו לא להשתייך לקבוצת המהמרים בע"מ.

הדבר הראשון הוא פיתוח צינורות מידע קבועים ומידתיים ( לא ליפול לעומס מידע ) שעליהם הוא סומך ומהם מעצב ומגבש את מיני האסטרטגית המסחר שלו. ללא מקורות מידע איכותיים ובהירים לא ניתן לגבש ולפתח אסטרטגיה ברורה.

הדבר השני הוא מזעור המערכות הרגשיות והאינטואיטיביות שמזהמות את שיקול הדעת הרציונאלי ומסיטות את המשקיע מהאסטרטגיה והיעדים שהציב לעצמו קרי גבולות הרווח וגבולות ההפסד.

בכתבה זו אתייחס לשלושה דברים מרכזיים שעשויים לסייע למשקיע להישאר נאמן לאסטרטגיה שלו ומכאן להיות מקבל החלטות רציונאלי ומייטבי יותר:

עמימות מול בהירות

בעולם של אי וודאות וחוסר יכולת לנבא את העתיד חשוב מאוד לשאול את עצמינו באיזה מידה אנו מעריכים שמקורות המידע שלנו מספקים לנו בהירות בהשוואה לעמימות. כאשר אתה, המשקיע קורא שאנליסט טוען שרוחות השמים מתקדרים בסקטורים כאלה ואחרים אך מאידך יתכן שיחול שינוי מה בתקופה הקרובה נראה שרמת העמימות גבוהה ומכאן שאין לראות במידע הזה אמירה מכוונת החלטה.

מכיוון שאנו עוסקים בכסף אמיתי ולא בכסף של מונופול, חשוב להעמיד את רף הבהירות ברמה כזאת שמקטינה את הסיכון לטעות. כל משקיע יודע מתי הוא חש בהירות לגבי מידע כזה או אחר ואל לו להוריד את סטנדרט הבהירות רק בכדי לעשות פעולה כלשהי, גם כאשר האצבעות מגרדות להיכנס או לצאת מפוזיציה. מדד הבהירות חייב להישאר איתן.

ריבוי מול מיקוד

אני מודע לעובדה שפיזור סיכונים הינו מטבע מצוין בשוק המסחר. כל אחד מבין שבדרך כלל בסביבה דינמית וטורבולנטית בטוח יותר לרכוש מגוון מניות מסוים או מגוון מכשירים פיננסים. אך דומני שמקובלות זו למעשה מסייעת למשקיע לקבל החלטות מתוך קבלה צנועה שכל החלטה מסוימת (מניה ספציפית או סקטור ספציפי) סובלת מרמת ביטחון נמוכה יחסית . מכאן שמומלץ לפזר סיכונים. הנחה יוריסטית זו מספקת לגיטימציה להישאר במידה של עמימות בניגוד לבהירות-ביטחון לגבי אותה מניה או מכשיר פיננסי זה או אחר. ולכן אני ממליץ להיות פחות מפזר ויותר ממוקד בשנים או שלושה מניות-מכשירים פיננסים.

המיקוד בניגוד לפיזור מחייב את המשקיע לקחת החלטה מבוססת חשיבה מעמיקה, דבר שהישראלי המצוי ואולי המשקיע בכלל לא אוהב לעשות מטבעו.

בדומה לקבלת החלטות בארגונים הרבה מנהלים מעדיפים ללכת על גם וגם מתוך הנחה שאחד מהגמים הללו יצליח ויחפה על הגמים האחרים. לא יעיל. עדיף להישאר מחוץ לשוק מאשר לעשות משהו שאינך חושב שיצליח.

החלטה מול אי החלטה

במחקר שנערך על 200 מנהלים מבוסס שאלון אמריקאי ניסו החוקרים ללמוד האם הידע הניהולי של המנהלים הטובים עולה על הידע הניהולי של המנהלים

הפחות טובים. מסתבר שהידע העומד לרשות שתי הקבוצות לא יצר את ההבדל בין המנהלים הטובים לאלה הפחות טובים.

החוקרים בצדק הגיעו למסקנה שהסוגיה האמיתית שמבחינה בין שתי הקבוצות קשורה ליכולת ההחלטה בלבד. יש מנהלים-משקיעים שהם מחליטנים

ויש מנהלים-משקיעים שהם נון מחליטנים או כפי שאנו שומעים לא מעט בוחרים לא להחליט. אי החלטה אינה החלטה אלא בריחה מאחריות לקחת החלטה.

החלטה בהגדרה היא בחירה בין מספר אלטרנטיבות. לאמור, כאשר אתה ניצב מול דילמה אם להיכנס או לצאת מפוזיציה ואתה מעוניין להשתייך למנהלים הטובים עליך לקחת החלטת ביצוע. כלומר לעשות פעולה-החלטה כלשהי. להגדיל לצמצם לזרוק או לרכוש . להחליט שאתה דוחה החלטה הינה מעשה של דחיינות המעיד על ליקוי עצמי. העדר החלטה נובע ממידע לא מספק, עומס או ריבוי מידע, בהירות נמוכה ופחד מובנה מטעות או הפסד.

במצב של העדר אסטרטגיה, מטרות ובעיקר יעדים כמותיים מתוחמים בזמן ניתן לא להחליט כמו בממשלה. אך אין זה מצבו של משקיע בשוק ההון שכל אי החלטה הינה בזבוז משאבים מחד ומניעת ביצוע האלטרנטיבה שתמיד קיימת.

לסיכום, שוק ההון רווי באי וודאות מחד ובסיכונים וסיכויים באופן מתמיד. הדרך להגדיל את הסתברות ההצלחה שלך הינה לקיחת החלטות מיטביות וזאת לאחר קביעת צינורות מידע איכותיים וקביעת אסטרטגית מסחר ברורה כולל מטרות ויעדים, עליך:

א. להחליט מתוך רמת בהירות גבוהה ולא מעמימות אפשרית.

ב. לצמצם את מרחב האפשרויות שלך ולא לפזר אנרגיה מוגבלת מטבעה

ג. לקחת החלטה מעשית ולא להיכנע לאי החלטה המעידה על ניהול בינוני ולא טוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.