3 דברים שצריך לעשות על מנת להיות משקיע מוצלח
קבלת החלטות בשוק ההון הינו מהלך של ניהול סיכון מול סיכוי בתנאי אי וודאות המערבים בתוכם הרבה מאוד רגשות המטים את שיקול הדעת.
כל משקיע - מחליטן, אינטליגנטי ורציני מבצע שני דברים שהם מן החובה אם רצונו לא להשתייך לקבוצת המהמרים בע"מ.
הדבר הראשון הוא פיתוח צינורות מידע קבועים ומידתיים ( לא ליפול לעומס מידע ) שעליהם הוא סומך ומהם מעצב ומגבש את מיני האסטרטגית המסחר שלו. ללא מקורות מידע איכותיים ובהירים לא ניתן לגבש ולפתח אסטרטגיה ברורה.
הדבר השני הוא מזעור המערכות הרגשיות והאינטואיטיביות שמזהמות את שיקול הדעת הרציונאלי ומסיטות את המשקיע מהאסטרטגיה והיעדים שהציב לעצמו קרי גבולות הרווח וגבולות ההפסד.
בכתבה זו אתייחס לשלושה דברים מרכזיים שעשויים לסייע למשקיע להישאר נאמן לאסטרטגיה שלו ומכאן להיות מקבל החלטות רציונאלי ומייטבי יותר:
עמימות מול בהירות
בעולם של אי וודאות וחוסר יכולת לנבא את העתיד חשוב מאוד לשאול את עצמינו באיזה מידה אנו מעריכים שמקורות המידע שלנו מספקים לנו בהירות בהשוואה לעמימות. כאשר אתה, המשקיע קורא שאנליסט טוען שרוחות השמים מתקדרים בסקטורים כאלה ואחרים אך מאידך יתכן שיחול שינוי מה בתקופה הקרובה נראה שרמת העמימות גבוהה ומכאן שאין לראות במידע הזה אמירה מכוונת החלטה.
מכיוון שאנו עוסקים בכסף אמיתי ולא בכסף של מונופול, חשוב להעמיד את רף הבהירות ברמה כזאת שמקטינה את הסיכון לטעות. כל משקיע יודע מתי הוא חש בהירות לגבי מידע כזה או אחר ואל לו להוריד את סטנדרט הבהירות רק בכדי לעשות פעולה כלשהי, גם כאשר האצבעות מגרדות להיכנס או לצאת מפוזיציה. מדד הבהירות חייב להישאר איתן.
ריבוי מול מיקוד
אני מודע לעובדה שפיזור סיכונים הינו מטבע מצוין בשוק המסחר. כל אחד מבין שבדרך כלל בסביבה דינמית וטורבולנטית בטוח יותר לרכוש מגוון מניות מסוים או מגוון מכשירים פיננסים. אך דומני שמקובלות זו למעשה מסייעת למשקיע לקבל החלטות מתוך קבלה צנועה שכל החלטה מסוימת (מניה ספציפית או סקטור ספציפי) סובלת מרמת ביטחון נמוכה יחסית . מכאן שמומלץ לפזר סיכונים. הנחה יוריסטית זו מספקת לגיטימציה להישאר במידה של עמימות בניגוד לבהירות-ביטחון לגבי אותה מניה או מכשיר פיננסי זה או אחר. ולכן אני ממליץ להיות פחות מפזר ויותר ממוקד בשנים או שלושה מניות-מכשירים פיננסים.
המיקוד בניגוד לפיזור מחייב את המשקיע לקחת החלטה מבוססת חשיבה מעמיקה, דבר שהישראלי המצוי ואולי המשקיע בכלל לא אוהב לעשות מטבעו.
בדומה לקבלת החלטות בארגונים הרבה מנהלים מעדיפים ללכת על גם וגם מתוך הנחה שאחד מהגמים הללו יצליח ויחפה על הגמים האחרים. לא יעיל. עדיף להישאר מחוץ לשוק מאשר לעשות משהו שאינך חושב שיצליח.
החלטה מול אי החלטה
במחקר שנערך על 200 מנהלים מבוסס שאלון אמריקאי ניסו החוקרים ללמוד האם הידע הניהולי של המנהלים הטובים עולה על הידע הניהולי של המנהלים
הפחות טובים. מסתבר שהידע העומד לרשות שתי הקבוצות לא יצר את ההבדל בין המנהלים הטובים לאלה הפחות טובים.
החוקרים בצדק הגיעו למסקנה שהסוגיה האמיתית שמבחינה בין שתי הקבוצות קשורה ליכולת ההחלטה בלבד. יש מנהלים-משקיעים שהם מחליטנים
ויש מנהלים-משקיעים שהם נון מחליטנים או כפי שאנו שומעים לא מעט בוחרים לא להחליט. אי החלטה אינה החלטה אלא בריחה מאחריות לקחת החלטה.
החלטה בהגדרה היא בחירה בין מספר אלטרנטיבות. לאמור, כאשר אתה ניצב מול דילמה אם להיכנס או לצאת מפוזיציה ואתה מעוניין להשתייך למנהלים הטובים עליך לקחת החלטת ביצוע. כלומר לעשות פעולה-החלטה כלשהי. להגדיל לצמצם לזרוק או לרכוש . להחליט שאתה דוחה החלטה הינה מעשה של דחיינות המעיד על ליקוי עצמי. העדר החלטה נובע ממידע לא מספק, עומס או ריבוי מידע, בהירות נמוכה ופחד מובנה מטעות או הפסד.
במצב של העדר אסטרטגיה, מטרות ובעיקר יעדים כמותיים מתוחמים בזמן ניתן לא להחליט כמו בממשלה. אך אין זה מצבו של משקיע בשוק ההון שכל אי החלטה הינה בזבוז משאבים מחד ומניעת ביצוע האלטרנטיבה שתמיד קיימת.
לסיכום, שוק ההון רווי באי וודאות מחד ובסיכונים וסיכויים באופן מתמיד. הדרך להגדיל את הסתברות ההצלחה שלך הינה לקיחת החלטות מיטביות וזאת לאחר קביעת צינורות מידע איכותיים וקביעת אסטרטגית מסחר ברורה כולל מטרות ויעדים, עליך:
א. להחליט מתוך רמת בהירות גבוהה ולא מעמימות אפשרית.
ב. לצמצם את מרחב האפשרויות שלך ולא לפזר אנרגיה מוגבלת מטבעה
ג. לקחת החלטה מעשית ולא להיכנע לאי החלטה המעידה על ניהול בינוני ולא טוב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
