השוואה בין שתי הנפקות אג"ח

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה, מראה לנו שזרימת הכסף אינה משקרת
מיכה צרניאק |

ינואר 2010 היה חודש טוב למשקיעים באג"חים , בניגוד למשקיעים במדדי המניות , שוק אג"ח בכללותו עלה בצורה נאה מאוד בינואר . די להזכיר כי מדדי התל-בונד עלו בכ-3% בממוצע בחודש זה .

גם זרימת הכסף אינה משקרת , שוק האג"ח הקונצרני גייס החודש כ-3 מיליארד ש"ח בקרנות נאמנות ותעודות סל, לעומת שוק המניות שהסתפק בעשירית מהסכום הזה .

לכאורה לי ולמשקיעים מקצועיים נוספים בשוק האג"ח אמור להיות סיפוק גדול מהמגמה הנ"ל , סוף סוף נראה שהציבור הפנים את מה שחשבנו כל השנים , שהשקעה מושכלת לאחר ניתוח מעמיק של נתונים תוך נקיטת שמרנות ופיזור גדול בשוק האג"ח מניבה תשואות נאות מאוד ובסטיות תקן נמוכות לבוחרים להשקיע באג"ח.

אבל זה רק לכאורה, המציאות מראה לי כי טרנד ההשקעה באג"חים הינו רק טרנד, והסיבות הדוחפות את כספי הציבור לשוק זה הן כל הסיבות הלא נכונות שהינן: חוסר אלטרנטיבות השקעה, ריבית אפסית, תשואות עבר מסנוורות, המפורסמות מכל עבר, ואשר גורמת לרבים להסיק שכך גם יהיה העתיד והחמור מכל , התעלמות מוחלטת מסיכון - משקיעים באמת ובתמים מאמינים שאין סיכון אמיתי בהשקעה באג"ח וכי במקרה הכי גרוע (כמו זה שהיה ב-2009 - 2008), בו חברות רבות יתקלו בקשיים, עם קצת סבלנות השוק ינתר חזרה למעלה והכסף כולו יוחזר למשקיע .

מהיכן הגיעה תחושה אופטימית למשקיעים

ובכן 2009 אכן הייתה שנה מדהימה בעוצמת התיקון שלה , זה נבע בראש ובראשונה מרמת המחירים הנמוכה ששררה בשוק בסוף שנת 2008 , אשר הסיבה לה הייתה מכירת חיסול של תיקי אג"ח הקונצרנים בידי הציבור, קופ"ג וקרנות נאמנות בגלל שהטרנד בזמנו היה היסטריה . בפוסט מורטם (ניתוח לאחר המוות והחזרה לתחייה של שוק האג"ח ) שמעניקים פרשנים מובילי דעת קהל ומנהלי בתי השקעות מוצגת תמונה בה מרבית החברות שילמו את חובן והצליחו לחקוק בראש המשקיעים כי "לא הייתה תספורת". גם זרימת הכסף אינה מעודדת , הכסף הזורם לשוק האג"ח כרגע הוא כסף שנפדה מקרנות כספיות אשר היו הטרנד המוביל של 2008, מדובר על משקיעים שהם "ידיים חלשות " אשר כפי שהם מסתערים על השוק כך הם ינטשו אותו .

יחד עם הכסף הקל מגיעה גם חוסר הסלקטיביות והמקצועיות הנמוכה, כי אם הכול עולה אז למה להשקיע משאבים וזמן במחקר ומכאן הדרך קצרה להשקעות לא נכונות. אני כבר רואה את ההנפקות החדשות המגיעות לשוק המלא כסף קל , הנפקות חוב של חברות בינוניות וקטנות , אשר מבקשות לגייס כספים שנה אחר שחלקם היו ממש על סף קריסה ומבקשות ומצליחות לגייס כספים בתשואות נמוכות ממה שדרשו מהם המשקיעים לפני שלוש וארבע שנים כאשר הסביבה המאקרו כלכלית הייתה טובה בהרבה .

לאחר ההקדמה הארוכה אשר כולה נועדה לצנן את התלהבות המשקיעים ולהזכיר להם את העבר , בחרתי לשתף אתכם בדרך בה אני בוחן הנפקה של אג"ח ומה מניע אותי להשקיע באג"ח זה ולא באחר .

להלן מוצגות שתי הנפקות אג"ח שנערכו בשבועיים האחרונים , לאחת ניגשתי בביטחון ולאחת לא ניגשתי בכלל :

אני בחרתי להשקיע באגרות החוב של חברת סאני. אני שב ומציין כי יכולתי לגשת לשתי ההנפקות במקביל ועדיין בחרתי רק בסאני זאת אומרת שהערכתי שהנפקת דלק אנרגיה היא לא אטרקטיבית . הסיבות לבחירה זו הם :

- יכולת החזר מפעילות שוטפת - ניתוח הדוחות הכספים ומצב המאזן של החברות מוביל להובלה ברורה של חברת סאני על זו של דלק אנרגיה כמעט בכל הסעיפים . במקרה של סאני מדובר על נכס מניב בשלב בוגר ואילו בדלק אנרגיה מדובר על הקמת תשתית לנכס מניב בתנאי אי וודאות .גם חברת הדירוג הסכימה לכך ולכן סאני קיבלה דירוג השקעה , דירוג זה יאפשר לקרנות נאמנות שלא מסווגות עם סימן קריאה להשקיע גם בנכס זה(דבר העשוי להשפיע לטובת הסחירות) .

- יחסים פיננסים - בסאני היחסים חזקים משמעותית מאלו של דלק אנרגיה (מספיק להתבונן בהון העצמי השלילי של דלק אנרגיה).

- 'מח"מ' אנחנו בסביבת ריבית עולה , למח"מ ארוך יכולה להיות השפעה שלילית רבה בסביבה כזו , מה שהופך את האג"ח לתנודתי יותר ומגדיל את טווח אי הוודאות .

- תשואה - כפי שניתן לראות התשואות בהנפקת שתי החברות כמעט זהות ללא התחשבות בכל הסעיפים הקודמים שהם לטובת חברת סאני .

נקודה אחרונה שרציתי להסב את תשומת לבכם לה היא בתוך מבנה ההנפקה של סאני , בה ניתן לראות את הנהירה של המשקיעים לאג"ח השקלי בריבית קבועה הנסחר בתשואה של 7% לעומת חוסר ההתלהבות מאג"ח בריבית משתנה הנסחר בתשואה של 6% . אני רואה במצב הזה אבסורד ואינני יכול להבין מדוע משקיע חכם יעשה כך . ברור כי הריבית כיוונה כלפי מעלה גם אם לא בחודשיים הקרובים עקב מדדים נמוכים יחסית , ובעתיד הלא רחוק יתברר כי מנגנון התאמת הריבית שווה הרבה יותר מ 1% לשנה .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.