השוואה בין שתי הנפקות אג"ח
ינואר 2010 היה חודש טוב למשקיעים באג"חים , בניגוד למשקיעים במדדי המניות , שוק אג"ח בכללותו עלה בצורה נאה מאוד בינואר . די להזכיר כי מדדי התל-בונד עלו בכ-3% בממוצע בחודש זה .
גם זרימת הכסף אינה משקרת , שוק האג"ח הקונצרני גייס החודש כ-3 מיליארד ש"ח בקרנות נאמנות ותעודות סל, לעומת שוק המניות שהסתפק בעשירית מהסכום הזה .
לכאורה לי ולמשקיעים מקצועיים נוספים בשוק האג"ח אמור להיות סיפוק גדול מהמגמה הנ"ל , סוף סוף נראה שהציבור הפנים את מה שחשבנו כל השנים , שהשקעה מושכלת לאחר ניתוח מעמיק של נתונים תוך נקיטת שמרנות ופיזור גדול בשוק האג"ח מניבה תשואות נאות מאוד ובסטיות תקן נמוכות לבוחרים להשקיע באג"ח.
אבל זה רק לכאורה, המציאות מראה לי כי טרנד ההשקעה באג"חים הינו רק טרנד, והסיבות הדוחפות את כספי הציבור לשוק זה הן כל הסיבות הלא נכונות שהינן: חוסר אלטרנטיבות השקעה, ריבית אפסית, תשואות עבר מסנוורות, המפורסמות מכל עבר, ואשר גורמת לרבים להסיק שכך גם יהיה העתיד והחמור מכל , התעלמות מוחלטת מסיכון - משקיעים באמת ובתמים מאמינים שאין סיכון אמיתי בהשקעה באג"ח וכי במקרה הכי גרוע (כמו זה שהיה ב-2009 - 2008), בו חברות רבות יתקלו בקשיים, עם קצת סבלנות השוק ינתר חזרה למעלה והכסף כולו יוחזר למשקיע .
מהיכן הגיעה תחושה אופטימית למשקיעים
ובכן 2009 אכן הייתה שנה מדהימה בעוצמת התיקון שלה , זה נבע בראש ובראשונה מרמת המחירים הנמוכה ששררה בשוק בסוף שנת 2008 , אשר הסיבה לה הייתה מכירת חיסול של תיקי אג"ח הקונצרנים בידי הציבור, קופ"ג וקרנות נאמנות בגלל שהטרנד בזמנו היה היסטריה . בפוסט מורטם (ניתוח לאחר המוות והחזרה לתחייה של שוק האג"ח ) שמעניקים פרשנים מובילי דעת קהל ומנהלי בתי השקעות מוצגת תמונה בה מרבית החברות שילמו את חובן והצליחו לחקוק בראש המשקיעים כי "לא הייתה תספורת". גם זרימת הכסף אינה מעודדת , הכסף הזורם לשוק האג"ח כרגע הוא כסף שנפדה מקרנות כספיות אשר היו הטרנד המוביל של 2008, מדובר על משקיעים שהם "ידיים חלשות " אשר כפי שהם מסתערים על השוק כך הם ינטשו אותו .
יחד עם הכסף הקל מגיעה גם חוסר הסלקטיביות והמקצועיות הנמוכה, כי אם הכול עולה אז למה להשקיע משאבים וזמן במחקר ומכאן הדרך קצרה להשקעות לא נכונות. אני כבר רואה את ההנפקות החדשות המגיעות לשוק המלא כסף קל , הנפקות חוב של חברות בינוניות וקטנות , אשר מבקשות לגייס כספים שנה אחר שחלקם היו ממש על סף קריסה ומבקשות ומצליחות לגייס כספים בתשואות נמוכות ממה שדרשו מהם המשקיעים לפני שלוש וארבע שנים כאשר הסביבה המאקרו כלכלית הייתה טובה בהרבה .
לאחר ההקדמה הארוכה אשר כולה נועדה לצנן את התלהבות המשקיעים ולהזכיר להם את העבר , בחרתי לשתף אתכם בדרך בה אני בוחן הנפקה של אג"ח ומה מניע אותי להשקיע באג"ח זה ולא באחר .
להלן מוצגות שתי הנפקות אג"ח שנערכו בשבועיים האחרונים , לאחת ניגשתי בביטחון ולאחת לא ניגשתי בכלל :
אני בחרתי להשקיע באגרות החוב של חברת סאני. אני שב ומציין כי יכולתי לגשת לשתי ההנפקות במקביל ועדיין בחרתי רק בסאני זאת אומרת שהערכתי שהנפקת דלק אנרגיה היא לא אטרקטיבית . הסיבות לבחירה זו הם :
- יכולת החזר מפעילות שוטפת - ניתוח הדוחות הכספים ומצב המאזן של החברות מוביל להובלה ברורה של חברת סאני על זו של דלק אנרגיה כמעט בכל הסעיפים . במקרה של סאני מדובר על נכס מניב בשלב בוגר ואילו בדלק אנרגיה מדובר על הקמת תשתית לנכס מניב בתנאי אי וודאות .גם חברת הדירוג הסכימה לכך ולכן סאני קיבלה דירוג השקעה , דירוג זה יאפשר לקרנות נאמנות שלא מסווגות עם סימן קריאה להשקיע גם בנכס זה(דבר העשוי להשפיע לטובת הסחירות) .
- יחסים פיננסים - בסאני היחסים חזקים משמעותית מאלו של דלק אנרגיה (מספיק להתבונן בהון העצמי השלילי של דלק אנרגיה).
- 'מח"מ' אנחנו בסביבת ריבית עולה , למח"מ ארוך יכולה להיות השפעה שלילית רבה בסביבה כזו , מה שהופך את האג"ח לתנודתי יותר ומגדיל את טווח אי הוודאות .
- תשואה - כפי שניתן לראות התשואות בהנפקת שתי החברות כמעט זהות ללא התחשבות בכל הסעיפים הקודמים שהם לטובת חברת סאני .
נקודה אחרונה שרציתי להסב את תשומת לבכם לה היא בתוך מבנה ההנפקה של סאני , בה ניתן לראות את הנהירה של המשקיעים לאג"ח השקלי בריבית קבועה הנסחר בתשואה של 7% לעומת חוסר ההתלהבות מאג"ח בריבית משתנה הנסחר בתשואה של 6% . אני רואה במצב הזה אבסורד ואינני יכול להבין מדוע משקיע חכם יעשה כך . ברור כי הריבית כיוונה כלפי מעלה גם אם לא בחודשיים הקרובים עקב מדדים נמוכים יחסית , ובעתיד הלא רחוק יתברר כי מנגנון התאמת הריבית שווה הרבה יותר מ 1% לשנה .

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
