הכירו את אפיק ההשקעה הטוב בישראל
בשבוע שעבר הכותרת של הכתבה עסקה בכך שהשוק מחפש כיוון (טוב, לא בדיוק, הכותרת שונתה בסופו של דבר). עושה רושם כי לפחות בארה"ב ובאירופה השווקים מצאו את כיוונם. בארה"ב מדד ה s&p 500 ירד מ-1150 ל- 1091, כ-5%. מדד הנאסד"ק ירד מ- 2320 ל- 2205, שיעור ירידה דומה.
מדובר ברצף הירידות הגדול ביותר מאז מרץ 2009. האמת שלדעתי שום דבר רע לא יקרה אם השוק בארה"ב ירד עוד 5%-6% לכיוון 1040-1050 במדד s&p 500 ו- 2050 במדד הנאסד"ק. המדובר במימוש בריא מאוד לאחד מרצפי העליות החזקים בשנים האחרונות. מדובר פשוט במימוש בריא והכרחי לשוק על מנת שיהיה לו את הכוח לפרוץ לרמות מחירים גבוהות יותר.
בארץ אני יכול לספר לכם מה לא ראיתי: לא ראיתי בהלה ביום ראשון. המסחר היה רגוע באופן מפתיע. שוק המניות ושוק האג"ח שידרו עוצמה רבה. פדיונות משמעותיים לא הורגשו במערכת. הסיבה לכך היא פשוטה וידוע לכול (התייחסתי לכך אפילו בטור הקודם) שישנו הרבה כסף במערכת. הריבית המתקבלת על פיקדונות היא אפסית.
כל עוד זה המצב, השוק יתקשה להתממש בצורה משמעותית.לכן גם בארץ נראה כי כל עוד הריבית הריאלית ממשיכה להיות שלילית הירידות יהוו הזדמנות לכניסה לשוק במחירים נוחים. גם בארץ מדד המעו"ף ירד ב- 50 נקודות משיאו, ירידה של כ 4.5% . גם כאן ,שום דבר רע לא יקרה אם השוק ירד לכיוון ה- 1050 במדד המעו"ף. אדרבא, זה יאפשר לשוק לאגור כוח לשם עלייה לרמה גבוהה יותר.
זה השלב בו אני מקיים את הבטחתי משבוע שעבר. אני מתכוון להציג את אפיק ההשקעה הטוב בישראל. לשם הקדמה על הדיון באפיק, ברצוני להציג בפניכם גרף המתאר ביצועי מדדים שונים בעשור האחרון. על מנת שיהיו בידנו כלים לדון בנושא אני מצרף גרף המתאר את התנהגות מדדי האג"ח הכללי, אג"ח להמרה ומדד מניות כללי בעשור הקודם מ- 1/1/2000-31/12/2009.
השוואת התשואות המצטברות בין אפיקי ההשקעה לשנים 2000-2009 :
על מנת להמחיש את מה שאומר הגרף הנ"ל, בשנים 2000-2009 הניבו המדדים הבאים :
מדד אג"ח כללי -89%
מדד מניות כללי - 131%
מדד אג"ח להמרה-162%
העובדה שמדד האג"ח הכללי מפגר מאחור אינה מפתיעה. זה נתון שהיה צפוי (אם כי בארה"ב המצב שונה). המדד בעל סטיות תקן נמוכות יותר, הוא מסוכן פחות ולכן גם מניב פחות. אבל הפער הגדול בין תשואת מדד האג"ח להמרה לבין מדד המניות הכללי הינו מדהים. לא רק שמדד האג"ח להמרה הניב תשואה גבוהה יותר, אלא סטיית התקן שלו נמוכה יותר. כלומר, זהו מדד שגם מסוכן פחות וגם הניב יותר. המשמעות ברורה: מדד זה עדיף על מדד המניות.
כעת כשכבר העברתי את המסקנה, אנסה להסביר יותר על המכשיר.
1 -מהו אג"ח להמרה?
אג"ח להמרה אלו הן איגרות חוב, המונפקות ע"י חברות, ושבנוסף לתכונות הרגילות שלהן כאיגרות חוב (תשלום ריבית ופדיון הקרן), הן ניתנות להמרה למניות החברה המנפיקה. סוג המניה ויחס ההמרה נקבעים בעת ההנפקה.
2- מושגי יסוד באג"ח להמרה
פרמיית ההמרה: זו התוספת באחוזים המשולמת עבור רכישת המניה על?ידי המרת איגרת החוב בהשוואה לרכישה ישירה של המנייה. יחס המרה או שער המרה: אגרות חוב להמרה ניתנות להמרה על פי יחס המרה שנקבע מראש. יחס ההמרה קובע את כמות האג"ח שאפשר להמיר במניה אחת. יחס ההמרה (בישראל) נקוב באחוזים, כאשר כל 100% מייצגים מנייה אחת.
3- מצבי "החיים" של אג"ח להמרה
אג"ח במסלול אג"חי: אג"ח להמרה בעלות תשואות לפדיון חיוביות. מתנהגות כאג"ח רגילות, כאשר בדרך כלל פרמיית ההמרה שלהן (מחיר קנית המניה דרך האג"ח) הינה גבוהה, כלומר המרתן אינה כדאית.
אג"ח במסלול מניתי: אג"ח להמרה בהן פרמיית ההמרה הינה נמוכה. בדרך כלל כאשר פרמיית ההמרה נמוכה תשואת האג"ח היא שלילית כך שלא כדאי לרוכשה כאיגרת חוב אלא כתחליף למניה. כאשר שער המניה יעלה, יעלה במקביל גם שער האג"ח להמרה. עם זאת בעת ירידת שערים חדה ישנו חסם אפקטיבי לירידת שער האג"ח (הנקודה בה תשואתו תהפוך לחיובית ואטרקטיבית).
4-מה הופך את האג"ח להמרה לאטרקטיבי בישראל
בישראל - הריבית בגין האג"ח נצברת "בתוך האג"ח", כלומר שער האג"ח צריך "לזחול" כל יום על מנת לשקף את הריבית הנצברת, בעת תשלום הריבית יורד שער האג"ח בגובה הריבית ברוטו. בארה"ב - הריבית נצברת בנפרד מהאג"ח, בעת רכישת אג"ח משלמים הן על האג"ח והן על הריבית הצבורה, ביום התשלום לא משתנה שער האג"ח.
ניתן לראות כי בסוף 2011, אם מניחים כי מחיר המניה לא משתנה ולכן גם מחיר האג"ח. אנו מקבלים רק תשלומי ריבית. בסוף 2011 חצי שנה לפני הפירעון הראשון של הקרן פרמיית ההמרה כמעט תתאפס (היא תתאפס ברבעון הראשון של 2012 ותהפוך לשלילית בהמשך). המשמעות כי היום אין כל עדיפות על רכישת מניית בריטיש והחזקתה לאורך זמן על פני רכישת האג"ח להמרה והחזקתו.כל עלייה במניה תתבטא מיידית באג"ח ומנגד אם מחיר המניה ירד ניתן להישאר באג"ח לתת לאג"ח להיפרע ולא להיפגע מהירידות.
ראינו כי בעליות במקרה זה במקרה הטוב אין עדיפות למניה ואילו בירידות ישנו יתרון ברור לאג"ח להמרה.
נכון שזהו מקרה פרטי אך הוא ממחיש את היתרונות הברורים שיש לאג"ח להמרה על פני המניה,במיוחד למשקיעים לטווח ארוך ולמשקיעים הסולידיים.
אני מקווה שהצלחתי להמחיש את הנושא.יום טוב לכולם.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
