שנה סוערת בשוק המט"ח: יתרות המט"ח גדלו בכ-20 מיליארד ד', פישר קנה בממוצע כ-80 מיליון ד' ביום

איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים, ל-Bizportal: "הדולר נסחר ביציבות בחודש האחרון מול השקל רק בזכותו ולולא פעילותו בשוק הדולר היה צולל כבר קודם"
איתי זהוראי |

בנק ישראל המשיך להגדיל את יתרות המט"ח שבמאזנו כאשר סך היתרות הסתכמו בסוף שנת 2009 בכ-61 מיליארד דולר - גידול של 50% בהשוואה לשנת 2008, אז הסתכמו היתרות בסך של 41 מיליארד דולר.

יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הסתכמו בסוף חודש דצמבר 2009 בסך של 60.6 מיליארד דולר המהווה קיטון נטו בסך 927 מיליון דולר לעומת סוף חודש נובמבר, כך דיווח הבוקר (א') בנק ישראל. עיקר הקיטון, על פי דיווחי הבנק, נובע משערוך יתרות המט"ח בסך מיליארד דולר, כאשר העברות הממשלה לחו"ל הסתכמו בכ- 38 מיליוני דולרים.

בתוך כך, בצד הגידול ביתרות עמדו כמידי כל חודש רכישות המט"ח של בנק ישראל שהסתכמו בחודש החולף בסך של 132 מיליון דולר ומהסקטור הפרטי שהוסיף כ-7 מיליון דולר ליתרה.

עם זאת, נציין, כי הקיטון ביתרות שנרשם בדצמבר קוזז כבר ביותר מחצי בעקבות הרכישות שביצע הבנק המרכזי בשבוע שעבר. במהלך השבוע הראשון של 2010 רכש בנק ישראל דולרים בהיקף כולל של כ-550 מיליון דולר.

פישר משנה אסטרטגיה - היתרות ממשיכות לצמוח

במהלך שנת 2009 שינה בנק ישראל, והיושב בראשו הפרופ' סטנלי פישר, את אסטרטגיית רכישות הדולרים ועבר מרכישות יומיות קבועות לרכישות במהלך המסחר בהפתעה.

בתחילת חודש אוגוסט הפסיק בנק ישראל את רכש המט"ח היומי בסך 100 מיליון דולר, לאחר שאימץ מדיניות חדשה בשוק המט"ח ובכך הביא לסיום פרק של למעלה משנה בו רכש דולרים מידי יום בבורסה. במקום זאת, הבנק החל לממש את החלטתו משבוע טרם לכך, לבצע רכש מזדמן, לא קבוע, ורק במקרים של תנודות חריפות בשער החליפין. זאת אם השוק איננו מתפקד כיאות או שהתנודות אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים - לשון ההודעה הרשמית של הבנק.

בשורה התחתונה, בנק ישראל מסכם את שנת 2009 עם רכישה ממוצעת בסך של 80 מיליון דולר ביום (ע"פ 250 ימי מסחר במט"ח) ועלייה, כאמור, של 20 מיליארד דולר ביתרות.

"יגיע ל-3.5 ש' ואף פחות מכך"

בשיחה שקיים עם Bizportal צופה איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח בבנק ירושלים, תקופה קשה לדולר בתקופה הקרובה: "במהלך המחצית הראשונה של 2010 ימשיך הדולר להיחלש כאשר המגמה בחו"ל תתהפך ותוסיף לירידה בערכו".

בנוגע למדיניות הנגיד מסר: "אני מבין מה נגיד הבנק מנסה לעשות והוא יודע בוודאי מה הוא עושה. הדולר נסחר ביציבות בחודש האחרון מול השקל רק בזכותו ולולא פעילותו בשוק הדולר היה צולל כבר קודם, כפי שקרה לשאר המטבעות - עם זאת אני צופה היחלשות נוספת בערך המטבע לרמה של 3.5 ש' בחציון הראשון של 2010 ואולי אף פחות מכך".

במסחר האופציות על הדולר ממשיך המטבע להיחלש והוא נסחר כעת קרוב לשפל היסטורי ברמה של 3.7033.

ירידה בתנודתיות, עלייה בנפח המסחר

בתוך כך פרסם בנק ישראל את סיכום חודש דצמבר במסחר במט"ח ממנו עולה כי המסחר התאפיין ברמת תנודתיות נמוכה יותר ונפח מסחר גבוה יותר, בהשוואה לחודש נובמבר. על פי הנתונים נתקבל כי סטיית התקן של השינוי בשער החליפין - המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין - ירדה בחודש דצמבר לרמה של כ-6%, בהשוואה לרמה של כ-9.5% בנובמבר 2009. .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.