בשוק המעו"ף: מי כותב כ"כ הרבה פוטים ומה זה אומר?
מדד המעוף דילג השבוע מעל רמת ה-1055 שממנה יצא מימוש באוק' ל-985.
עלייה מעל רמה זאת היא בעלת משמעות לעליות שערים המשכיות כל עוד המדד ישאר מעל 1040-50 בטווח הקצר.
מחזורי המסחר גדלים מעט השבוע לאזור ה-1.9 מיליארד שקל, ומדד הנדלן התעורר לרגל עליות שערים במניות אפריקה, שסוחבות את המדד במעלה ההר, לפחות זמנית.
חודש מהתל היה החודש בתלאביב. מצד אחד ירידות ושבירה של רמת ה-1000, ומצד שני חזרה מהירה מעל, ודילוג על רמות התנגדות בדרך כ-1010-20,ו-1035 ולאחרונה גם 1055.
כמו שרשמתי לאחרונה, כל מימוש של מדד המעוף היה בערך 70 נק' וגם זה האחרון. לכן הישארות מעל אזור שרשמתי יכול להניף את הבורסה בהבמשך הדרך ליעדים גבוהים. כמובן שלא אוטוסטראדה, ועם מימושים בדרך.
האויר אופטימי בחדשות הכלכלה, הודעות שיוצאות נותנות תובנה שהמשבר ניגמר לפחות זמנית, ויותר מכך הן נותנות תובנות שהריבית לא תתרומם בטווח הקצר.
ריבית נמוכה בדרך כלל מזרימה כספים לשוק המניות, עקב כך שאין אלטרנטיבות כספיות לתשואה. ריבית נמוכה מועילה לחברות בהוצאות מימון נמוכות ולכן רווחים גבוהים יותר. האינפלציה בישראל ובעולם לא מרימה ראש על אף ציפיות כאלה.וכשאין אינפלציה אין העלאות ריבית מהירות.
אז מתי יעלו ריבית? כאשר הנתונים יהיו טובים מאוד לכלכלה, תהיה אפשרות להעלות ריבית. אז כולם יחשבו שהמצב טוב, אבל תתחיל להיווצר אלטרנטיבה לכסף שיכול להיות מוסט משוק המניות.חזון למועד.
לסיכום:
מדד המעוף עלה מעל התנגדות משמעותית ב-1055-60 ולכן המשמעות של כך היא המשך מגמת העליות. סוחרי מניות/תעודות סל ידאגו במידה והשוק ירד מרמת ה-1040 או מרמת ה1000 לכמה ימים.
זהב: ניתן כאן כאשר פרץ את ה-1000.כעת נימצא ב-1130,ניתן לשחרר חלק מההשקעה. ולהציב סטופ לחלק הנותר בירידה מרמת ה-1100.לממש רווח זה תמיד טוב.
נפט: מעל 75 דולר יעד 90 דולר.
ניתן להשקיע בסחורות דרך תעודות סל.
דולר/שקל: מגמת עליה מעל רמת ה3.73 , יעד פוטנציאלי 3.9 שקלים.
אופציות מעו"ף:
איזה חודש זה לסוחרי האופציות. האויר פסימי, והשוק עולה. שוק האופציות משדר ביטחון רב במגמה וניתן להבחין בזה דרך הפוזיציות הפתוחות. פוטים נכתבים לאורך כל הדרך, כמויות אדירות, שסביר שמסופקות לרוכשי הגנות ולסוחרים פסימים.
כשכותבים כל כך הרבה פוטים, וניתן לראות זאת כל יום במצבת הכתיבות גם כאן באתר ביזפורטל, דינו של השוק בדרך כלל הוא עלייה. טיבעו של סוחר הוא לחשוב שבסופו של דבר יבוא אירוע שיכתיב ירידות ואז כותבי הפוטים ישלמו ממון רב. זה קורה מידי פעם, אבל לא יקרה בדרך כלל למי שכותב עם הגנות, או כתיבה של קולים במקביל.
אנו יכולים לראות החודש שמי שכתב פוטים, וגם קולים על אף עלית השוק בצורה משמעותית, עדין הרוויח מהכתיבות.
איך הנס הזה קרה? סטיית התקן בתחילת החודש היתה ב-28,וכעת היא 18.
כאשר הסטיה יורדת הפרמיות יורדות בצורה יותר משמעותית וזה מצטרף למוטיב הטטא-שחיקה יומית שיש לפרמיות ככל שמתארך החודש.
מכך יוצא שמי שקנה קולים, והשוק עלה, מורווח מעט מאוד לעומת מי שכתב פוטים לצורך עלייה של השוק. לכן אנו גם רואים כתיבות פוטים מרובות.
כשהסטיה כה נמוכה, זה מעיד גם על תנודתיות שוק נמוכה. הסטיה לא מגלמת היום שום אירוע שלילי וגם לא ירידות שערים. היא מגלמת ביטחון רב של הסוחרים.
סטיה שכזאת יכולה להניב אמבוש בסמוך לפקיעה בשל הפרמיות המקוצצות ולהזיז את השוק בחדות. קרה כבר בעבר, ואנו זוכרים זאת מהפקיעה שעברה מה קורה כשהסטיה נמוכה.זה יכול לקרות לכל צד.
סוחרי יום שקונים פרמיות סבלו החודש מתנודתיות נמוכה. בדרך כלל כתיבה של שני צדדים במהלך היום מוטה לכיוון השוק נתנה תועלת יותר מאשר קניה ספציפית. שעות של דגירה על המסך לא נתנו את המיוחל על אף עליות שערים. הסיבה נעוצה בתנודתיות נמוכה מאוד במהלך המסחר, הרבה אקראיות וסטיה יורדת.
הכתבנים צריכים החודש אזור נמוך יותר של פקיעה, בינתיים משפצים מעט למעלה. אזור הכתיבות החודשי עומד נמוך יותר ממדד 1072 כרגע, אבל רק בפקיעה ניתן לעכל שהיתה לכך משמעות רצינית.
בינתיים עברנו לעקוב אחרי אוכף 1050 בעליה מעל מדד 1060 לאחר שאוכף 1000 התרחב ב600 שקלים עקב העליה מעל 1060.בצירוף לאוכף כמובן חיוני להיות במגמת עליה על השוק כל עוד הוא מעל רמת ה-1050. ככה שאם השוק ממשיך לעלות נהנים מהמגמה וגם ממוטיב שחיקה.
מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז'
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
