בשוק המעו"ף: קרב בין האופטימים לפסימיים

יונתן קריספין |

מדדי הבורסות התנהגו השבוע כעוף החול. מדד המעוף ירד לפני כשבוע למדד 985 וחזר חזרה מעל רמת ה-1000. המדד עבר מספר מכשולים בדרך למעלה חזרה, מעל 1010 ומעל 1035. למעט מדד המעוף, מדדים נוספים כמו הנדל"ן בקושי זזים. ההתלהבות בעליות איננה נישקפת מהמניות ורבות מהן רדומות. מדד הבנקים הוא זה שמעיר את הבורסה ומעודד את העליות בשל משקלו הכבד בתוך מדד המעוף.

מי שמשקיע במניות בתקופה הזאת ולא במדדים עצמם יכול להעיד שיש אכזבה גדולה מהתנהגות המניות, וספציפית במיוחד הנדל"ן. כנראה שעל מנת ליהנות בתקופה הזאת מעליות שערים צריך להשקיע במדד עצמו ולמנוע כאב ראש.

תקופה מאוד שברירית חווים עתה הסוחרים כאשר הדעות חלוקות בין אופטימיות לבין פסימיות על דרכה של המגמה. האופטימים מצדדים בכך שאין תחלופה לבורסה בשל כך שהריבית מאוד נמוכה ואין תשואה על הכסף. גם נובמבר נחשב לחודש חיובי בעשור האחרון, וזה לכשעצמו מעודד. תשואה שנתית גם היא לנגד עיניהם ותורמת בכך לעליות.

בעיני הפסימים, על דרכה של הבורסה עומדים מחזורי המסחר. ידוע שמחזורי המסחר בעליות צריכים להתרחב וזה לא קורה. נהפוך הוא, מחזורי המסחר בעליות נמוכים משמעותית מימי ירידות, מה שאומר שכסף יוצא החוצה ופחות כסף ניכנס פנימה. הפסימים טוענים שזאת רק שאלה של זמן עד שהמגמה תתחלף בגלל הסיבות הללו.

כמובן שיש אוטוריטות שטוענים שהשוק נמצא בשלבים האחרונים של העליה שלו, לפני שיתרחש מימוש עמוק מאוד מעבר למימושים הקצרים שאנו חווים בשנה האחרונה.

אז מי צודק? האופטימים רואים את העבר ומשליכים על העתיד. הסיבות שלהם הן הסיבות הנכונות מהעבר שמשליכות על עליות שערים. הפסימים בוחנים את העובדות עכשיו וגם הם צודקים.

ודעתי אומרת, שבגלל שהדעות חלוקות אנו חוים שיוויון כוחות זמני בין האופטימים לפסימים. ברגע שצד אחד ישבר ויעבור לצד השני נראה את הבורסה עולה או יורדת ולמעשה שועטת לכיוון.

שני הצדדים צריכים להביט בעובדות ולא בסטטיסטיקה או רגשות. העובדות אומרות שכרגע המדד נמצא במגמה חיובית מהרגע שעלה מעל 1010 שבוע שעבר ויש לו מיכשול ב1055. הכיוון הרישמי יקבע בעליה מעל או התנגדות ממושכת.

מדד ה-S&P ירד ל-1040 תחנת המימוש שלו ועלה חזרה מעלה להתמודד עם רמת ה-1100 השיא השנתי. מעבר שלה יתן לנו המשכיות למגמת העליות וישליך על כל הבורסות.

אופציות מעו"ף:

שבוע שעבר היינו במדד 1005 כאשר ניתנה אפשרות למי שמחזיק הגנות על מדד המעוף שנתתי לפני שבועיים (בירידה מ-1040) לשחרר אותן, אלא אם כן נרד מ 985-980. הגנות זה מיצרך נכון אם יודעים להשתמש בהן על תיק המניות ולא שסתם ישבו כל הזמן בתיק. כעת ניתן יהיה לקנות הגנות בירידה של המעוף מ- 1020 ע"י פוט 1040.

מדד המעוף היה כלוא שבוע שעבר בין 990 ל-1010 ויציאה מהתחום תיתן כיוון. היציאה מעל 1010 נתנה כיוון, השוק עלה אל מעל 1020 גם כן, ומעל 1035 רמת התמיכה המשמעותית של אוקטובר. כעת מדד המעוף נמצא במסלול עליה כאשר המשכיות לו תהיה בעליה של מעל 1055. רמת ה 1030-35 מחליפה את ה-990.

אוכף 1000, שעקבנו אחריו משבוע שעבר, מ-5400 שקל, מחירו נכון לסיום יום ג' אחרי עליה של 40 נק' הוא 5700 שקל. היציאה מעל 1010 נתנה תובנה לעליות במדד המעוף וניתן היה לצרף אליו כיוון חיובי. בעליה של מעל 1060 הוא יסגר ובמקומו נעקוב אחרי ה-1050.

מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.