בשוק המעו"ף: הבורסה עלתה, איך להזיז את הפוזיציה?
הבורסה בת"א ממשיכה לצעוד במסלול עליה בצמוד לבורסות חו"ל. מדדי המניות ממשיכים לשעוט בינתיים גם באוק' כאשר בשוק הישראלי חלה התעוררות במדד הנדלן אותו ציינתי בשבועות האחרונים כאטרקטיבי, וכמובן שהתלטק מככב בתקופה הזאת והוא אטרקטבי גם כן.
מדד המעוף ניתקל בשבוע וחצי האחרון ברמת ה-1,040 כהתנגדות קשיחה, כאשר כל אימת שהגיע אליה הוא ירד והתממש. אזור 1040-55 הוצג עלידי כאזור התנגדות לטווח הקצר לסוחרי האופציות.
האם הוא יפרץ?
במגמת עלייה כל התנגדות אמורה בסופו של דבר להיפרץ, רק שקיומה מזמין תעתועי מסחר לא קלים, כי המאבק מתקיים בין מוכרים לקונים ברמה הזאת.
את מדד המעוף אאפיין כחיובי מעל רמת ה-1,025 מעתה, והמגמה תישמר כל עוד ישאר מעליה.
באחרונה ליוויתי את המדד כחיובי מרמות ה-960, כאשר התמיכה האחרונה לחיובי צויינה כ-990, אז מעתה 1025 תינתן כסטופ לטווח הקצר לסוחרי מניות, ו-995 לטווח ארוך יותר.
אם נסכם את תנודיות מדד המעוף בשבוע האחרון, הוא לא פרץ את תחום המסחר של 1000-1050, כפי שצויין. וממשיך לשהות בו כרגע, מה שמשחק לטובת שחקני האופציות.
מדד הדאו ג'ונס מרחק נגיעה מרמת ה-10,000 ושאלת השאלות החודשית היא איך יהיו הדוחות? האם הדוחות בניו-יורק יתאימו לציפיות ויעלו עליהן מה שיספר שהמשבר בחלקו הגדול הסתיים, והבורסה הקדימה את הכלכלה?
בינתיים הדוחות שיצאו עד כה הם טובים וממשיכים לתרום לאוירה החיובית בשווקים. מדדי המניות שוברים שיאים של שנה, הכסף הזול מניע את המכונה לכניסת כסף זול וכולם שמחים כרגע.
רבים פוחדים להיכנס לבורסה בעת הזאת, אחרי מסע עליות גדול. להם אפשר לומר שרמת ה-1,000 ברגע שניפרצה נותנת ביטחון להשקעה, ומדדי הצד בבורסה בת"א יתנו רווח יחסית גדול ממדד המעוף בתקופה הזאת כנדלן יתר ותלטק. הם גם תנודתיים יותר, לכן החלום צריך להיות בכסף שלא ירעיד את הכיס, בתנודיות. סטופ למדד הנדלן הוא 280.
זהב: ממשיך לעלות, נותן אפיק השקעה מצויין לעת הזאת, סטופ ב-1000, כעת 1,060. נפט: מתחיל להרים ראש,הישארות מעל 74 דולר, נותנת פוטנציאל עליה של 20 אחוז, עם סטופ ב-67 דולר.
אופציות מעו"ף:
כותבי הפרמיות/אוכפים/שוקתות רוו נחת בשבוע האחרון, עת מדד המעוף שייט בטווח מסחר קטן. הסטיה ירדה, הפרמיות נאכלו במסיביות, והכתבנים נהנו.
אוכף 1,020 איבד השבוע כ-600 שקל. טווח המסחר שהיה בין 1,000 ל-1,050 עובר מעתה להיות בין 1,020 ל1,070 והישארות בתחום זה תועיל לכותבים של שני צידי המיתרס.
למה הסטיה יורדת באופ'? בכל העולם הסטיה יורדת ומשדרת ביטחון לסוחרים, ככל שרמת הביטחון גדלה, זה גם משפיע על הסטיה, שזה לכשעצמו גורר את הפרמיות לשחיקה והתנודתיות הנמוכה בשוק תורמת את שלה.
למאמינים בעליות,ניתן לבצע מרווח עולה - קול 1,070 קניה, כנגד קול 1,080 כתיבה בעלות 250 שקל. סטופ מתחת למדד 1,027.
כותבי האוכפים על 1,020, ניתן לנייד אותם ל- 1,040 באם מדד המעוף סוגר מעל 1,050 שיחפה על עליה אפשרית של המדד. הניוד הוא ברווח כי אוכף 1,020 איבד ממחירו כ-600 שקל השבוע. אוכף 1,040 ירוויח בתנודתיות של 1,000-1,080, מי שמבצע עם הגנות וזה הרצוי, הרוויח כמחצית, ורגוע יותר.
מסחר יומי: ריבוי פריצות סרק בתחום 1027-1040 גרר למסחר יומי לא קל, כאשר המדד נע בתחום ומאבק כוחות משפיע עליו, וגורר מסחר לא טבעי במיוחד.
לסיכום:
על פניו, השוק מנסה לצאת מהרצועה 1040-1027, דישדוש זה מועיל לכותבי האופ' שזה בדרך כלל גופים או שחקנים פרטיים מיומנים. איבוד ערך הפרמיות שנותן רווח בכיס כותבי האופציות ימשך ברצועה 1020-1070, ששבוע שעבר היתה בין 1000 ל1050. איך עליית המדרגה ל-1070 תועיל?בהנחה שהסוחרים העלו כתיבות פוטים ל-1000 ו-1010 הם מימנו גם עליה המשכית של המדד באם תיקרה.
מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז'
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
