כתב אישום חמור: גאידמק מואשם בהלבנת 650 מיליון שקל דרך בנק הפועלים
פרקליטות מיסוי וכלכלה במשרד המשפטים הודיעה היום (יום ה') כי לבית משפט המחוזי בתל אביב הוגש הבוקר כתב אישום כנגד תאגיד עזר בנקאי של בנק הפועלים, "פועלים שירותי נאמנות", מי שהיו מנהליה הבכירים, חיים שמיר ושלמה רכט, היועץ המשפטי של החברה, רם לוי, והלקוח המרכזי של החברה, איש העסקים ארקדי גאידמק.
כמו כן, כתב האישום הינו נגד מי שפעל כאיש קש מטעם גאידמק, נחום גלמור, ומנהלת קשרי לקוחות בבנק הפועלים סניף 535 (ברחוב הירקון 104 בתל אביב), קרן ללום.
כתב האישום כולל שורה של עבירות הלבנת הון על פי סעיף 3 לחוק וכן עבירות מרמה. "חומרת כתב האישום נובעת מן העובדה כי מדובר בתאגיד עזר בנקאי ומנהליו הבכירים אשר השתמשו במוניטין המכובד של בנק הפועלים בע"מ ושל מערכת הבנקאות הישראלית על מנת להכשיר פעולות מרמה ופעולות הלבנת הון", נמדר ממשרד המשפטים. "הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בעניינו של גאידמק, בו פעלו על מנת להסתיר פעילות בהיקף של כ-650 מיליון שקלים".
כתב האישום הוגש על ידי עו"ד טלי נג'רי ולירן חיים מפרקליטות מיסוי וכלכלה. בפרקליטות אומרים כי "חברת פועלים שירותי נאמנות ויו"ר הדירקטוריון שלה מואשמים כי פעלו יחד עם גאידמק וגלמור על מנת לאפשר לגאידמק לרכוש במרמה את החברה ההולנדית טרמופוסט, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה". פעולות המרמה נעשו, לכאורה, תוך הצגת גלמור כרוכש של החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולרים מכספיו של גאידמק ככספיו של גלמור.
הצגת הכספים במרמה ככספיו של גלמור והסתרת זהותו של גאידמק התאפשרה, בין היתר, בשל שיתוף הפעולה מצד החברה לנאמנות ומי שעמד בראשה, לפי כתב האישום. "שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי ביצירת שורה של מצגים בנקאיים כוזבים שהוצגו לנציגי בעלי המניות של החברה בהולנד", נכתב בתביעה.
עוד מואשמת "החברה לנאמנות" ובכיריה כי בהזדמנויות שונות פעלו על מנת לסכל את חובות הדיווח החלות עליה ועל בנק הפועלים כלפי הרשות לאיסור הלבנת הון בכל הקשור לפעולותיו של גאידמק ושל שני לקוחות נוספים. במקרה אחד הדבר נעשה תוך שיתוף פעולה עם היועץ המשפטי של החברה ובמקרה אחר עם מנהלת קשרי לקוחות בבנק הפועלים, נכתב בתביעה.
במסגרת כתב האישום הוגשה בקשה לחילוט של כ-40 מיליון שקלים של חברת "פועלים שירותי נאמנות" אם וכאשר תורשע החברה. בפרקליטות מדגישים כי המדובר בחילוט כספים השייכים לחברת הנאמנות ולא בכספים השייכים ללקוחותיה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
