הגז טבעי - על המחיר והעיוות שנוצר בתעודת הסל
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעליות נאות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-3.53%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-45.1% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-29.9% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בגז הטבעי שעלה עלייה תלולה ב-27.6%, אבל על הגז הטבעי בהמשך, ברכז תפוזים שעלה ב-15.7% ובקפה שעלה ב-7.5%. הנפט עלה בסיכום שבועי ב-4.0% ל-72.04 דולר לחבית.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע שעבר ב-4.54% ל-2,356 נקודות. מהפסגה הזמנית 4,291 נקודות, שנרשמה ב-3 ביוני השנה, כבר ירד המדד ב-45%, אם כי הוא עדיין גבוה ב-255% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנרשם ב-5 בדצמבר 2008.
במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות בשבוע שעבר. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-2.45% ל-1,068.30 נקודות, המדד נמוך כיום ב-32.2% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-60.2% מהשפל שאליו צנח ב-6 למארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-2.50% ל-2,132.86 נקודות, המדד נמוך כיום ב-25.5% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-68.5% מהשפל שאליו צנח ב-9 למארס השנה. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-1.80% ל-1,139.43 נקודות, המדד נמוך כיום ב-32.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-66.6% מהשפל שאליו צנח ב-9 למארס השנה.
הדולר הוסיף להיחלש ביחס לאירו בשבוע שעבר ב-0.96% ל-1.471 דולר לאירו, ערכו הנמוך ביותר מאז ספטמבר 2008. ביחס לין היפני הדולר עלה ב-0.63% ל-91.28 ין לדולר. הדולר נחלש ביחס לשקל בסיכום שבועי ב-0.85% ושערו היציג האחרון היה 3.750 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
גז טבעי
מחיר הגז הטבעי עלה עלייה תלולה של 27.64% בשבוע שעבר ל-3.778 דולר למיליון BTU, ממחיר השפל של כמעט שמונה שנים 2.409 דולר שנרשם בתחילת החודש הנוכחי כבר עלה מחיר הגז הטבעי ב-56.8%. דוח של משרד האנרגיה האמריקאי מהשבוע שעבר המצביע על גידול נמוך במקצת מהתחזית במלאי הגז הטבעי תרם לעלייה במחירו. אבל הסיבה העיקרית להתאוששות החלקית במחיר הגז הטבעי, היא מעברן של חלק מתחנות הכוח משימוש בפחם לשימוש בגז טבעי לייצור חשמל. לנוכח הירידה התלולה במחיר הגז הטבעי עלות השימוש בו לייצור חשמל, השתוותה לעלות השימוש בפחם. לשימוש בגז טבעי יתרונות רבים: הוא פחות מזהם סביבתית, פליטת הפחמן הדו חמצני נמוכה יותר, והגמישות להקטנת ייצור החשמל בשעות בהן יש ירידה בביקוש גדולה יותר כאשר משתמשים בגז טבעי בהשוואה לשימוש בפחם.
נתונים סטטיסטיים שהתפרסמו על צריכת החשמל בארצות הברית בחמשת החודשים הראשונים של השנה הראו על ירידה כוללת בשיעור של 4.5% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2008 זאת עקב המיתון. ייצור החשמל מפחם ירד בתקופה זו ב-12% אבל ייצור החשמל מגז טבעי עלה ב-3% באותה תקופה, יש לציין שלא כל תחנות הכוח בנויות כך שבאפשרותן לעבור באופן חלק משימוש בפחם לשימוש בגז טבעי ולהיפך.
לעומת עלייה של 56.8% מהשפל בתחילת החודש של מחיר הגז הטבעי, עלה מחיר תעודת הסל הפופולארית ביותר לגז הטבעי UNG רק ב-30.2%. ההסבר לכך הוא שתעודת הסל נמכרה קודם בפרמיה של כ-17%, בגלל שהחברה המנהלת הפסיקה להנפיק תעודות חדשות לנוכח מגבלות הרשות המפקחת על המסחר בחוזים עתידיים בארצות הברית CFTC על כמות החוזים שהיא יכולה להחזיק, וכעת היא נסחרת בפרמיה של 4.6% בלבד. כנראה משקיעים רבים נצלו את העלייה במחיר תעודת הסל להיפטר ממנה לנוכח האכזבה מהירידה הדרמטית במחירה בחודשים האחרונים. האם צדקו אלו שאיבדו את הסבלנות ומיהרו להיפטר מתעודת הסל? כנראה שלא. הסיכוי הוא שמחיר הגז הטבעי יוסיף לעלות עם היציאה מהמיתון והגידול בצריכת החשמל ובשימוש בגז לתעשייה כתוצאה מכך. גם עונת החורף מתקרבת וצריכת הגז בעונה זאת גדלה לצורכי חמום. עדיין לא ברור אם יפגעו בארות הגז במפרץ מקסיקו מסופות ההוריקן בעונה זו כמו שקרה בעונות קודמות. במקרה של הפסקת השאיבה באזור בגלל הסופות צפוי מחיר הגז הטבעי לעלות בצורה תלולה. זכור הנזק שנגרם למתקני הגז כתוצאה מסופת הוריקן קתרינה בשנת 2005 שהביא את מחיר הגז לשיא כל הזמנים 14.55 דולר למיליון BTU. גם החוזים העתידיים לתקופות ארוכות יותר מראים על עלייה משמעותית במחיר הגז; חוזה לחודש נובמבר 2009 נסגר ביום שישי שעבר במחיר 4.655 דולר, חוזה לדצמבר 2009 נסגר ב-5.323 דולר וחוזה לינואר 2010 נסגר ב-5.568 דולר למיליון BTU.
איך משקיעים בגז טבעי בישראל?
כלל-פורקס
בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחיר הגז הטבעי בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים. הרווח או ההפסד תלוי במחיר הגז הטבעי בלבד ואין תוספת פרמיה כמו בהשקעה בתעודות הסל האמריקאיות.
תעודת סל בארצות הברית
תעודת הסל לגז טבעי United States Natural Gas נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול UNG, קיימות גם אופציות put ו-call על תעודת הסל, דמי הניהול 0.60% לשנה.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.