המשבר הכלכלי הגלובלי החל בהתרסקות Lehman Brothers - ספטמבר 2008. הסיבה העיקרית הייתה בועת נדל"ן וקיומן של משכנתאות מורעלות. בהמשך קרסו הבורסות סביב העולם ובנקים וחברות ביטוח, אדירי שם, עמדו בפני פשיטת רגל. התוצאה המיידית הייתה שיתוק פיננסי ומחנק אשראי.

השיתוק הפיננסי טופל במהירות ויעילות ע"י הממשלות השונות וכבר אחר כמה חודשים החלה חזרה לפעילות סדירה. נותר אמנם הצורך לטפל במשכנתאות המורעלות אך זה עניין חשבונאי שצריך להתבצע בניחותא. ההתערבות הממשלתית בארה"ב, אירופה, סין, יפן, ברזיל, אוסטרליה... הביאה גם שיתוף פעולה מבורך שמתחזק במפגשים בינלאומיים.

הצניחה בנדל"ן ושוקי ההון גרמו למי שחש אמיד ומבוסס (בית, תיק השקעות, קופת גמל...) הפסד חיסכון של שנות עבודה רבות. בעקבות זאת חלה הידרדרות בביקוש: תכניות חופשה ונופש, כמו תכניות לרכישת רכב ומוצרי צריכה, נדחו לזמן לא ידוע. מצב זה אילץ חברות עסקיות לצעדי ייעול קיצוניים: לצמצם בחומרי גלם ומלאי, לצמצם בייצור ולהתאימו לביקוש הפוחת ולהדק את מצבת כוח האדם. ארגונים רבים לא הצליחו להתאים לסערה העסקית ופשטו רגל, אך ארגונים מבוססים התייעלו והתחזקו. הם גם זכו לתמיכה ממשלתית נדיבה במענקים וריבית נמוכה, ונהנו מהירידה המשמעותית במחירי האנרגיה, חומרי הגלם ושכר העבודה.

בתחילת 2009 היה כמעט קונצנזוס שמדובר במשבר ענק, אסון גלובלי, שיארך שנים ויגרום סבל בל ישוער. תחזיות קודרות אלו דרבנו את הממשלות לצעדים נועזים, תוך חריגה מהקיבעון של כמה מותר להזרים והיכן אסור לממשלה (הקפיטליסטית) להתערב. הפעולות נשאו פרי...

האם חלף המשבר? יש עדיין מומחים שמפרסמים תחזיות מאיימות, אך הרוב נוטה לאופטימיות. (למטה אנו סוקרים מגוון דעות.) דיווחים ברבעון השלישי מלמדים שהביצועים של חברות עסקיות מוצלחים בכל אמות המידה ונראה שהתוצאות משתפרות והולכות.

ברירה טבעית: אפשר להמשיל משברים כלכליים בעולם העסקי לאסונות טבע בשרשרת החיים. משברים כלכליים, כמו אסונות טבע, מכחידים את החלשים ומחשלים את השורדים. בזמן האחרון ראינו חברות חזקות מנצלות את ההזדמנויות ורוכשות בזול עסקים שנקלעו לקשיים. ראה גם כתבה של שלמה גרינברג, ביזפורטל 3/9/09.

אבטלה בארה"ב: עדיין גבוהה, אך בניגוד לתחזיות הקודרות למטה מעשרה אחוזים. לאבטלה מתונה יש גם השפעות עסקיות חיוביות: העובדים נאמנים יותר, מרסנים דרישות ומשקיעים בעבודתם. תוצאת לוואי היא שהמעסיקים יכולים לברור עובדים מתאימים, כך שהצורך בעובדים נוספים פוחת. גלוי הוא שאפשר לבצע באמצעות 7-8 עובדים מיומנים עבודה שבתנאי תעסוקה פחות יעילים דורשת 10 עובדים ויותר. בעבר היה מקובל כ-6% אבטלה במשק מערבי, בתעסוקה מלאה. קיימת סברה שמציאות זו משתנה במקצת והמספר העתידי יהיה קרוב ל-8%.

לא נעים לראות בנק סגור: כותרת מאיימת (ביזפורטל, 5/9/09): "הרשימה ממשיכה להתארך: 5 בנקים נוספים נסגרו הלילה בארה"ב, 89 מתחילת השנה." לשם פרופורציה; בארה"ב יש למעלה מ-8000 מוסדות בנקאיים. אלו שנסגרו אינם גדולים במיוחד ובעצם רובם הועברו לניהול של מוסדות קיימים. האמת היא שמספר הבנקים שנסגרו השנה גדול יחסית, אך בגין המשבר ובדיקות שהפכו מחמירות אין כאן הפתעה.

כלכלני אל-תעשה

אסכולת כלכלנים - "קפיטליסטים" חסידי "היד הנעלמה" גורסת כי אסור לממשלה להתערב בכלכלה. למזלם של תושבי הכוכב שלנו, הממשלות סביב-סביב התערבו... מדהים שכלכלני אל-תעשה מאמינים בעליונותם ודורשים משרות בכירות כדי לא לעשות...

שער השקל: כלכלני אל-תעשה בישראל מסבירים שאסור להתערב בשער המטבע. יש להם ניסיון: "שער קבוע", "אלכסון"... הם גם נתמכים בפרשנים: "בנק ישראל אינו יכול להמשיך ברכישת דולרים..." אנו שואלים: "מדוע לא? האם חושש הבנק שיתמעטו השקלים? היש כבר עודף לא שימושי של דולרים?"

שער קבוע חד-כיווני: הניסיון לתמוך במטבע שערכו פוחת, ע"י רכישת מט"ח, הוא מסוכן, ויש חשש שהיתרות ידלדלו. לעומת זאת, כאשר המטבע מתחזק אין בעיה להפחית את ערכו ע"י מכירתו בשער קבוע. נניח שבנק ישראל מחליט לרכוש דולרים עבור 4.00 ש"ח, היכן הסכנה? יש אומרים: "אינפלציה". אבל, אם המטבע יפוחת אפשר למכור המט"ח בחזרה, ברווח.

מקובל שערכו של היואן הסיני סין גדול משער החליפין שלו, אך ספקולנטים אינם יכולים להפיק רווחים כי הסינים יספקו כל כמות מבוקשת של יואן תמורת דולרים/ארו בשער החליפין. באמת אין ספקולציות נוסח ישראל ביואן...

אצלנו כלכלני אל-תעשה לא התערבו... הספקולנטים, שתמיד יש להם מידע משובח, "עשו קופה" והייצוא מפסיד מיליארדים. נצטט את דוד ארצי, יו"ר מכון היצוא (ביזפורטל, 6/9/09): "יש לנקוט בצעדים למניעת פגיעה בייצוא כתוצאה משחיקה מחודשת של שער החליפין."

עוד משהו מקומי

עם פרוץ המשבר הזרימו הממשלות ברחבי העולם הון רב למשקים המקומיים, חילקו מענקים והורידו מיסים... אצלנו העלו המע"מ, הוסיפו מס לסיגריות וייקרו את הדלק. בעצם למה?

חברת החשמל: כאשר שערי הריבית בעולם פחתו למינימום מכרה חברת החשמל אג"ח בריבית של 9.5% (כמעט מספיק כדי להציל את מיידוף...) בעצם למה?

הפרטה: בשנה זו, בה רכשו הממשלות בארה"ב ואירופה בעלות בבנקים, חברות ביטוח ומפעלים, מצב שקיים כמובן בסין וגם בברזיל, רוסיה והודו... צריך להאט ברעיונות ההפרטה. במיוחד להימנע ממכירה בנזיד עדשים, בשיטת השקשוקה...

נראה שמספר טייקונים מנסים כעת לקבל כספי חינם. בתמימות רבה הם מכריזים: "מה בעצם אנו מבקשים? דחייה! ואולי כמה ויתורים קלים..." זאת אומרת, קודם הם לקחו כסף ("גייסו...") וכעת הם רוצים לא להחזיר, לפחות לא את הכול, ולא כמוסכם. אנו תקווה שהמדינה לא תבלע את הפיתיון. לא יקרה שום דבר רע אם חברות פרטיות יחליפו בעלים, והלקח ייזכר! אולי אם ייווכח הטייקון שזה לא עובד ימצא איזה חבילת שטרות נשכחת בכיס נסתר.

שוק ההון: לקנות? למכור?

שוק ההון גועש: עליות ומורדות. פרשנים אופטימיים מבשרים שהמשבר מאחורינו. נביאי זעם חוזים בועות מתנפצות ומשברי ענק. אנליסטים מתוחכמים מסבירים כי הציבור קונה גבוה ומוכר נמוך; אך אינם מציינים אם השער הנוכחי גבוה או נמוך...

אין אנו יכולים לנקוט עמדה, מסיבות מובנות. נציין כי לדעתנו הכלכלה העסקית העולמית איתנה היום מאי פעם: מוסדות ההון זכו לבחינה מחודשת ויצאו מחוזקים; חברות עסקיות התייעלו ועלות התשומות פחתה. מי שמאמין שיש קשר חיובי בין מצב הכלכלה ושערי המניות - שיקנה; מי שמאמין בקשר אחר - ידיר כספו. נוסיף כי זמנים חריגים נושאים בחובם סיכונים והזדמנויות. אחרי שיתפזר האבק נעכל מידע על הפסדים כואבים וגם על רווחי עתק.

להלן השערים גבוה/נמוך, מאז ינואר 2004, בבורסות נבחרות:

דברי סיכום

את הפסימיסטים אי אפשר להשביע. המדד עולה: "אינפלציה". המדד יורד: "דפלציה". המדד בלי שינוי: "סטגפלציה". רואי שחורות שאינם מנמקים אינם שווים הרבה: יום-יום הם צועקים "זאב" וכשפעם מגיע הזאב הם טופחים לעצמם על השכם ואומרים "אתם רואים".

רעידות אדמה, צונאמי, מחלות ומגפות הם חלק מהקיום האנושי, וכן... גם משברים כלכליים. שורדים אלו שלומדים מהר, ונראה שהטבע האנושי הוא לצאת מכל משבר ? מחוזקים.

חיזוי, להבדיל מנבואה הוא מקצוע. החיזוי מאפשר להעריך מגמות אך אינו מאפשר לדעת על "תחתית כפולה" או התנהגות כלכלית בצורת "W". ניבויים כאלו יש להשאיר לקדושים או לבעלי כוחות כמו נוסטרדמוס שאולי ביקר בעתיד וחזר לדווח...

כל פעילות עסקית טומנת סכנה ומהווה הימור. ההבדל בין הימור פרוע ובין השקעה הוא כמו ההבדל בין השחקן והקזינו במשחק הרולטה. השחקן המהמר מקווה למספר שלו כנגד הסיכויים. הקזינו המשקיע יודע כי הסיכוי לצידו וכי בטווח הארוך יצא מרוויח.

מי שרוצה ל"השקיע" במניות, לחודש חודשיים, מהמר. קרוב לוודאי שלא יכסה את העמלות ופערי קנייה/מכירה. השקעה רצינית בשוק ההון מתחילה באופק של שישה חודשים ורצוי שתהיה במחשבה על שנים.

נסיים ונאמר כי למדנו המון מהמשבר. הלקח הראשון הוא חיזוק המוסדות הפיננסיים, נושא זה, הדורש תחיקה ומקצועיות, חשוב שיטופל לאט והוא עדיין בהתהוות. המשבר הריאלי (מכוניות ומוצרי צריכה) היה "משבר של עודפים" והיה קל. (כדאי לקרוא בנושא זה שנית את המאמר של גולדרט, וגם את משנתו.) אחרון, למי שאומר: "המשבר הבא הוא רק עניין של זמן". נכון! וכך גם רעידת האדמה והמטאוריט ותאונת הדרכים... אך התחשלנו, הכלכלה יצאה מחוזקת ולמדנו דרכים חדשות.