גילוי נאות בחשבון הפלאפון: מהו גובה 'דמי היציאה' ועד מתי ההתחייבות?

חברות התקשורת (נייח, נייד, בין לאומי) יחוייבו לציין בחשבון הטלפון את מועד תום תקופת ההתחייבות וכן את גובה התשלום שיידרש המנוי לשלם, ככל שהוא מחליט להפסיק את ההתקשרות, לפני תום תקופת התחייבותו
מאיה זיסר |

כמה פעמים קרה לכם כי החלטתם לעשות שינויים כמו שידרוג מעבר לחברה חדשה ואז גילתם הפתעות חדשות הקושרות אתכם לחוזה ובמידה ותחליטו בכל זאת לערוך שינוי לפני תום תקופת ההתחייבות תחוייבו בקנס כספי -'דמי יציאה'.

במשרד התקשורת החליטו להלחם בבעיות מסוג זה ויוצאים בתקנה חדשה אשר במסגרתה תחוייבנה חברות התקשורת (נייח, נייד, בין לאומי) לציין בחשבון הטלפון את מועד תום תקופת ההתחייבות וכן את גובה התשלום שיידרש המנוי לשלם, ככל שהוא מחליט להפסיק את ההתקשרות, לפני תום תקופת התחייבותו לחברה.

ביום שלישי הקרוב ( 15.9.09) ייכנס לתוקפו השלב הראשון בתקן גילוי נאות בחשבון הטלפון, כאשר במסגרת שלב זה יוצגו בכל חשבון טלפון, האחד, משך תקופת ההתחייבות ומועד סיומה. והשני, התשלום אשר יידרש המנוי לשלם ככל שיבקש לסיים את התקשרותו עם חברת התקשורת קודם תום תקופת ההתחייבות לחברה או לתכנית התעריפים ('דמי יציאה'), במהלך תקופת החשבון העוקבת לתקופת החשבון הנוכחי (בחודש הבא אחריו).

ככל שתשלום דמי היציאה כולל תשלום בגין סבסוד ציוד, יוצג התשלום האמור בנפרד ובמקרה בו גובה דמי היציאה משתנה לאורך תקופת החשבון העוקבת, נקודת הזמן לייחוס לצורך קביעת גובה דמי היציאה תהיה אמצע תקופת החשבון העוקבת (אמצע החודש הבא).

בנוסף לכך, החברה תגיש למנוי פירוט בכתב לגבי אופן חישוב דמי היציאה תוך 14 יום מיום שהגיש המנוי בקשה לסיום התקשרותו עם החברה, למוקד שירות הלקוחות או לאחראי לטיפול בתלונת הציבור של בעל הרישיון.

על חברות התקשורת להודיע למנוי בחשבון הטלפון בדבר אפשרותו לבקש פירוט בכתב לגבי אופן חישוב החזר כספי או חיוב חד פעמי, ועל החברה יהיה להגיש למנוי פירוט בכתב כאמור תוך 30 יום מיום שהגיש המנוי בקשה בעניין למוקד שירות הלקוחות או לאחראי לטיפול בתלונות ציבור של החברה.

יש לציין כי שאר ההוראות בדבר גילוי נאות בחשבון הטלפון ייכנסו לתוקף בסוף חודש דצמבר 2009 ובעקבותיו חברות התקשורת יחויבו לספק לצרכנים חשבון ברור ומפורט יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

הפחתה משמעותית בהנחות הארנונה: איך השינויים לשנת 2026 ישפיעו על המשפחות?

המודל הישן תגמל משפחות ברוכות ילדים באופן כמעט אוטומטי בלי קשר ליכולת ההשתכרות; השינוי החדש יגרום להנחה המקסימלית לרדת ולארנונה להתייקר משמעותית לפלחים מהאוכלוסיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארנונה

משרד הפנים פרסם לאחרונה טיוטת תקנות מתעדכנת העוסקת בזכאות להנחות בארנונה החל משנת 2026. בעוד העיקרון המרכזי נשאר זהה - הזכאות נקבעת לפי מספר הנפשות במשק הבית והכנסה חודשית ממוצעת - השינויים המתוכננים כוללים התאמות בשיעורי ההנחות ובטווחי ההכנסות. חלק מהמשפחות ייהנו מהרחבת טווחי הזכאות, אך משפחות גדולות עלולות להיפגע באופן משמעותי.

לפי הטיוטה, ההנחה המקסימלית תרד מ-90% ל-80%, והמינימלית מ-30% ל-20%. שינוי זה נובע מהצורך לאזן את תקציבי הרשויות המקומיות ויפגע בעיקר במשפחות הזכאיות כיום להנחות הגבוהות.


לדוגמה: משפחה בת 7 נפשות שכיום זכאית להנחה של 90% בהכנסה עד כ- 11,720 שקל, תקבל הנחה של 80% בלבד. משפחה כזו שמשתכרת בין כ-15,240 ל-21,420 שקל, שכיום מקבלת 30%, תזכה בעתיד רק ל-20% בטווח שכר של 19,220 עד 22,260 שקל.


הרחבת טווחי הזכאות - מעמד הביניים ירוויח


יש גם חדשות טובות, טווחי ההכנסות המזכות בהנחה התרחבו. למשל, משפחה בת ארבע נפשות שמשתכרת מעל 11,640 שקל בחודש, שכיום לא זכאית להנחה, תוכל לקבל הנחה של עד 40% לפי התקנות החדשות. משפחה במצב כזה שמשתכרת בין 13,000 ל-15,000 שקל תהיה זכאית להנחה של 20%. כך נוצרת הרחבה בטווח הזכאים, אך עם ירידה משמעותית בשיעורי ההנחה עצמה.

התיקון מציע גם גמישות בבחינת השכר. המשפחה תוכל לבחור לחשב את ההכנסה הממוצעת לפי 12 החודשים האחרונים או לפי שלושת החודשים האחרונים בלבד. גמישות זו מאפשרת למשפחות שחוו שינויים משמעותיים בהכנסה להתאים את חישוב ההנחה בהתאם למצבן הנוכחי.