חביבי התקשורת: טוויטר עוקף את נוחי דנקנר עם שווי חשיפה של 3 מ' שקל

טבע במקום הראשון עם שווי חשיפה של 3.025 מיליון ; נוחי דנקנר מוביל את מדד אנשי העסקים עם סיקור בשווי 2.35 מיליון שקל
מאיה זיסר |

כמה שווה החשיפה של חברות ואישים בתקשורת? בעקבות החשיפה התקשורתית נודע לנו לאחרונה על אתר שיתוף 'טוויטר' אשר נכבש במהרה על ידי התקשורת אך לא ברור אם חוץ מהתקשורת אנשים יודעים מה זה בעצם 'טוויטר'.

מסקר TIM לחודש אפריל עולה כי על אף הפרסומים המרובים בתקשורת, 'טוויטר', הרשת החברתית המקוונת המאפשרת לקרוא ולהעלות בלוגים קצרים לאתרים, שרק כ-0.9% מהגולשים בישראל רשומים כמנויים בטוויטר, כך עולה מהסקר. עוד עולה מהסקר כי, רק18% מהגולשים שמעו על טוויטר, כאשר ניכרת מודעות נמוכה יותר לטוויטר בקרב משתמשי אינטרנט מעל גיל 50, בהשוואה לגולשים צעירים יותר, ובקרב דתיים בהשוואה לחילוניים.

חברת 'יפעת' מחקרי מדיה מקבוצת יפעת, בדקה מי הם 'חביבי התקשורת' בתחום החברות ואנשי העסקים. בדירוג זה מוצג השקלול הכספי של שווי החשיפה החיובית שזכו לה החברות והאישים הללו בכותרות ובכותרות משנה, שהופיעו בכלי התקשורת במהלך המחצית הראשונה של שנת 2009 בעיתונות היומית המובילה.

במקום הראשון בין החברות מופיעה טבע, עם שווי חשיפה של 3.025 מיליון שקל, ובהפרש זעום מדורג 'טוויטר', במקום השני ופסגות במקום השלישי.

טבע אוזכרה בכותרות חיוביות שנגעו לדו"חות הכספיים ובעיקר להכנסות שיא במהלך 2008, הקמת מיזם משותף עם ענקית התרופות לונזה השוויצרית, השקת תרופות חדשות רבות, כניסה לתחום תוספי התזונה ועוד.

טוויטר, נכנס במחצית זו לטבלה עם חשיפה בשווי של 2.95 מיליון שקל בעיתונות הישראלית. חברת המחקר VMS ערכה סקר זהה בחו"ל ועל פי הערכתה, שווי החשיפה של 'טוויטר' מוערכת בלא-פחות מ-48 מיליון דולר, כפי שדווח בימים האחרונים בעיתונות.

לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "החשיפה של טוויטר היתה גם ככלי הטרנדי ביותר באינטרנט, מהנשיא אובמה ועד אליזבת טיילור שהחלו לעדכן באמצעותו, אך גם בהקשר לתפקידו כאמצעי התקשורת ששימש את המפגינים והמתנגדים לתוצאות הבחירות באיראן לפני כחודשיים".

בית ההשקעות פסגות ממוקם במקום המכובד, השלישי, עם קניית הפעילות של פריזמה, שלל ניתוחי אנליסטים הממצבים את בית ההשקעות במקום גבוה ומכובד בענף, רכישת 25% מסוכנות הביטוח פרופיט ועוד.

גוגל ומיקרוסופט תופסות את המקומות הרביעי והחמישי בטבלה, בהתאמה, עם שווי חשיפה זהה של כ-2.3 מיליון שקל. הסיקור התקשורתי הנרחב שזכו לו שני תאגידי הענק לאחרונה נסוב סביב התלהטות הקרב ביניהם עם השקת מערכת ההפעלה החדשה של גוגל, ומנגד בזירת החיפוש עם השקת מנוע החיפוש "בינג" של מיקרוסופט, חידוש המו"מ בין מיקרוסופט ויאהו, ועוד.

צמד המתחרות הבא בזירה הסלולרית, נוקיה ואפל, נמצאות במקומות השישי והשביעי בטבלה עם שווי חשיפה של 1.7 ו-1.5 מיליון שקל בהתאמה. השתיים בלטו בכיסוי התקשורתי עם מאבק הבכורה הטכנולוגי בין האייפון 3G לבין הנוקיה N97 החדש, ובכלל בכיסוי התקשורתי של זירת מסכי המגע והאפליקציות המתקדמות, בדיווחים פיננסיים אודות תוצאותיהן הכספיות של שתי החברות וכמובן ב"בליץ" התקשורתי סביב הכניסה המיוחלת של האייפון לישראל והקרב בין חברות הסלולר על הזכות לשווקו.

בקרב רשתות השיווק נרשם הישג מיוחד לרשת 'רמי לוי שיווק השקמה', שהייתה הרשת הקמעונאית היחידה שנכנסה לטבלת חביבי התקשורת, עם שווי חשיפה של כ-1.5 מיליון שקל. רמי לוי קיבל סיקור נרחב בחודשים האחרונים, החל מפתיחת הסניף הראשון באזור המרכז, דרך מכירת מצות בשקל בפסח, גידול ברווח התפעולי ובנתח השוק של הרשת ועוד.

סוגרת את הרשימה הרשת החברתית פייסבוק, עם חשיפה בשווי של 1.49 מיליון שקל בעיתונות הישראלית באזכורים הנוגעים לעלייה עקבית בכמות המשתמשים ועוד.

נתי יעקובי מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה מתקדמים: " טבלת 10 החברות המובילות מכילה חברות רב לאומיות רבות עם פעילות גלובלית כמו גוגל ונוקיה, שמייצרות בהתאם עניין וסיקור רב. לכן ראוי לציין את שלוש החברות הישראליות המקומיות שמצליחות להפגין נוכחות בטבלה: פסגות, רמי לוי ופרטנר".

דירוג אנשי העסקים: מגע הזהב של נוחי דנקנר - סיקור בשווי 2.35 מיליון שקל

בקרב אנשי העסקים שזכו לחשיפה מדורג איש העסקים, נוחי דנקנר ושווי הסיקור לו הוא זוכה עומד על 2.35 מיליון שקל, כמעט כפול מאיש העסקים העולה ומדורג במקום השני בטבלה, הלוא הוא רמי לוי, בעלי רשת המזון 'רמי לוי שיווק השקמה'.

לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, "דנקנר בלט בחצי השנה האחרונה עם התבטאויות בנוגע למשבר הכלכלי העולמי, קניה ומימוש מניות בבנק "קרדיט סוויס" ברווח נאה, מיקום במקום הראשון בדירוג המנהלים המוערכים של BDI ועוד.

רמי לוי, כיכב לא מעט בשל מלחמת המחירים ורכישת עוף העמק, הסיקור האישי לו הוא זוכה נאמד בשווי של 1.2 מיליון שקל, לוי, בלט בהתבטאויות סביב עסקת הרכישה של עוף העמק, רכישת נכסים מדלק נדל"ן, מכירת 10% ממניות הרשת, ההתנגחות הבלתי פוסקת במבצעים ובהתבטאויות מול הרשתות המתחרות. בנוסף, בשבוע האחרון זכה לוי בתואר מנכ"ל השנה מטעם האיגוד לדוברות ויחסי ציבור".

ציון קינן ממוקם במקום השלישי בטבלה עם סיקור בשווי של כ-900 אלף שקל, לאחר שעלה לכותרות בסוף חודש מרץ עם מינויו למנכ"ל בנק הפועלים במקום צבי זיו. היו"ר המיועד של הבנק, יאיר סרוסי, ממוקם במקום השביעי בטבלה עם סיקור בשווי של כמעט חצי מיליון שקל.

במקום הרביעי ברשימה מנכ"ל טבע, שלמה ינאי, שבלט בהקשר לדיווחים הכספיים המרשימים של החברה עם סיקור בשווי של כ-700 אלף שקל. עוד בלטו בכותרות חיוביות במחצית זו ארז ויגודמן, שפרש מניהול קבוצת שטראוס ועתיד להיכנס לתפקיד מנכ"ל מכתשים אגן; זכי שלום - בעלי חצי חינם שבלט בכותרות על רכישת פרי גליל; שי אגסי, יזם המכונית החשמלית; וגיל דויטש ורוני בירם, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס, שבלטו בדיווחים חיוביים בשווי 456 אלף שקל על תשואות וביצועים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.