המניפולציות של "השווי ההוגן" - הפגיעה היא בחוסך הקטן

ד"ר אמיר שוהם מהמסלול האקדמי המכללה למינהל מסתכל על ההשפעה של החשבונאות הכבדה
ד"ר אמיר שוהם |

לחשבונאים ולחשבונאות של הפירמות הציבוריות יש תפקיד מפתח בשוק ההון. לולא קיבלו החוסכים גילוי נאות ואינפורמציה על הנעשה בפירמה ממקור אמין רובם לא היו מקצים את כספם להתרחבות הפירמות.

מהאינפורמציה שיוצרת החשבונאות לציבור נהנים הן החוסכים שמקטינים את הסיכון על ידי האינפורמציה והן הפירמות שיכולות לגייס כסף רב יותר מהציבור. לכן תפקידה העיקרי של החשבונאות הוא להעביר אינפורמציה ממקור אמין ואחיד על הנעשה בפירמות לציבור הרחב. כמו במקרים רבים הגולם קם על יוצרו והתוספות והשינויים של החשבונאות בשנים האחרונות גורמים לכך שהחשבונאות מחטיאה את המטרה והופכת לחזות הכול.

החשבונאות החדשה בישראל יוצרת מצב של חוסר אינפורמציה וגרוע מכך היא פותחת פתח רחב למניפולציה על הנתונים שמוצגים לציבור. אם המגמה הזאת תימשך הפירמות יפגעו יותר ממה שנפגעו עד כה, החוסכים יפגעו והחשבונאות תאבד את הרלבנטיות שלה בכך שתאבד את אמינותה בעיני הציבור.

ישנו מצב אבסורדי שבו לשני השחקנים העיקרים הקובעים והמשפיעים על החשבונאות והתקינה החשבונאית בישראל יש מוטיבציה להגדיל את כמות הדוחות, הביאורים וה"גילויים הניאותים" שהפירמות צריכות לספק למולך.

מצד אחד, ישנה הרשות לניירות ערך שכמו רגולטורים רבים אינה מבינה שתפקידה העיקרי לטפל בכשל השוק של אינפורמציה אסימטרית בין הפירמה לחוסכים מהציבור.

דוגמא טובה לכך מהנכר הינה פשיטת הרגל של פירמת אנרון בארה"ב. לאחר פשיטת הרגל של הפירמה נוספו לדוחות ולפרוצדורת של הפירמות תקנות בשם "סרבנס אוקסלי".

מחד גיסא, התקנות הדרקוניות יצרו מצב שאולי אף חברה נוספת לא תעשה מניפולציות מתוחכמות על הדוחות ותראה מצב ורוד בחברה פושטת רגל. מאידך גיסא, העלויות הישירות והעקיפות לפירמות ולכלכלה האמריקאיות הם פי עשרות מונים מעלות פשיטת רגל של חברה נוספת המנוהלת ע"י נוכלים

.

למה הדבר דומה? למצב שבו ישנם מספר גנבים מועט בחברה. בשלב ראשון בונים כוח משטרה ראוי כדי להילחם בגנבות אבל ישנה צרה צרורהו הגניבות לא נעלמות כליל. לכן מחליטים ראשיה ויועציה של החברה לאסור על אנשים להסתובב ברחוב עם מיטלטלין. בכך יצא הציבור ששכרו בהפסידו.

מצד שני, יש את פירמות רואי החשבון שרוצות להגדיל את הכנסתן ע"י חליבת הפרה היצרנית.

כל תקנה חדשה מביאה איתה שכר טרחה ראוי. בנוסף לכל האמור החליטו בישראל לעבור לתקינה חשבונאית בינלאומית. התקינה החדשה באה כביכול לפתור בעיה בחשבונאות הקלאסית המבוססת על ערכים היסטוריים.

התקינה החשבונאית הבינלאומית בנויה על שיערוך הנכסים של הפירמה לפי שווים "ההוגן". מהפכה החשבונאית של שווי "הוגן" טומנת בחובה יותר בעיות מפתרונות. השווי "ההוגן" הינו כיבוי שריפה בעזרת בנזין. כאשר משערכים נכסים כדי לקבל את שווים "ההוגן" ניתן לקבל תוצאות שונות ומשונות לאותו נכס.

התחום האפור הוא כל כך רחב וכרגיל הנפגע הראשון יהיה החוסך הקטן. דוגמא למניפולציה אפורה, לפני הנפקה מהוונים את תזרים המזומנים בשישה אחוזים ומקבלים שווי "הוגן" גבוה ולאחר מספר חודשים טוענים שהסיכון עלה ולכן מהוונים את אותו תזרים מזומנים צפוי מהנכס בשמונה אחוזים ומקבלים שווי "הוגן" נמוך.

ברור לכל למה מיטב רואי החשבון מצדדים בתקינה החדשה, מכיוון שהיא יוצרת אינסוף שעות עבודה לפירמת רואי החשבון.

התקינה גם יוצרת אינסוף שעות עבודה בפירמות היצרניות המוסטות מפעילות יצרנית למילוי דוחות שאין בהם תוחלת וצורך אמיתי. כבר בשלב זה ללא גזירות חדשות העומדות בפתח הדוחות הכספיים של הפירמות מכילים אינסוף עמודים נתונים הערות והשגות. עודף אינפורמציה הינו כמצב של חוסר אינפורמציה. כדי ללמוד לעומק דוח של פירמה היום צריך דוקטור במשרה מלאה.

מרוב עצים לא רואים את יער הפירמה. יבוא יום ותוקם ועדת חקירה לכשל החשבונאי שפוגע בפירמה, ופותח דלת למניפולציה על הדוחות הכספיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

סטודנטים
צילום: תמר מצפי

האקדמיה הישראלית קופצת בדירוג היוקרתי - ת"א במקום השביעי בעולם

אוניברסיטת ת"א והטכניון נמצאים בעשירייה הראשונה במדד היזמות של בוגרי המוסדות האקדמיים בעולם של פיצ'בוק (PitchBook), לפני מוסדות אמריקאיים נחשבים ולפני כל אוניברסיטה זרה אחרת בעולם; בנוסף, 4 מוסדות אקדמיים נוספים נמצאים ברשימה היוקרתית של פיצ'בוק - ביחס לכמות האוכלוסייה האקדמיה הישראלית במקום הראשון בעולם

רן קידר |
לא פחות מ-6 מוסדות אקדמיים ישראליים נמצאים במדד היזמות של בוגרי המוסדות האקדמיים העולמיים של פיצ'בוק (PitchBook), שמדרגת את המוסדות על פי מספר היזמים שהקימו חברות סטארט-אפ וגייסו הון. המדד נחשב לאחד המשפיעים בעולם והוא גורם משמעותי במוניטין של האוניברסטאות. דירוג גבוה ברשימה יוקרתית יהפוך את המוסד לאטרקטיבי, הן מבחינת סגל אקדמי, קהל הסטודנטים וכמובן התורמים. כל אוניברסיטה כזו היא מוקד של אקו-סיסטם שלם, שמשפיע על אינספור גורמים בסביבתו. 

אמנם בראש הרשימה, המבוססת על ניתוח נתוני העשור האחרון, עומדות האוניברסטאות האמריקאות המוכרות, ברקלי (1), סטנפורד (2), הרווארד (3), פנסילבניה (4) ו־MIT (5), אך עצם הנוכחות של שני מוסדות ישראליים בעשירייה הראשונה, עם אוניברסיטת תל אביב במקום ה-7 העולמי והטכניון במקום העשירי, היא כבר חותמת להשפעה העולמית העצומה של המוסדות האקדמיים בישראל. הדבר נכון שבעתיים אם מסתכלים על גודל האוכלוסיה. ורק כדי לסבר את האוזן, האוניברסיטה הבאה בדירוג שאינה אמריקאית היא אוניברסיטת טורונטו, שבמקום ה-17. זאת אומרת, שלא רק ביחס לאוכלוסיה המוסדות הישראליים הם בחזית העולמית, אלא גם באופן אבסולוטי, היכולת של המוסדות האקדמיים להוציא הון אנושי שיתרגם את הידע שצבר לפרויקטים אמיתיים בעולם האמיתי היא הטובה בעולם.

בוגרי אוניברסיטת ת"א והטכניון גייסו יחד יותר מ-70 מיליארד דולר 

אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להוביל בצמרת היזמות העולמית: 865 יזמים בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, שהקימו 736 חברות במהלך העשור האחרון וגייסו הון בהיקף של 30 מיליארד דולר. בין חמש החברות הגדולות שהקימו בוגרי אוניברסיטת תל אביב מציינים בפיצ'בוק את החברות: Generate 4.3 מיליארד דולר, Lendbuzz 1.2 מיליארד דולר ו-Next Insurance 1.1 מיליארד דולר. 

פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת תל אביב: "אוניברסיטת תל אביב גאה להמשיך ולהיות האוניברסיטה היזמית של מדינת ישראל. העובדה ששנה אחרי שנה מדד היזמות היוקרתי PitchBook מדרג את אוניברסיטת תל אביב במקום השביעי בעולם והראשון מחוץ לארה"ב מהווה את ההוכחה הטובה ביותר למצוינות האקדמית באוניברסיטת תל אביב ולהיותה הקטר המוביל בהצמחת בוגרים יזמים שמייסדים חברות, מגייסים כסף מקרנות הון סיכון, ומצעידים קדימה את כלכלת ישראל".

מבחינת הטכניון, על פי PitchBook, בוגרי הטכניון (בכל התארים) הקימו יותר מאלף חברות, בהובלת כ-1,300 יזמים, שגייסו יותר מ-43 מיליארד דולר. ההצלחה בולטת במיוחד בקרב בוגרי התואר הראשון, שהקימו כ-670 חברות שגייסו יחד יותר מ-26 מיליארד דולר. בקטגוריית מוסדות בגודל דומה (בינוני - 15,001–29,999 סטודנטים), ניצב הטכניון במקום הראשון במזרח התיכון ובאסיה (בכל התארים) ובמקום החמישי בעולם בקרב בוגרי תואר ראשון. 

"מיום הקמתו חרת הטכניון על דגלו את השילוב בין מדע בסיסי ומחקר יישומי," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "בוגרי הטכניון הם המנוע הכלכלי המרכזי של מדינת ישראל ואחראים במידה רבה ליצירתה של 'אומת הסטארטאפ' הישראלית. בשנים האחרונות הרחיב הטכניון והעמיק את לימודי היזמות לסטודנטים בתואר ראשון. t:hub, המרכז לחדשנות ויזמות בטכניון, תומך בסטודנטים ובקהילות נוספות בהגשמת רעיונותיהם היזמיים. T3, זרוע המסחור של הטכניון, מסייעת בזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל מסחרי בטכניון ובחיבור החוקרים לתעשייה, לחברות וליזמים מובילים. פעילויות אלה מעודדות את היזמות בקרב קהילת הסטודנטים והחוקרים ומהדקות את הקשר בין הטכניון לתעשייה, אחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים שלנו כיום".