המניפולציות של "השווי ההוגן" - הפגיעה היא בחוסך הקטן
לחשבונאים ולחשבונאות של הפירמות הציבוריות יש תפקיד מפתח בשוק ההון. לולא קיבלו החוסכים גילוי נאות ואינפורמציה על הנעשה בפירמה ממקור אמין רובם לא היו מקצים את כספם להתרחבות הפירמות.
מהאינפורמציה שיוצרת החשבונאות לציבור נהנים הן החוסכים שמקטינים את הסיכון על ידי האינפורמציה והן הפירמות שיכולות לגייס כסף רב יותר מהציבור. לכן תפקידה העיקרי של החשבונאות הוא להעביר אינפורמציה ממקור אמין ואחיד על הנעשה בפירמות לציבור הרחב. כמו במקרים רבים הגולם קם על יוצרו והתוספות והשינויים של החשבונאות בשנים האחרונות גורמים לכך שהחשבונאות מחטיאה את המטרה והופכת לחזות הכול.
החשבונאות החדשה בישראל יוצרת מצב של חוסר אינפורמציה וגרוע מכך היא פותחת פתח רחב למניפולציה על הנתונים שמוצגים לציבור. אם המגמה הזאת תימשך הפירמות יפגעו יותר ממה שנפגעו עד כה, החוסכים יפגעו והחשבונאות תאבד את הרלבנטיות שלה בכך שתאבד את אמינותה בעיני הציבור.
ישנו מצב אבסורדי שבו לשני השחקנים העיקרים הקובעים והמשפיעים על החשבונאות והתקינה החשבונאית בישראל יש מוטיבציה להגדיל את כמות הדוחות, הביאורים וה"גילויים הניאותים" שהפירמות צריכות לספק למולך.
מצד אחד, ישנה הרשות לניירות ערך שכמו רגולטורים רבים אינה מבינה שתפקידה העיקרי לטפל בכשל השוק של אינפורמציה אסימטרית בין הפירמה לחוסכים מהציבור.
דוגמא טובה לכך מהנכר הינה פשיטת הרגל של פירמת אנרון בארה"ב. לאחר פשיטת הרגל של הפירמה נוספו לדוחות ולפרוצדורת של הפירמות תקנות בשם "סרבנס אוקסלי".
מחד גיסא, התקנות הדרקוניות יצרו מצב שאולי אף חברה נוספת לא תעשה מניפולציות מתוחכמות על הדוחות ותראה מצב ורוד בחברה פושטת רגל. מאידך גיסא, העלויות הישירות והעקיפות לפירמות ולכלכלה האמריקאיות הם פי עשרות מונים מעלות פשיטת רגל של חברה נוספת המנוהלת ע"י נוכלים . למה הדבר דומה? למצב שבו ישנם מספר גנבים מועט בחברה. בשלב ראשון בונים כוח משטרה ראוי כדי להילחם בגנבות אבל ישנה צרה צרורהו הגניבות לא נעלמות כליל. לכן מחליטים ראשיה ויועציה של החברה לאסור על אנשים להסתובב ברחוב עם מיטלטלין. בכך יצא הציבור ששכרו בהפסידו.
מצד שני, יש את פירמות רואי החשבון שרוצות להגדיל את הכנסתן ע"י חליבת הפרה היצרנית.
כל תקנה חדשה מביאה איתה שכר טרחה ראוי. בנוסף לכל האמור החליטו בישראל לעבור לתקינה חשבונאית בינלאומית. התקינה החדשה באה כביכול לפתור בעיה בחשבונאות הקלאסית המבוססת על ערכים היסטוריים.
התקינה החשבונאית הבינלאומית בנויה על שיערוך הנכסים של הפירמה לפי שווים "ההוגן". מהפכה החשבונאית של שווי "הוגן" טומנת בחובה יותר בעיות מפתרונות. השווי "ההוגן" הינו כיבוי שריפה בעזרת בנזין. כאשר משערכים נכסים כדי לקבל את שווים "ההוגן" ניתן לקבל תוצאות שונות ומשונות לאותו נכס.
התחום האפור הוא כל כך רחב וכרגיל הנפגע הראשון יהיה החוסך הקטן. דוגמא למניפולציה אפורה, לפני הנפקה מהוונים את תזרים המזומנים בשישה אחוזים ומקבלים שווי "הוגן" גבוה ולאחר מספר חודשים טוענים שהסיכון עלה ולכן מהוונים את אותו תזרים מזומנים צפוי מהנכס בשמונה אחוזים ומקבלים שווי "הוגן" נמוך.
ברור לכל למה מיטב רואי החשבון מצדדים בתקינה החדשה, מכיוון שהיא יוצרת אינסוף שעות עבודה לפירמת רואי החשבון.
התקינה גם יוצרת אינסוף שעות עבודה בפירמות היצרניות המוסטות מפעילות יצרנית למילוי דוחות שאין בהם תוחלת וצורך אמיתי. כבר בשלב זה ללא גזירות חדשות העומדות בפתח הדוחות הכספיים של הפירמות מכילים אינסוף עמודים נתונים הערות והשגות. עודף אינפורמציה הינו כמצב של חוסר אינפורמציה. כדי ללמוד לעומק דוח של פירמה היום צריך דוקטור במשרה מלאה.
מרוב עצים לא רואים את יער הפירמה. יבוא יום ותוקם ועדת חקירה לכשל החשבונאי שפוגע בפירמה, ופותח דלת למניפולציה על הדוחות הכספיים.
מאת: ד"ר אמיר שוהם, מומחה למימון, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל
